המנהל הדיח את ראש העירייה

גם מי שנמצא בדיאטה חמורה לא יכול היה להימנע אתמול (ד') מנגיסה בריאה בהר המופלטות ועוגות הספאנג' המרוקאיות ספוגות הדבש, שהמתינו לכל המברכים והמברכות אשר זרמו אתמול לביתו של מאיר כהן, ראש העיר הנבחר של דימונה.

פנים יפות יש לה, להצלחה. הטלפונים של המברכים לא הרפו לרגע. הרבה אנשים מחייכים נראו אתמול בפתח הווילה הנאה של כהן, 49. מתחבקים, מתנשקים, מגישים עוד ועוד זרי פרחים לנעמה, הגברת הראשונה והיפה של דימונה. אחד הזרים הגיע מאחותו של מאיר, רותי שטרית, רעייתו של השר במשרד האוצר, מאיר שטרית.

מאיר כהן, אף שלא עצם עין כל הלילה, נע מפינה אחת של הגן המטופח לפינה אחרת, מתראיין ומצטלם, נענה באדיבות לחיזורים המחמיאים של נציגי כלי התקשורת. כולם כולם הגיעו לדימונה, להכיר את הסינדרלה המקומית החדשה ולחשוף את הפנים החדשות של העיר: מנהל התיכון שמאס בקיטורים והחליט להתמודד ולשנות. החליט, התמודד – ולקח את כל הקופה.

פיוס אמיתי

ראש העיר המודח גבי ללוש, איש ציורי וצבעוני, תירץ אתמול את כשלונו בכך ששילם את מחיר הזיהוי עם מדיניותה הכלכלית הקשה של ממשלת שרון. כמו דרור דבש במצפה רמון, כמו יאיר חזן באופקים וכמו מוטי אביסרור בירוחם. אבל נראה שבדימונה היו סיבות נוספות.

ראשית, גבי ללוש התמודד על קדנציה רביעית ברציפות, מה שנראה לרבים מהתושבים יותר מדי. שנית, מצבה הקשה של העיר ודימויה הבעייתי לא תרם לפופולריות שלו. לבטח לא בעידן שבו הקיצוצים והגזירות הכלכליות הביאו אל פתח לשכתו מאות מובטלים מרי-נפש ומתוסכלים, שהוא לא יכול היה להושיע אותם. גם האיחוד המאולץ שהוא עשה באחרונה עם יריבו המר מהשנים האחרונות, בני ביטון, לא שיכנע את התושבים שמדובר בפיוס אמיתי ולא רק במהלך אלקטורלי.

את הלוך הרוח הזה בציבור הדימונאי היטיב לקלוט מאיר כהן, המורה הוותיק לשל"ח, ובמשך עשר השנים האחרונות מנהל התיכון הנערץ על המורים ועל התלמידים. הגבר הנאה והכריזמטי, שראש העיר גבי ללוש הטיל עליו שוב ושוב משימות חינוכיות מאתגרות והוא יכול לכולן.

בתחילה ביקש ממנו להציל את תיכון מקיף "ליהמן", שעמד על סף קריסה ואשר תלמידיו הצביעו נגדו ברגליים. מאיר כהן, שכבר היה סגן מנהל בתיכון הגדול "זינמן" בעיר, הסכים לבוא ולנהל את "ליהמן" המוכה. בדרכו השקטה שינה כהן את שיטת הניהול, גיבש גאוות יחידה, חרש את בתי התלמידים והביא אותם אחד אחד לבית-הספר. תוך שנה הפך התיכון למבוקש בעיר. אחרי ארבע שנים שב גבי ללוש וביקש ממנו לבוא ולנהל את "זינמן". מאיר כהן הגיע ב-95' ל"זינמן", כשהוא מאכלס 900 תלמידים. כעבור שבע שנים למדו בו 1,200 תלמידים. אחוז מסיימי הבגרות עלה מ-34 ל-70 אחוז.

שמו של מאיר כהן נודע במערכת החינוך בדרום ובארץ כולה. מורים סיפרו, כי הצליחו לנטוע בהם תחושה שהם שותפים למפעל חינוכי אדיר ומרתק. התלמידים והתלמידות העריצו את "המנהל המקסים". אתמול סיפרו שמיניסטים רבים, כי מיהרו לנצל את זכות ההצבעה כדי להצביע למען המנהל שלהם לשעבר.

הילה נגר (28) סיימה את לימודיה בתיכון "זינמן" כבר לפני עשור. היא ורבים מבני ובנות מחזורה כבר עזבו את דימונה. אבל אתמול, כאשר נודע על נצחונו של כהן בבחירות, התארגנו הילה וחבריה ושיגרו למנהל האהוב שלהם מברק ברכה: "תומכים וגאים בך גם מרחוק. מאמינים שתגרום לנו להתגאות שוב בעיר דימונה".

מה גורם לבוגרי תיכון לשמור על קשר חברי עם המנהל, גם שנים אחרי הבגרות?

הילה: "כל-כך אהבנו אותו. הוא היה מנהיג טבעי וחבר. אבל זה לא מנע ממנו להקפיד על משמעת. הוא ידע לשלב באופן נפלא בין שמירה על דיסטנס עם התלמידים ובין חברות איתם. בעיני הוא איש מדהים. אליו מתכוונים כאשר אומרים מלח הארץ".

ומה גורם למנהל נערץ לעזוב את התיכון שבו הוא מרגיש כמו מלך וללכת לפוליטיקה?

