כולם אוהבים את אהובה

כשהיא יושבת באחורי הבמה, ידיה הזריזות על כלי המיתרים ההודי, ה"בולבול טרנג", קולה צרוד אך מרגש, ניצבה אמש (א') אהובה עוזרי, מגדולות הזמרות שקמו לנו, ונראתה מאושרת מאי פעם. אחרי המאבק הקשה בסרטן, אחרי שובו החלקי של הדיבור, אחרי שנים של התעלמות מצד המימסד - היא זכתה לערב מחווה מיוחד במסגרת פסטיבל "מנגנים עולם" בהרצליה ואף קיבלה תעודה הוקרה על מפעל חיים מטעם משרד התרבות.

באו וחלקו לעוזרי כבוד עומאר פארוק שהצטרף בקטע סוחף ומרשים ללהקתה, זהבה בן שהגיחה לשיר אחד ונגררה על ידי הקהל הנלהב לשיר אותו פעם שניה ומאות צופים, שלא חדלו מלמחוא כפיים. אבל הערב היה שייך לא רק לעוזרי, אלא גם לדור ההמשך שגידלה. "שלושת התלמידים שלי", כהגדרתה: מיטל מעודה, רועי לוי וזוהר, שלושת הזמרים שביצעו במהלך הערב את שיריה לבד וביחד, והוכיחו יכולות ווקאליות מרשימות, אם כי ההתרגשות פגמה לעתים בדיוק. בלטה במיוחד מעודה, שהיתה היחידה לאורך כל הערב שהצליחה לשחזר את פסגות העוצמה של עוזרי מעברה, טרם המחלה שהכריע את מיתרי הקול שלה.

הביצועים של שלושת הצעירים לשיריה הקלאסים של עוזרי, מ"היכן החייל שלי" ועד ל"עמק הפרחים", הזכירו שוב שהמוזיקה הים-תיכונית יכולה להיות עמוקה, מופלאה ומרגשת הרבה יותר מלהיטי הפופ-אינסטנט שכובשים באחרונה את הרדיו. הקאמבק של עוזרי לצד זה של צלילי הכרם וגיבורי סבנטיז אחרים, כמו שימי תבורי שזכה לערב דומה בפסטיבל ישראל האחרון, מזכירים קצת את מה שעבר על ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" הקובנים, הכרה מאוחרת ביכולות מרשימות שנשכחו, והפעם לא רק מצד הקהל, אלא גם מצד המימסד.

עוזרי עצמה חתמה את המופע בשיר שביצעה בעצמה "עובר בגשם". היא אמנם לא באמת מסוגלת לשיר, אבל השיר הזה, שנכתב לפני שלושה חודשים, מוכיח שיכולותיה ככותבת שירים עדיין נמצאות במקום הכי גבוה שאפשר. אם תעניק את השיר לאחד מזמרי דור ההמשך שלה, הוא עשוי להיות להיט יוצא דופן באיכותו.