שתף קטע נבחר

תביעה: "אתרי המסחר האלקטרוני מטעים הלקוחות"

אתרי המסחר נוקטים בחוסר תום לב כשהם מסתירים את דמי המשלוח ומציגים מחירים זולים ממחירי המוצרים האמיתיים, תוך הטעיית הציבור, טוען תושב חיפה שמבקש מבית המשפט להכיר בתביעה שהגיש כתביעה ייצוגית

אתרי המסחר האלקטרוני הגדולים בישראל מטעים את הלקוחות שלהם כאשר הם מסתירים את דמי המשלוח של מוצרים וגורמים למחירים להראות זולים מכפי שהם, טוען גולש שהגיש לפני מספר שבועות תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד האתרים וואלה שופס, P1000, סקאל און ליין, נטאקשן, אולסייל ואתרים נוספים

 

התובע, ולאדימיר מיוסיוק מחיפה, טוען באמצעות עו"ד עודד בולדו ואברהם מזור מחיפה, כי אתרי המכירות הפומביות מעדיפים להסתיר את העובדה, כי למחיר המוצרים הנקובים מצטרפים דמי משלוח, מופרזים על פי דעתו, שהצרכן אינו מורשה לוותר עליהם, וזאת, בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

 

מיוסיוק מבקש מבית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. הוא מעריך כי הוא מייצג אלפי ישראלים שנפגעו כמוהו. הוא לא מבקש פיצוי כספי מהאתרים אלא צו שיחייב את אתרי המכירות הפומביות להציג את המחירים הכוללים של הפריטים המוצעים למכירה באתרי האינטרנט שלהם.

 

"האתרים יוצרים מצג שווא של מוצרים זולים"

 

גם ספקי המוצרים, שחלקם נתבעו אף הם, משתפים פעולה עם אתרי המכירות הפומביות בתמרון מחיר המוצרים ודמי המשלוח, נכתב בכתב התביעה, "ביוצרם מצג של מחיר מוצר זול לכאורה המוצג לבדו מלכתחילה (או מוצע על ידי הקונה בתהליך הנחזה להיות של מכירה פומבית), אליו מוספים מאוחר יותר דמי משלוח, לרוב, בערכים מופרזים. הן מפעילי האתרים והן הספקים נושאים באחריות משותפת כלפי הקונים הצרכנים ובכללם התובע לדרכי מכירה פסולות אלה".

 

התובע טוען, כי רכש מוצרים שונים ברוב אתרי האינטרנט הנתבעים בין החודשים אוקטובר 2002 ליוני, 2003, ולדבריו, במספר מקרים דרש לקבל בחזרה את דמי המשלוח ונענה בשלילה, ובכמה מקרים דמי המשלוח שנגבו ממנו כלל לא תאמו את דמי המשלוח שצוינו מלכתחילה. במקרים אחרים, על פי חשבוניות שקיבל, התברר לו, כי אין כל הפרדה בין מחיר המוצר לדמי משלוח. לכן, הוא טוען, דמי המשלוח מהווים בחלק מהמקרים כלי מוסווה להצגת מחירי מוצרים לכאורה נמוכים יותר ממחירם הממשי. חלק מאתרי המסחר האלקטרוני אף מפרסמים מודעות בעיתונות עם מחירי הפתיחה של המוצרים ללא ציון דמי המשלוח.

 

מחיר פיצוץ? קדחת

 

המבקש מתאר כיצד באחד המקרים אחד המוצרים הוצג במחיר מפתה ("מחיר פיצוץ") של 599 שקלים פעם אחר פעם, בעוד מחירו הכולל למעשה, עמד בפעם הראשונה על 649 שקלים ובפעם השניה על 658 שקלים, כשההתייקרות נעשתה ברכיב של דמי המשלוח (הנסתרים מהמסך בו המשיך להיות המוצר מוצג במחיר של 599 שקלים).

 

במקרה אחר, בחודש אפריל, 2003, רכש התובע סורק מאתר מסחר אלקטרוני ב"מכירה קבוצתית" לאחר שהוצג למכירה בדף הראשי במחיר 199 שקלים, בעוד בדף הבא צוינו דמי משלוח של 69 שקלים, בעוד על פי החשבונית הסתבר, כי מחיר המוצר הוא 268 שקל ללא ציון דמי המשלוח בשיעור של 35 אחוז.

 

"האתרים מסרבים לאפשר ללקוחות איסוף עצמי"

 

לדברי מיוסיוק, אף לא אחד מאתרי המסחר האלקטרוני הנתבעים מציע לקונים לאסוף בעצמם את המוצרים או משלוח גוביינא. הוא טוען כי במספר מקרים ביקש לבצע איסוף עצמי וסורב. במקרה אחד אף נענה בכתב מפורשות, כי כל קונה מחוייב בדמי משלוח.

 

שיטות אלה, על פי כתב התביעה, מפרות את חוק הגנת הצרכן הקובע כי "עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל" ו"לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי...המחיר הכולל...הוא מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה או כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה".

 

"אין אפשרות לוותר על דמי המשלוח"

 

על פי כתב התביעה, אתרי המסחר האלקטרוני אינם רשאים להוסיף על מחיר המוצר כל תוספת מחיר בגין שירות שאין אפשרות מעשית לוותר עליו: "זכותם של הצרכנים הבוחרים לרכוש את המוצרים המוצגים לפניהם למכירה במסכים ראשוניים מפתים, שלא יחוייבו לשלם בגין אותם מוצרים כל תשלום וסכום נוסף המהווים תוספות נלוות למוצר, שלא ניתן לוותר עליהן".

 

בית המשפט מתבקש להוציר צו נגד המשיבים, האוסר עליהם להציג את המוצרים הנמכרים באינטרנט או בפרסומות שלא במחירם הכולל, כהגדרתו לפי חוק הגנת הצרכן. התובע אינו מבקש פיצוי כספי לבד מהוצאות משפט ושכר טרחה. במקביל, מיוסיוק מבקש מבית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית בשם ציבור הצרכנים הקונים באתרי המסחר האלקטרוני באינטרנט המוערך לדבריו בכמה אלפי בני אדם בכל יום.

 

"מאחר ואין זה סביר כי קונה - צרכן של מי מהמשיבים יגיש תביעה לצו אל תעשה בשל תשלום בשיעור עשרות שקלים חדשים בודדים (שיעור ההטעיה הממוצעת הנטענת של צרכן ממוצע), הרי שהתביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", נכתב בבקשה.

 

בחברת גולד טרייד, מפעילת אתר P1000.co.il, סרבו להגיב. מחברת נטוויז'ן, בעלת אתר נטאקשן, נמסר כי בכל מכירה באתר מופיע מחיר המוצר כולל דמי המשלוח, מאתר "סקאל און ליין" לא נמסרה תגובה עד לזמן פרסום הכתבה. לא ניתן היה להשיג את תגובת האתרים אולסייל ווואלה שופס.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"האתרים מטעים את הגולשים", טוען התובע
מומלצים