אלפים השתתפו בעצרת הזדהות למען רון ארד בת"א

אלפים התכנסו אמש (ה') בתל-אביב לציין 17 שנה לנפילתו בשבי של הנווט רון ארד. בעצרת, שהתקיימה ברחבת מוזיאון תל-אביב תחת הכותרת "רון. תחזיק מעמד אחי", השתתפו בני משפחתו של הנווט השבוי, אישי ציבור ואמנים.

העצרת נפתחה בהקרנת שקופיות של גזרי עיתונות שפורסמו במהלך השנים הרבות על ארד. רעייתו של רון, תמי, העדיפה שלא להגיע לעצרת ובתה יובל, חיילת בתחילת שירותה הצבאי, נטמעה בקהל ולא נשאה דברים.

במקומה דיברה אחייניתו של רון, גל ארד בת ה-16: "המדינה הזו איכזבה אותי", אמרה. "רון הוא דוד שלי. מעולם לא הכרתי אותו. נולדתי שנה לאחר שנפל בשבי. אני רואה את אבי ואת דודו, הדוד שלי, שאיבדו את האח שלהם. אני ראיתי את סבתא שלי, שנפטרה בהרגשה שאיכזבה את הבן הבכור שלה".

"יש סיכוי שרון יושב כבר 17 שנה באחד מבתי הכלא המזוויעים ביותר שקיימים. הוא מקווה שהמדינה תשחרר אותו...לדיראני יש דם על הידיים: בידיים האלה הוא קשר את גורלו לגורלו של רון, לא יכול להיות שהוא יחזור הביתה לפניו".

"אם אין רון, אין דיראני"

רבים הניפו שלטים: "אם אין רון, אין דיראני", "חיילים לא מפקירים" ו-"הממשלה אשמה". בין הנואמים היו אחיו של רון, חן ארד, מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') אביהו בן נון, פרקליט המשפחה, עו"ד אליעד שרגא ויו"ר העמותה למען רון ארד, יוסף (יוסק'ה) הררי.

הררי קרא לחטוף את מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה כדי לקדם את שחרור ארד: "אני אומר את הדברים הבאים על דעת עצמי ולא על דעת המשפחה", הדגיש הררי. "אתם יודעים שם בממשלה על מקומו של רון ולכם היכולת להחזיר אותו אבל יש עוד אחד שיכול לעשות זאת בטלפון אחד וזה המנוול נסראללה. אם רוצים לשחרר את דיראני, תביאו קודם את נסראללה לכאן".

עו"ד שרגא הקריא בעצרת מכתב לארד: "רון ארד, 17 שנה עברו מאז נטשת אל החור השחור של חייך, של חיינו. שנים רבות שלך לא זורחת השמש כל בוקר מחדש. תמיד ידענו שאתה בין החיים. ובימים אלה מתפרסמות עדויות של גולים איראנים הטוענים כי הנך בחיים היום. איננו יכולים לעמוד מול מבטך השואל - האם קברניטי המדינה זנחו אותי".

אלוף (מיל') בן נון תמה מדוע ממשלת ישראל אינה רודפת את האנשים האחראים להחזקת ארד בשבי במהלך השנים.

בין הדוברים בעצרת היה גם אסף, טייס מסוקים בשירות פעיל, שהיה טייס המסוק שניסה לחלץ את ארד מיד לאחד נפילתו על אדמת לבנון. "אני כאן מסיבה אגואיסטית", אמר הטייס. "אני עדיין טס בשירות פעיל ולא תמיד יש לנו, הלוחמים, מזל. לעיתים נדרשת התערבות המדינאים. 17 שנה זה הרבה מעבר לכל קו אדום כדי להשיב לוחם הביתה".

הדרישה: לחשוף את כל המידע

דודו ארד, אחיו של רון, אמר ל-ynet כי מידע רב אודות רון ארד טרם הועבר למרבית שרי הממשלה: "יש לנו הרבה מאוד מידע שלא נחשף בפני מרבית השרים. אנו מצפים שההצבעה בעניין עסקת השבויים לא תוגש לאישור הממשלה לפני חשיפת החומר על רון".

בני משפחת ארד מתכוונים להגיש לראש הממשלה בימים הקרובים עצומה שעליה חתמו 120 אלף בני אדם, הקוראת לא לשחרר את מוסטפא דיראני, עד שישוחרר רון ארד.

באותו עניין הודיעה שרת החינוך, לימור לבנת, שתדרוש ביום ראשון מראש הממשלה לחשוף בפני השרים את כל המידע על עסקת השבויים המתגבשת, כולל את דו"ח וינוגרד.

במהלך העצרת הופרחו מאות בלונים כחולים לשמיים. בשעה שהזמר רון שובל שר את השיר "אין עוד יום" ניקוו דמעות בעיניהם של רבים מהמשתתפים. הזמר בועז שרעבי שר את המנון המאבק "כשתבוא". שיר חדש שנכתב לכבוד האירוע, "הבלון הכחול", הושר על ידי מקהלת ילדים מרעננה.

גם הזמר שלמה ארצי הופיע בעצרת, ואמר: "לשכוח את רון זה לשכוח את הילדות, את החלום, את העקרונות".

לדברי ארצי, "זה רק טבעי להפוך אבן על אבן עד שמוצאים את התשובה. אין זמן התיישנות על חלומות. ואני מדגיש, חלילה שלא יצא מכאן מסר שמישהו רוצה להשכיח את החיילים השבויים או את אלחנן טננבאום. אבל 17 שנה זה המון זמן שאיש אחד שעלה על מטוס ונפל ממנו חי - לא איתנו".