דרך נוף יער יתיר

נקודת מוצא: צומת שוקת.

נקודת סיום: אזור גן לאומי תל ערד.

מפה: מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (מפה מס' 12).

בצומת שוקת נפנה צפונה (כביש מס' 60). נחלוף על פני היישובים כרמים ומיתר. לאחר שנעבור את מיתר נגיע לצומת שימעה שם נפנה ימינה. בצומת שמעה (כ-3.1 ק"מ ממיתר) נפנה מזרחה (ימינה) ולאחר כ-3.5 קילומטרים נוספים נפנה ימינה לדרך העפר המוליכה ליער יתיר. זוהי דרך הנוף המערבית של היער. קרן קימת לישראל הציבה בכניסה שלט עץ גדול ועליו הכתובת 'יער חירן' .

מייד בתחילת הדרך יתגלה לעינינו הר חירן במלוא הדרו. למרגלותיו עובר נחל אשתמוע. כאן, כך מתברר, שכן בימי המקרא אחד החבלים החשובים לייצור יין. ואמנם, בצדי הדרך נראות טרסות של חקלאות עתיקה, חלקן שוחזרו על ידי אנשי קרן קימת לישראל. כיום מחליפים עצי חרוב וזית את הגפנים שצמחו כאן בעבר.

בשלב מסוים הדרך משיקה לאפיק נחל אשתמוע. כאן מומלץ להשאיר את הרכב ולרדת לסיור רגלי באפיק הנחל ובגדתו הדרומית. באביב יש כאן מגוון יוצא דופן של צמחים. בסיור מקצועי הגדרנו כאן כ-180 מינים של צמחים בשטח של דונם אחד בלבד. נחל אשתמוע מתחתר כאן בסלע גיר ויוצר מדרגות קטנים וגבים. לאחר הגשם מתמלאים הגבים במים.

אל בורות המים

נשוב לרכב ונמשיך במעלה דרך הנוף. כ-400 מטרים מהנחל מסתעפת דרך עפר משובשת, העולה לראש הר חירן (587 מ'). אפשר להשאיר כאן את הרכב ולצעוד אל ההר, מהלך חצי שעה לכל כיוון. מפסגת ההר נראים מרחבי בקעת באר שבע בדרום, רכס ענים, יער יתיר והרי חברון. באביב פורחים כאן פרחים רבים, ביניהם צבעוני ההרים.

נשוב לרכב ונמשיך להעפיל בדרך הנוף עד לחורבת יתיר. נחנה את הרכב למרגלות החורבה ונעפיל אליה ברגל. המקום נזכר במקרא כעיר לוויים. בין החורבות נמצאים שרידי כנסייה, בורות מים ומבנים רבים. מראש החורבה יש תצפית נפלאה על הרי חברון, דרום שפלת יהודה ובקעת באר שבע.

בתום הביקור בחורבה נמשיך בדרך הנופית ונפגוש בדרך הסלולה, החוצה את יער יתיר. נפנה בכביש ימינה (דרומה) וניסע עד למבנה בית היערן , השייך לקק"ל . כאן נעזוב את הכביש ונרד בדרך הנופית מזרחה. הדרך מסומנת בשלט עץ גדול. דרך זו נפתחה לאחרונה והיא עשירה בנוף של טרסות ובעיקר בנוף מרשים אל מדבר יהודה והרי מואב. אין בעיית ניווט על ציר זה. יש להישאר על הדרך המכוסה בכורכר, שנקראת 'הדרך הנופית'.

מגוון מיני צומח

כאשר הדרך מגיעה אל קו הרקיע אנו בתצפית מזרחה. נראה את בקעת ערד מדבר יהודה ואת העיר ערד. כדאי לציין שמימין לנו שמורת הר עמשא, אחת השמורות החשובות בארץ, שכן באזור זה מגיעה לשיאה התופעה של מיגוון מיני צומח. מומלץ להגיע לכאן בסוף פברואר- תחילת מרץ, שכן השמורה בשיא פריחה.

על מנת ליהנות מהפריחה והנוף יחדיו נמשיך את דרכנו על הדרך הנופית על לשער של קיבוץ הר עמשא נעקוף את הקיבוץ ונרד לאורך כביש פנימי שיוביל אותנו לאורך הכרמים של מושב בית יתיר. בצומת הראשונה אליה נגיע לאחר הקיבוץ נפנה שמאלה מזרחה ונרד בכביש אל מורדות שמורת הר עמשא.

את הפריחה המרשימה והייחודית נפגוש בעיקר במישור שממזרח לשמורה. אחד הצמחים הנדירים בארצנו נמצא כאן במרבדים מלא העין: הגביעונית הערבית. הצמח, ממשפחת השושניים, נראה כמו עמוד תפרחת בצבע ירוק כהה. בקצהו העליון תלויים הפוך פרחים בצורת גביע בצבע שבין חום שוקלד לוניל בהיר. בצפון הארץ ובאזור הגלבוע ישנו מופע אחר של הצמח ושם הוא נקרא 'גביעונית הלבנון'.

נעזוב את יפי הפריחה של הר עמשא ונמשיך על כביש 80 עד לתל ערד וממנו לצומת של כביש שוקת- ים המלח.