הולנד: פוחדים ללמד על השואה

הסכסוך הישראלי-פלשתיני נותן את אותותיו גם בהולנד. בשנה האחרונה נרשמת במדינה תופעה חדשה: מורים בבתי-הספר מרגישים מאוימים בשל האווירה האנטישמית בכיתה, עד כדי כך שהם אינם מעיזים יותר ללמד - במסגרת שיעורי ההיסטוריה - על רדיפת היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.

התופעה נרשמה בעיקר בבתי-ספר תיכונים באמסטרדם, רוטרדם והאג, שם קיים ריכוז גדול במיוחד של מוסלמים. "אני שונא יהודים", "היו צריכים להרוג הרבה יותר מהם", "אללה יחסל אותם", "חמאס! חמאס! כל היהודים לגז" - אלה חלק מההכרזות והסיסמאות שמשמיעים תלמידי התיכון המוסלמים באוזני מוריהם.

הפסקת לימודי השואה במסגרת שיעורי ההיסטוריה הגיעה גם לאוזניה של חברת הפרלמנט מהמפלגה הליברלית, עיין הירשי-אלי, שקיבלה תלונות רבות ממורים ברחבי המדינה. הירשי-אלי, מוסלמית ממוצא סומלי, הרגישה שהיא חייבת לטפל בבעיה ולהעלות אותה לסדר היום הציבורי.

לטענתה, שנאת היהודים המתגברת בקרב הצעירים המוסלמים בהולנד מדאיגה אותה וטורדת את מנוחתה. היא סבורה, שהצעירים הללו ניזונים מתעמולה קיצונית של ארצות ערב המגיעה אליהם באמצעות האינטרנט, וגם מקיצונים בהולנד, הקוראים להם להתגייס לג'יהאד.

מורידים את הכיפות

הירשי-אלי משוכנעת, שבקצב הזה שנאת ישראל והיהודים בקרב המוסלמים בהולנד רק תחריף. בדיוק מסיבה זאת, לדעתה, חייבים התלמידים המוסלמים ללמוד את שיעורי השואה, כדי להבין מה יכולות להיות תוצאותיה הנוראות של השנאה הזאת. חברת הפרלמנט העבירה תלונה רשמית בעניין הפסקת לימודי השואה לשרת החינוך, מריה ואן דר הובן. השרה הודתה, שהיא נרעשת ומזועזעת מהתופעה, והודיעה כי תורה לאירגון המפקח על בתי-הספר לבדוק את הנושא.

קבוצת מורים מאמסטרדם, שחוותה את גילויי שנאת היהודים בכיתות, פנתה לחבר מועצת העירייה לענייני חינוך, רוב אאודקרק, והתריעה על המגמה. בראיון לעיתון ציין אאודקרק, כי שנאת היהודים עברה את שלב ההצקות והבדיחות.  

לדבריו, מגיעים לידיו יותר ויותר דיווחים קשים על אירועים של התעללות פיזית ונפשית ביהודים, ואפילו על מורים ותלמידים יהודים שאינם מעיזים להגיע לבית-הספר, כיוון שהם סובלים מאיומים. במסגרת ביקור באחד מבתי-הספר היהודיים באמסטרדם סיפרו לו המורים, שכאשר התלמידים יוצאים לסיור, הם מסירים את כיפותיהם מהראש, מחשש שתיזרק אבן לחלון האוטובוס שלהם.

אאודקרק קיבל כבר לפני מספר חודשים פניות ממורים, שסיפרו לו כי הם אינם יכולים יותר ללמד את הנושא הטעון של השואה בכיתות המוסלמים, כיוון שברגע שהם פותחים בשיעור, מתחילים התלמידים להרעיש בכוונה, להפריע, להשתולל ולהשמיע קריאות גנאי ושטנה. המורים התלוננו, כי האווירה הופכת להיות מאיימת, וכי הם חוששים להמשיך וללמד את הנושא. מורים אחרים סיפרו על איומים טלפוניים בעקבות שיעורי השואה ועל התנכלויות שספגו, כמו ניקוב צמיגי מכוניתם.

