העולם מושלם אז שרים
אלבום הבכורה של תומר בן אפרים בעברית משלב ציניות, הומור וביקורת חברתית. "יש יוצרים שמאמינים בניתוק מהמצב. אני מרגיש שיש הגיון במעורבות ואני לא יכול לשתוק מול כל מה שקורה בחוץ", הוא אומר
תומר בן אפרים (44), ארז את החיים שלו באמצע שנות ה-80 ועבר לניו יורק עם שאיפות אקדמיות גדולות. אהבתו לפילוסופיה הניעה אותו לשקוד במרץ על סיום הדוקטורט באוניברסיטת קולומביה.
בשנה הראשונה ללימודי הדוקטורט בן אפרים גילה סימני חרטה. הוא נטש את הספרים והחליט להקדיש את כל כולו למי שהיתה לצידו בכל רגע נתון במהלך חייו, המוזיקה. התיאבון ליצור חומרים אישיים בער בתוכו וניו יורק היתה המקום המתאים לכך. "נשאבתי לסצינת המוזיקה במהירות. הכרתי מוזיקאים שונים וביניהם את טוד טורקישר, מתופף מוכשר שעבד באותה תקופה עם דיוויד ביירן מלהקת 'ראשים מדברים'. אחרי שהאלבום הראשון שהקלטתי נגנז, החלטתי לשתף איתו פעולה והוצאנו יחד אלבום בלייבל אינדי. זאת היתה תקופה מטורפת". הוא נזכר בחיוך. "הרבה הופעות במועדונים עם הלהקה הקטנה שהיתה לי, הקלטות ויצירה בשעות הקטנות של הלילה".
בן אפרים הספיק להקליט שני אלבומים נוספים בארה"ב עם השפעות ניכרות של רוק, כשהתחילה לבעבע בתוכו המחשבה לחזור ארצה. "בשנת 97' האווירה בישראל היתה מאוד אופטימית והרגשתי שמיציתי את אמריקה. ביקרתי די הרבה בארץ, היתה פריחה כלכלית, ההיי-טק נסק ולטעמי, זאת הייתה ארץ ההזדמנויות. אחרי תהליך ארוך של מחשבה והתלבטות הגעתי למסקנה שאני לא בנוי לקריירה מוזיקלית תובענית הן מבחינת האגו והן מבחינת הדרייב. אם אתה לא רוצה את זה מספיק ומקדיש למוזיקה כל שעה פנויה, זה קשה מאוד להצליח. למרות שהייתי קרוב מאוד לחוזה רציני בחברות תקליטים גדולות ואפילו זכיתי להשמעות בתחנות רדיו שונות בקולג'ים, כנראה שלא רציתי את זה מספיק חזק", הוא אומר. "מה גם, שבדיוק נפרדתי מהחברה שלי ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לחזור לארץ. להכיר אשה, להקים בית יהודי בישראל וכך היה".
הנחיתה בארץ היתה מוצלחת. הוא השקיע את כספו בשותפות בהוצאת הספרים "בבל", הרפתקאה שארכה כשנתיים מהנות לדבריו. תוך כדי הכיר את אשתו לעתיד, התחתן וכעת הוא אב גאה ועייף לשני ילדים קטנים.
"זמן פנוי"
"הכל זרם על מי מנוחות", הוא משחזר, "הילד שלי היה בן שלוש, מספיק גדול כדי להשאיר לי קצת זמן פנוי לנבור בעצמי ואז בתזמון מושלם, התחילו להופיע הדגדוגים המוכרים של המוזיקה. השינויים במצב הפוליטי ביטחוני בארץ עוררו אותי מחדש. יש יוצרים שמאמינים בניתוק מהמצב, אני מרגיש שיש הגיון במעורבות ואני לא יכול לשתוק מול כל מה שקורה בחוץ. זאת הסיבה העיקרית שהמריצה אותי לכתוב שוב ולא רק מנגינות. רציתי לחזור ליצור בעברית".