"נדמה לי שהיה זה ש"י עגנון שאמר, שאנו שוטים שנותנים לשוטים לנהל לנו את העולם", אומר כהן. "המשפט הזה ניקר לי בראש כל הזמן. במיוחד כאשר ישבנו וקיטרנו בערבי שבת, או במפגשים עם התלמידים והמורים על כך שאנחנו לא מרוצים ממה שקורה בדימונה. מהדימוי שלה, מהאבטלה. מתרבות הפנטזיות והשקר. נאלצתי שוב ושוב להתמודד עם השאלה הזאת, כאשר בוגרים שלי נהגו לומר שהם רק יסיימו את התיכון או את הצבא ומיד יעזבו את העיר. כיוון שאני נמצא בדימונה מתוך בחירה, החלטנו יחד עם קבוצה של אנשים טובים לעשות מעשה. אם נשארים בדימונה, חובה עלינו להיות מעורבים פוליטית. קפצתי למים".

קרעים קשים לאיחוי

לפני הקפיצה עשה מאיר כהן בדיקה יסודית וסודית של המצב. סקר עמדות שערך גילה לו נתון שהדהים אותו: 80 אחוזים מהנסקרים הודיעו כי הם מצדדים בהחלפת השלטון הנוכחי. רבים מהתושבים שהאמינו ביכולות שלו ובמנהיגות שלו האיצו בו להתמודד. היטיב לעשות זאת אלי ברונשטיין, מס' 2 ברשימתו ומי שהביא את הנדוניה של הקול הרוסי בעיר, איש רשימת "ישראל ביתנו".

ברגע שהחליט להתמודד, ידע מאיר כהן שהוא לא ירוץ לבד. "אין לי כסף בשביל זה ואין שום רצון לבקש תרומות גדולות מקבלנים ואנשי עסקים. נפגשתי עם אביגדור ליברמן ועם עמיר פרץ, קיבלתי את תמיכתם והסיוע המפלגתי שלהם ויצאנו לדרך. היום אני יכול לומר בלב שלם שאני חייב רק לבוחר הדימונאי. לא לשום מיליונר או נדיב כזה או אחר".

השלב הבא היה לצאת ולערוך היכרות עם אותם חלקים בדימונה שלא הכירו את הרזומה של מאיר כהן. מאיר כהן, יליד מרוקו, עלה ארצה ב-62' עם הוריו וחמשת אחיו לירוחם. משם עברו לדימונה. הוא למד בעיר ושירת בגדוד 50. בניגוד לכל אחיותיו ואחיו, הוא החליט לשוב לדימונה אחרי הצבא. תואר ראשון בהיסטוריה ומחשבת ישראל ותואר שני בהוראת מחשבת ישראל עשה באוניברסיטת בן-גוריון. שם הכיר את נעמה, בת לאם ממצרים ואב מגרמניה. לשניים שלושה בנים, הבכור חייל.

הוא החל לעבוד בדימונה כמורה ובגלל נסיונו כמדריך בחברה להגנת הטבע היה גם מורה לשל"ח. תוך ארבע שנים התמנה לסגן מנהל "זינמן" ומשם התקדם באופן מטאורי. מערכת הבחירות בדימונה הדהימה אותו באכזריותה ובגילויי האלימות הרבים שהיו בה. כרוזים עם סיסמאות שטנה וגזענות, הכפשות על רקע אישי, עדתי, גזעי. תלונות במשטרה.

"עברנו שלושה חודשים קשים מאוד מאוד", הוא מספר, "ואני חש שנגרמו לנו קרעים קשים לאיחוי בחברה שלנו. לכן הדבר הראשון שאעשה מחר בבוקר זה לקרוא לכל נציגי המפלגות להצטרף לקואליציה מקיר לקיר למען דימונה. יש כל-כך הרבה כוחות טובים בכל המחנות. גם אצל גבי ללוש (שהודיע בינתיים על פרישתו מראשות הליכוד בעיר לטובת בני ביטון) וגם אצל נסים פרץ (איש מפלגת העבודה, שהגיע למקום השני בבחירות בדימונה)".

מה יהיו הדברים הראשונים שתעשה בעיר כראש עיר מכהן החל מעוד שבועיים?

כהן: "ראשית אבדוק את ההתנהלות הכספית של העירייה כדי לייצב את המערכת ולהתחיל בתהליך של הבראה מהירה. שנית, לארגן מחדש את אגף שפ"ע, שדואג לניקוי העיר ולכל השירותים המוניציפליים. שלישית, אני רוצה לתת לכמה שיותר תושבים ליהנות מפרויקטים חיוניים בתחום החינוך, כמו למשל חיזוק לימודי אנגלית בבתי-ספר יסודיים. "צריך להכפיף את היחידה הכלכלית לראש העיר ולהתחיל למצוא ולהביא יזמים לדימונה. רק בדרך של יוזמה אפשר יהיה להביא לכאן מגוון מקורות תעסוקה ולצמצם את בעיות האבטלה. אין לי שום כוונה לטייח בעיות, אבל לא צריך להציג בחלון הראווה של דימונה רק את בעיות המצוקה ובעיות הרווחה. צריך לטפל ברצינות, אבל בלי התלהמות. נקים אגף לצעירי העיר, נקדם את הרכבת לדימונה, את חדר המיון הקדמי של דימונה. וכן, גם את הפרויקט של דודו טופז (מתחם של קניון ושעשועים שיזם דודו טופז בשיתוף ראש העירייה הקודם) אשמח לקדם ולחזק".

כשהוא נדרש לסכם את מערכת הבחירות הסוערת הזו, אומר כהן כי התרגש בעיקר מדבר אחד: גם כאשר ביקר בשכונות המצוקה, ובמקומות שנחשבו למעוזים מובהקים של גבי ללוש, הצליח לגעת בתושבים. "מתברר שגם למשפחה מובטלת חשוב החינוך לילדים והתחושה האמיתית שיש תקווה".