"אם שרון יקבל את הסכם ז'נווה - יהיה רוב בכנסת"
ח"כ עמרם מצנע מהעבודה לא מתרגש מהביקורת החריפה על "הסכם ז'נווה", שהגיעה מימין, משמאל ומכיוון הפלסטינים. בראיון ל-ynet מסביר אחד ממגבשי המסמך בירדן מה בדיוק נאמר בו לגבי זכות השיבה, ומדוע הוא סבור שהפעם – יש פרטנר פלסטיני אמיתי לשלום
עמרם מצנע סופג בשקט. במהלך היממה שחלפה מאז שבו הוא וחבריו ל"הסכם ז'נווה" מירדן, הם חטפו ביקורת מכל כיוון כמעט. מימין, משמאל – ואפילו מהמפלגות שלהם. וכאילו כל זה לא היה מספיק, שב מצנע לביתו בחיפה – וגילה שנפרץ.
אבל מצנע, בדומה לשותף אחר להסכם, יוסי ביילין, מדבר רק על החשיבות של המהלך, שנותן סוף סוף אג'נדה חדשה וברורה למחנה השלום, לדבריו. "חמישים אחוזים מהציבור ויותר רוצים בפתרון ומוכנים להיפרד מהפלסטינים במחיר כואב", הוא אומר בראיון ל-ynet. "אפשר להפיח תקווה חדשה ורוח חדשה".
בוא נפתח דווקא בנושא זכות השיבה, שנותר לא כל כך מובן. הישאם עבד אל-ראזק אמר אתמול שההסכם מעניק לפליטים הפלסטינים את הזכות הבלעדית לבחור, ולמדינת ישראל את הזכות לקבל או לא.
"בדיוק. אנשים לא מבינים אותו. זה בדיוק הנוסח. לפליטים יש במסמך חמש אפשרויות: להישאר במקום שבו הם חיים, לעבור למדינת פלסטין, לעבור לשטחים שמדינת פלסטין תקבל ממדינת ישראל בהחלפה, לעבור למדינת ישראל או למדינות מארחות.
"חשוב להבין: האופציה הרביעית אומרת שהם יכולים לחזור לישראל, תחת הריבונות המוחלטת של מדינת ישראל. אבל ישראל תדווח לוועדה בינלאומית לפליטים, שאנחנו מנסים להקים, איזה מספר היא מוכנה לקלוט. רשמית, זה יכול להיות גם אפס. אבל אנחנו יצרנו פה מנגנון שבו נותנים איזו שהיא נוסחה איך נגיע למספר הזה".
מה לגבי תביעות הרכוש של הפליטים?
"תוקם קרן בינלאומית, והמדינות יתרמו אליה. גם ישראל תתרום, על-פי החלטה שלה כמה. והקרן הזו תקבע מיהו פליט. לאדם יהיה זכות לתבוע את מעמד הפליטות עד שנה - ויהיה מנגנון פיצוי. כי אין זכות שיבה. מהרגע שהזכות להכניס או להוציא מישהו מהארץ היא שלנו – זו לא זכות שיבה.
"כל הזמן עמדה בראשנו המחשבה שלא נסכן דברים אסורים. אין לנו עכשיו עיסוק בניסיון לשכנע את הישראלים בעוד 3 חודשים, חצי שנה, ללכת לקלפי ולהצביע עבורנו, כי זה לא רק מפלגת העבודה. יש פה גם מפלגת העבודה, גם מרצ, אנשים נטולי מפלגה. אנחנו מנסים בשלב הזה לעורר את דעת הקהל ולהוביל את הממשלה לזה".
למה שדווקא אתם תצליחו?