בן אפרים חבר לאלי אברמוב, ידיד ירושלמי ותיק ויוצא להקת "הקליק". "למרות שהוא יותר מבוגר ממני, מצאתי איתו שפה משותפת והחלטנו ליצור אלבום ביחד". הסינגל הראשון שבן אפרים העניק לתושבים בציון היה "שיר המדורה" ובו שולבו ציטוטים משיר הפינג'אן של חיים חפר עם הציניות המושחזת של בן אפרים. השילוב הצית מהומה מקומית קטנה. "אקו"ם הכריח אותי לאסוף את כל הסינגלים שהופצו בטענה שהפרתי זכויות יוצרים. איום התביעה שיעשע והפחיד את בן אפרים בו זמנית. הבנתי שאין לי זמן להתחיל להלחם עם גדודי המשפטנים שלהם, אז פשוט הצטרפתי וכעת אני חבר חוקי באקו"ם", הוא צוחק.
בהמשך הדרך, תוך כדי כתיבה בלתי פוסקת וחיפוש אחר חומרים נוספים, פגש בן אפרים את רן שם טוב, נגן ומפיק מוערך. "שם טוב הוא נגן בחסד. הנגינה שלו היא מאוד אנרגטית, אינטואטיבית ושמחה, יש לו יכולת נדירה לשבור את הקונבנציות הרגילות ולהכניס בהן את האישיות שלו, מה שמעניק לשיר יחודיות שמחה. הוא מדבר נפלא באמצעות הגיטרות. למזלי, היתה לי הזכות לעבוד איתו. הוא יודע לעבוד מהר ולעניין, לא מבזבז זמן. האלבום נוצר בזרימה בלי שום יסורים מיותרים".
בן אפרים גדל בשנות השבעים וההשפעה מורגשת באווירת האלבום. "כל שיר הוא רטרו ומחווה לשנים הללו. ניסיתי לשלב בין האהבה שלי לביטלס, לכל אותם אמנים שעמדו על הבמה וסיפרו את הסיפור שלהם, לבין ההגייה הברורה של אריק אינשטיין ואריק לביא. משהו ערב וברור אבל עם מומנטום קצבי".
מלודיות מפנקות
העולם המושלם של בן אפרים מעוצב בקפידה, נקי, מתוק לפרקים עם מלודיות מפנקות. הצלילה לתוכו לא פשוטה בפעמים הראשונות, אך למתמידים צפויה חוויה מענגת בגילוי הסדקים והשדים המתרוצצים בין המילים. הטקסטים של בן אפרים מושחזים ומדוייקים, עוסקים במשברים ביחסים, בדידות, מלחמות פנימיות, חיצוניות וגם אירוטיקה לשעת לילה מאוחרת. "המילים שלי בשירים מאוד ברורות, לא מעורפלות, כל מילה מדברת בעד עצמה. כשאני כותב, לא משנה לי אם זה טקסט עצוב או שמח, אני תמיד שמח. אפילו השיר העצוב, המתבכיין ביותר צריך לבוא מתוך שמחה", הוא מסביר.
בן אפרים לא מתכנן לצאת כרגע לסיבוב הופעות. "אחרי כל מה שעברתי בארה"ב, אין לי כוח להתחיל לאסוף נגנים ולארגן את החיים שלי לפי שגרת החזרות. אני נמצא כרגע בשלב בחיים בו הילדים שלי תופסים חלק מאוד מרכזי. אני לאט לאט בונה מופע קטן, רק אני והגיטרה". הציפיות של בן אפרים לגבי ההצלחה הכלכלית של האלבום לא גבוהות, אבל הוא שומר על אופטימיות. "ברור שאני רוצה שהוא ימכור כמה שיותר ויגיע לכל מקום, אבל האלבום פונה לפלח קהל יחסית מצומצם ומצריך הרבה עבודה. אני לוקח את הזמן שלי, אני מודע לעובדה שקשה היום לתפקד במציאות של 'כוכב נולד' וזה בסדר גמור, יש מקום לכולם".
לפנייה לכתב/ת 
