סיפורי ההרוגים בחדירת המחבל לנצרים

"אנחנו בטוחים שאם לא היו לוקחים לה ולחברותיה את הנשק, היא היתה יורה על המחבל. היא פשוט היתה פייטרית", אמרו אתמול (ה') בני משפחתה של סמלת עדי אוסמן, בת 19 מכפר סבא, שנהרגה אתמול לפנות בוקר בנצרים. עדי נהרגה עם חבריה לגדוד "שמשון" סמלת שרית שניאור-סניור משוהם וסמ"ר אלון אברהמי מאור יהודה.

במשפחתה מתחו אתמול ביקורת על צה"ל. "לפני כחודש לקחו לה את הנשק. אמרו לה שזה בגלל הקיצוצים והיא היתה מאוכזבת", סיפרה אחותה עינת. לדבריה, "ברגע שלקחו לה את הנשק ירדה לה המוטיבציה". בני המשפחה סיפרו: "עדי היתה פייטרית. אחת שתעשה הכל. היא היתה מתעוררת מכל רעש קטן ובטוח יורה לעבר המחבל".

עדי נולדה בכפר סבא ולמדה בבית ספר היסודי "בן גוריון" ובתיכון "אנקורי" ברעננה. משפחת אוסמן מוכרת בכפר סבא בזכות שתי המסעדות שבבעלות המשפחה. לפני 10 חודשים התגייסה עדי לצה"ל. 

אחותה עינת סיפרה כי "היה לה חשוב לשרת בתפקיד משמעותי. רצתה להיות קרבית ורק לא פקידה. היתה לה הרבה מוטיבציה. היא עשתה קורס אלחוטניות בחיל הקשר והוצבה בגדוד שמשון בנצרים". לדברי המשפחה, עדי הרגישה שאינה תורמת בתפקידה הנוכחי מספיק והתפכחה מהחלום שלה לשרת בתפקיד קרבי.

לאחר שיחה עם המג"ד כדי לעבור ליחידה אחרת, קיבלה עדי את תפקיד האחראית על השק"ם, אולם שוב התעוררו בעיות ולדברי אחותה, "היא נשארה בבסיס בלי לעשות כלום". 

עדי, מספרים בני המשפחה, היתה בחורה דעתנית. "אם עכשיו היא היתה נכנסת, אי אפשר היה לפספס אותה. מלאת אנרגיה. אחת שאוהבת את החיים. 'פריקית' של מחשבים ודואגת שכולם ישמעו את הדעה שלה. 

עדי השאירה אחריה זוג הורים יעל ושבתאי, שתי אחיות עינת וענבר ואח יובל, המשרת כחובש קרבי בחיל ההנדסה.

"ביקשה לעבור לשרת בנצרים"

משפחת שניאור התכנסה בתוך עצמה עם הכאב על מות הבת הבכורה שרית, וביקשה מהתקשורת שלא להגיע לביתה.

שרית נולדה וגדלה בעיר רמלה, ולפני 10 שנים עברה עם משפחתה להתגורר בישוב שוהם עם ראשוני המשפחות. חבריה סיפרו כי שרית היתה בחורה פעילה מאוד והתנדבה במוסדות חברתיים רבים, עד שהתגייסה לצה"ל ושירתה כתצפיתנית.

הדוד דודי שניאור, סיפר על שרית: "היא היתה מלח הארץ. עד לפני חודש היא שירתה בקיבוץ נחל עוז, וביקשה מיוזמתה לעבור ולשרת כמפקדת בנצרים מתוך מחויבות ותרומה לצה"ל".

אלוף פיקוד דרום, דן הראל, אמר לאחר הפיגוע, כי "שרית היתה מפקדת עמדת התצפית ביישוב נצרים ופגשתי אותה אישית השבוע כאשר ביקרתי באזור". לדברי האלוף הראל, "שרית היתה חיילת - לוחמת לתפארת מדינת ישראל. היא היתה באירועים רבים והצילה חיים רבים מאוד של אזרחים וחיילים".

האלוף הראל ציין כי הוא משוכנע שחיילות יכולות לשרת במקומות רגישים. "שרית וחברותיה מהוות חלק ממערך ההגנה שלנו, מבצעות את תפקידן, הן לוחמות לכל צורך ועניין. מהוות חלק מההגנה על היישוב נצרים ועל הציר שמוביל אליו".

שרית הותירה אחריה זוג הורים, אחות בכיתה י' ואחות בת 5.

"אלון יצא אל המחבל"

סמ"ר אלון אברהמי בן 21 מאור יהודה, שירת כחובש ב"גדוד שמשון". מתחקיר האירוע עולה כי שמע את היריות וכאשר יצא מקראוון המגורים בו שהה, הופתע על ידי המחבל שירה בו למוות במקום.

חברים ובני משפחה רבים הגיעו לביתו בשכונת נווה סביון שבעיר עם קבלת הבשורה המרה. חבריו סיפרו כי הוא התנגד לסרבנות בצורה מופגנת והתגייס ליחידה קרבית מתוך אידיאולוגיה. חברתו של אברהמי סיפרה כי עם שחרורו מצה"ל, בעוד תשעה חודשים, הוא התכוון לנסוע עם חבר לטיול בדרום אמריקה. היא הוסיפה כי היה לו חוש הומור מיוחד.  

עמיחי גולדשטיין, חברו לספסל הלימודים מביה"ס המקצועי יד סינגלובסקי בת"א, בו למד סיפר: "אלון, כשמו כן הוא, גבוה, רחב וקשור לארץ ישראל".

אברהמי היה בן הזקונים במשפחה בת חמישה ילדים. אחד מאחיו, המשרת בימים אלה במילואים בגזרת רמאללה, קיבל שם את הבשורה המרה. (פורום לזכרו - לחצו כאן)