"הסכם ז'נבה" כולל אדמות חקלאיות של קיבוצים

מפרטי ההסכם, שנחתם בין קבוצת אנשי שמאל, ובהם יוסי ביילין והח"כים עמרם מצנע, אברהם בורג וחיים אורון, לבין בכירים ברשות הפלסטינית במפגש שקיימו בירדן, עולה כי הקיבוצים כפר עזה, עין השלושה, ניר עוז, נירים, גבולות, מגן וכרם שלום, ייאלצו לוותר על אלפי דונמים של שטחים חקלאיים שברשותם, במסגרת חילופי שטחים עם הרשות הפלסטינאית.

קיבוץ נוסף שאמור לוותר על מאות דונמים של אדמה חקלאית הוא קיבוץ להב בנגב המזרחי, בו חבר ח"כ חיים (ג'ומס) אורון, ממנסחי ההסכם. על פי המסמך, יוותר הקיבוץ על שטח של 400 דונמים הנמצא סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה.

הפרסומים התקבלו בקיבוצים המוזכרים ב"מסמך ז'נבה" ברגשות מעורבים. "אם תמורת השטחים האלה", אמר אלון פאוקר, מזכיר קיבוץ ניר עוז, "נקבל שלום וביטחון, נראה בהסכם רק ברכה. יהיה לנו אמנם קושי לוותר על אותן אדמות, אך נתגבר על כך". יזהר יערי, מזכיר קיבוץ גבולות, ציין כי כבר בשנת 1982, בעקבות הסכם השלום עם מצרים ופינוי סיני, ויתר הקיבוץ על שטחים חקלאיים לטובת הקמת יישובי פיתחת שלום עבור מפוני חבל ימית.

מנגד יצא ראש המועצה האזורית אשכול אורי נעמתי, ותקף את פרטי ההסכם. "לא יעלה על הדעת", אמר נעמתי, "שבמלאת 60 שנה לראשית ההתיישבות בנגב, יש דיבורים על החזרת שטחים לידיים לא יהודיות. לא נוותר על אדמותינו. כל ההסכם הזה הוא בבחינת בלון ניסוי".

ח"כ אורון מסר בתגובה, כי "ההתיישבות העובדת קשורה עמוק לקרקע, ולכן אנו חשים את הכאב והקושי במחיר אותו נידרש לשלם. יתכן שאפילו הקיבוץ שלי, קיבוץ להב, יוותר על חלקות חקלאיות במסגרת חילופי הקרקעות, אבל זה מחיר ראוי, שבלעדיו לא תוכל מדינת ישראל להמשיך ולהתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית".