משפט לינוקס: מבט מהצד של SCO

מעט תביעות משפטיות בנושאי תוכנה נתקלו בבוז ובחוסר אמון בוטה יותר מהתביעה של SCO לקבלת פיצויים מיבמ בגין גנבת זכויות יוצרים על קוד יוניקס המוטמע בלינוקס. גם אני ומרבית חברי למערכת לא חשבנו שהגישה של SCO ראויה ליותר מהיחס שמקבל מי שמתפרץ למסיבת חברים ומתחיל לתבוע את כל מי שבטווח ראיה על עוולות מדומות שנעשו לו לדבריו.

לינוקס, זאת כולנו יודעים, פותחה על ידי סטודנט פיני מבהיק באופן עצמאי ומופצת מכוח הרשיון הציבורי (GPL). זכויות יוצרים יש, למי שיש, רק בצורה הספציפית שיוניקס מיושמת - ואת זה הרי עשה לינוס טורוולדס בלי קשר למימושים אחרים של יוניקס. כולם "יודעים" זאת, נכון? אז למה SCO באה עכשיו בטענות על גנבת קוד ומשביתה את השמחה באוהלי לינוקס?

קצת היסטוריה

קצת היסטוריה תסביר את הרקע לתביעה של SCO. את יוניקס פיתח דניס ריצ'י (Dennis Ritchie) וחברים במעבדות Bell של חברת הטלפון הגדולה AT&T. הגרסה הראשונה פותחה בין 1968 ו-1971 והמחשב הראשון עליו היא רצה היה מיני-מחשב של חברת דיגיטל בשם PDP-7.

מאז עברו תהפוכות רבות על AT&T, שנפרדה מהמעבדות ב-84' ועל לוסנט שקיבל אותן בירושה. גם דיגיטל נבלעה בקומפק וזו נאכלה על ידי HP. בכל מקרה, אף אחד עד שנות ה-80 לא ניסה להתאים את המערכת למעבדי אינטל, עד שבאה חברה בשם Santa-Cruz Organization ועשתה זאת עבור 286.

כוח הדה רגולוציה

באותו זמן היו כבר כמה גרסאות של יוניקס, כולן ברשיון של AT&T, רצות על מספר פלטפורמות חומרה. כאשר AT&T נאלצה לומר שלום לפעילויות מחוץ לגרעין עסקיה בתחום התקשורת, מהלך שנכפה עליה מכוח הדה-רגולציה הראשוני באמצע שנות ה-80, היא מכרה את הזכויות והפטנטים לנובל, שהיו לה בסוף שנות ה-80 יומרות להתחרות במיקרוסופט וביבמ על הדומיננטיות בעולם ה-PC.

במקביל, AT&T שחררה לשימוש חופשי תחת רשיון GPL מהדורה אקדמית של יוניקס שנודעה בשם "מהדורת ההפצה של ברקלי". וכך צמחו 3 גרסאות במקביל: מהדורת ברקלי, מהדורת SCO לפלטפורמות אינטל ומהדורת System V, שהזכויות עליה היו בידי נובל. אסטרטגית UnixWare של נובל לא הצליחה והיא מכרה את הזכויות ל-SCO, שעכשיו שלטה בשתי מהדורות, Xenix לפלטפורמות אינטל ו-System V.

איחוד מהדורות

במשך כמה זמן ניסו מספר חברות לאחד את המהדורות סביב System V אבל הניסיון נכשל. Sun פיתחה את סולאריס על בסיס מהדורת ברקלי, יבמ פיתחה את AIX על קוד System V ובפינלנד התחיל לינוס לעבוד על לינוקס. במהלך שנות ה-90 העניין ב-Xenix נעלם, SCO הפכה לזיכרון נשכח עד שב-2001 חברת Caldera רכשה אותה ושינתה את שמה ל-SCO Group.

חיפוש בתיקים הישנים לימד את הבעלים החדשים ש-SCO ויתרה בצורה לא מובנת על זכויות שעמדו לה מתוקף חוזים ברורים ומחייבים, שנחתמו מול זכיינים של System V, למשל יבמ. כך לפחות טוען כריס סונטאג, סגן נשיא ב-SCO החדשה. לדבריו:

1. עד מהדורת Kernel 2.2 של לינוקס הכל נעשה כחוק משום שהקוד מוגבל לפי רשיון GPL ואינו כולל חלקים מוגנים בזכויות יוצרים.

2. בגרסת Kernel 2.4 נכנסו לקוד חלקים "גנובים" בעליל מהקוד של System V ואפשר לראות זאת מהשוואה פשוטה, שורה אחר שורה.

3. בחוזה המקורי עם יבמ זו התחייב לא לחשוף את הקוד של System V או של כל מוצר "הנגזר" (Derivative) מהקוד הזה.

4. מאחר והגרעין הנוכחי של לינוקס כולל קוד של System V הוא צריך להחשב כנגזרת ולכן יבמ אסורה בהפצתו כקוד פתוח.

אני לא עורך דין אבל הטיעון משכנע ודורש התייחסות רצינית יותר ממה שהעיתונות העניקה לתביעה של SCO. יבמ, כמובן, דוחה מכל וכל את הטענות האלה. שוב אני לא עורך דין ולכן לא אחרוץ משפט. במקום זאת אתן את רשות הדיבור לסטיב מילס, ראש חטיבת התוכנה של יבמ:

1. ליבמ יש זכויות מלאות ובלתי ניתנות להפסקה (Perpetual) ביוניקס על כל גרסאותיה, בין אם מדובר בגרסת AIX הפרטית שלה ובין אם בלינוקס שהיא מפיצה כמו מפיצים אחרים.

2. יבמ לא השתתפה בפיתוח לינוקס, אין לה קשר לשאלה האם קוד קנייני הגיע לגרעין של יוניקס והיא לא מפתחת מהדורת הפצה משל עצמה.

3. גם SCO, קרי Caldera, הייתה מפיצת קוד פתוח של לינוקס ובכך היא ויתרה, תחת רשיון GPL, על מעמדה כבעלת זכויות יוצרים.

4. SCO ראתה את הקוד של לינוקס גלוי ופתוח במשך עשור לפני שהיא נזכרה שיש לה תביעות קניין רוחני בנושא. עכשיו אין לה זכות לתבוע פיצויים ממי שהבין את שתיקתה כהסכמה.