לומדים לשנוא

באחרונה נרתמה לנושא "עמותת אנה פרנק" בהולנד, האחראית על תפעול בית אנה פרנק והמגבשת תוכניות לימודים בנושאי אנטישמיות, גזענות וזכויות אדם. בתחילת החודש אירגנה העמותה סמינר בהשתתפות מורים ואנשי חינוך מכל רחבי המדינה. במסגרת האירוע התברר, שהיקפה של הבעיה גדול יותר ממה שידעו עד כה.

התברר, כי מורים אינם מעיזים יותר לדבר על נושאים כמו רדיפת היהודים, לעיתים אף בעידוד ההנהלה, משום שהדבר מוביל לבעיות משמעת ומוציא שם רע לבית-הספר. היו מורים שאף נאסרה עליהם ההשתתפות בסמינר עצמו. המורים שכן השתתפו סיפרו על התגברות שנאת היהודים, בעיקר בבתי-הספר שבהם יש ריכוז גדול של תלמידים מוסלמים, אבל גם בקרב התלמידים ההולנדים. התלמידים המוסלמים, מתברר, נוטים להכחיש עובדות היסטוריות הקשורות לשואת יהודי אירופה. אחת הטענות השכיחות היא: "זהו תרגיל יחסי-ציבור של היהודים ושל מדינת ישראל".

בתי-הספר המוסלמיים במדינה מצויים בשנים האחרונות תחת מעקב, לאחר שהתברר כי הם מעודדים שנאת יהודים ושנאה למערב. השירות החשאי בהולנד פירסם בדו"ח השנתי שלו את הידיעה, כי קיצונים מוסלמים מגייסים לשורותיהם צעירים מקרב הקהילה המוסלמית בהולנד. בפרק מיוחד שהוקדש לנושא נאמר, כי הצעירים המוסלמים עוברים הכנה צבאית במקומות שונים בעולם.

ראש השירות החשאי בהולנד, ואן הולסט, אמר, שהשפעתם של הקיצונים גדולה במיוחד בקרב צעירים מרוקאים שנולדו וגדלו בהולנד. רייק ולנדרן, מורה בבית-ספר תיכון מקצועי באמסטרדם, מאשר: "אכן, את העמדות הרדיקליות ביותר מביעים צעירים ממוצא מרוקני. צריך להבין, שהתגובות שלהם אינן מתבססות על מחשבה רציונלית. יש פה שילוב של כמה גורמים: בורות וחוסר ידע, תחושת קיפוח, הזדהות גדולה עם סבלו של העם הפלשתיני והתנהגות ילדותית של בני נוער".

העבודה של כהן

השבוע הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהקהילה המוסלמית בהולנד הכפילה את עצמה בעשור האחרון, וכיום היא מונה כמעט מיליון איש – 5.7 אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

ראש עיריית אמסטרדם, יוב כהן, הוא יהודי שאינו נוהג להתבטא בפומבי בענייני ישראל, וגם עמדותיו בקשר לסכסוך הישראלי-ערבי לא הובלטו מעולם. עם זאת, לאחר ההפגנה הגדולה נגד ישראל, שנערכה באמסטרדם באפריל שעבר, הוא הודה שהיה המום מכמות המשתתפים ומהשנאה שהופגנה אז נגד ישראל. "הקונפליקט הישראלי-ערבי אינו אמור להשפיע על החיים פה באמסטרדם", אמר, "אבל העובדה היא שהוא משפיע, ואנחנו חייבים להיות ערים לזה".

בראיון לרדיו אמר לאחרונה: "אמסטרדם היא אומנם בירתה של הולנד, אבל חיים בה אנשים מ-170 לאומים. אחד האתגרים הגדולים ביותר של תפקידי כראש-עירייה של עיר כל-כך מורכבת הוא להביא לכך שכל האנשים הללו, מתרבויות כל-כך שונות, יוכלו לחיות יחד". יש לו, מתברר, די הרבה עבודה.