"ירדן, מצרים, שוויץ, נורבגיה, אנגליה, יפאן – הן שותפות פעילות לעניין הזה. זאת אומרת – יש פה סיכוי לתחילתה של יצירת אלטרנטיבה. היא לא תקרום עור וגידים מחר בבוקר. היא תשנה את הראש הישראלי שעד היום חשב שאין עם מי לדבר. והישראלים הממוצעים, אחרי אוסלו ואחרי האינתיפאדה, אחרי הטרור הרצחני הזה, אומרים 'שמע, יכול להיות שלדור שלנו אין ברירה'. אני אומר – לא. יש ברירה. יש אנשים שאפשר לדבר איתם. זה נכון שאתה חייב להתייחס אליהם כשווה אל שווה. זה נכון שסיום הכיבוש זה פינוי ההתנחלויות, כי זה לא שלנו שם. כך לפחות הם טוענים".
זה תהליך שמחכה למותו של ערפאת?
"אני לא רוצה להתייחס לסלוגן הישראלי שערפאת לא רלוונטי. אני חושב שהוא איבד את הלגיטימיות שלו לשבת ולדבר איתנו. אבל מדברים אתנו כאלה שלא עושים דברים בניגוד לדעתו. אני חוזה אל מול עיני שאנחנו נחתום חוזה עם הפלסטינים עם נציגות פלסטינית אותנטית, וערפאת יוסיף את חתימתו. כי ערפאת, וכמה שהוא לא רלוונטי, מוכר לציבור הפלסטיני כמי שייסד את הכל. לפי עבד רבו, הוא הרים לו טלפון ובירך אותו כשחתמנו".
צריך להבין את הנקודה המשמעותית: ההסכם הוא סופי. זה כתוב וזה חד משמעי. אי אפשר לתבוע יותר שום דבר. וזו פעם ראשונה, עם כל הניסיונות, עם כל היוזמות, אוסלו, קמפ דייויד - אף אחד לא הצליח להגיע למשהו שמטפל בכל הבעיה. זה גם היה הכישלון של אוסלו, שבעצם אף אחד מהשלבים לא שירטט איך ייראה השלב האחרון".
אתה מאמין שיש שותף אמיתי בצד הפלסטיני?
"זו בעצם הפעם הראשונה שיש פה קבוצה אמיתית שמייצגת באופן כללי את כל השכבות הפלסטיניות. תראה, החמאס והג'יהאד הם לא שותפים, אבל מעבר לזה, יש פה את הכל. יש לך את המנהיגות הוותיקה – עבד רבו הוא ממייסדי הפתח. יש פה את דור הביניים, שזה זוהיר מנאסרה, שהיה קצין בכיר באש"ף, היה מושל ג'נין, ויד ימינו של ערפאת בנושא של ביטחון, ויש פה גם את המנהיגות החדשה, כדורה פארס, מוחמד חוראני, יש פה את הישאם עבד אל-ראזק, שישב 21 שנים בכלא. אני אומר שכשמישהו כמו הישאם עבד אל-ראזק יעמוד בכיכר המרכזית של ג'באליה, מחנה הפליטים הכי גדול, ויגיד 'אני חתמתי', אז גם אם הם לא יקראו את האותיות הקטנות, הם יגידו 'אם הוא חתם – זה בסדר".
והוא יאמר את זה?
"אין לי ספק. אם הוא לא יעשה את זה, אז לא היה כלום. זו אפיזודה. אבל אני מאמין שהוא יעשה".
כמה זמן אתה נותן לחזון שלכם להתממש?
"אני לא יכול לומר. אני יכול רק לומר לך שזה תהליך. זה לא כמו בחירות, כל 4 שנים, ואני גם לא יודע אם הבחירות יוקדמו. אני מניח שלא יהיה עניין להקדים אותן. אני חושב שאנחנו צריכים לראות מול עינינו ממשלה שהולכת ומשתמשת במודל הזה. אם ראש הממשלה שרון ייפתח ויבין את המשמעות, וירכיב ממשלה בהרכב אחר, עם העבודה ועם שינוי, על בסיס ההסכם הזה, אפשר. יהיה רוב בכנסת. אתה לא חייב להחליף ממשלה. אתה לא חייב ללכת לבחירות. אתה יכול ליצור דינמיקה כזו".
היתה התעניינות כלשהי מצד לשכת ראש הממשלה?
"לא. שום גישוש. שום בדיקה. שום דבר".
לפנייה לכתב/ת 
