שולחים יד לקופה

לאחרונה פוקד את המשק הישראלי גל מעילות חסר תקדים. רבים מעלו במקום עבודתם, והם, למרבה הצער, לא לבד. המונח מעילה מאגד בתוכו גניבות, הונאות ותרמיות שמבוצעות על ידי עובדים בכל הדרגים, לקוחות וספקים, ושיש בהן רווח כספי. מרבית המעילות אינן מתגלות, או שהן נסגרות בשקט, בתוך החברה. אבל איך הם עושים את זה? שלושה רואי חשבון המתמחים בתחום ערכו את רשימת 30 המעילות הנפוצות ביותר במשק הישראלי, וכיצד הן פועלות.

• אי רישום תקבולים בקופה. השיטה הבסיסית ביותר לגניבת כספים מהעסק. הקופאי מאתר קונים שאינם צריכים קבלה על הקנייה - כמו ילדים או אנשים ממהרים - ואת תמורתה הוא משלשל ישירות לכיסו.

• קבלות מזויפות. הקופאי פונה לבית דפוס ומזמין ממנו קבלות הזהות לקבלות של מקום העבודה שלו. ללקוח הוא שולח את הקבלה המזויפת, ואת הכסף הוא מכניס לכיסו.

• שימוש חוזר בקבלות. שיטה זו מצריכה בדרך כלל שיתוף פעולה עם אדם נוסף. לאחר קניית כרטיסים לקולנוע, לדוגמה, לא תולש הסדרן את ספח הביקורת - אלא מחזיר את הכרטיס לקופה, למכירה נוספת שאינה נרשמת בשום מקום. שיטה נוספת היא איסוף קבלות שנזרקו על ידי קונים, ומסירתן לקונה אחר כאילו היו חדשות - כשתמורת המכירה השנייה עוברת לקופאי עצמו.

• קבלות של עסק אחר. בשיטה זו מעניק הקופאי לקונה קבלות של עסק אחר, העוסק בתחום זהה למקום עבודתו. העובדה שקבלות רבות במשק ניתנות על שם חברה, ולא על שם החנות בה נקנה המוצר, מקלה מאוד על ביצוע מעילה זו. תמורת הרכישה, כמובן, לא נרשמת בספרי מקום העבודה.

• אישור חברת האשראי. לקוחות רבים מסתפקים בקבלת האישור מחברת כרטיסי האשראי על ביצוע העסקה במקום קבלה או חשבונית. אם לא נרשמת קבלה, הקופאי יכול לקחת את סכום הקנייה במזומן מהקופה.

• החלפת מזומן בצ'קים עתידיים. שיטה נפוצה מאוד. הקופאי מחליף את המזומן שבקופה בצ'קים עתידיים הרשומים על שמו, שמות בני משפחתו או גורמים מהשוק האפור. כך הוא יכול ליהנות מהלוואה ללא ריבית ישירות ממקום העבודה, מבלי ליידע אף אחד.

• החזרת כספים לפני ספירת הקופה. קיימים עסקים שמקבלים מדי יום סכומי כסף גדולים במזומן. אם לא נערכת ספירה יומית של הכסף, הקופאי יכול לקחת אותו לכיסו ולהחזירו רק מאוחר יותר, לפני הספירה. למחרת הספירה שוב ייקח הקופאי את הכסף, וחוזר חלילה.

חשבים ומנהלי חשבונות אחראים על הרישומים בספרי החברה. תפקיד זה מציב אותם בעמדת מפתח, המאפשרת להם לבצע רישומים כוזבים ולהסתיר את המעילה.

• רישום הנחות, זיכויים או חובות אבודים. אחת השיטות הפשוטות ביותר לגניבת כספים והסתרת המעילה. כאשר נוצר חוסר תאום בין היתרות בספרי העסק לבין היתרות בספרי הלקוח, ניתן לסגור את ההפרש על ידי רישום פקודות כוזבות ותמימות בספרי העסק, כמו הנחה או זיכוי, וכך להשוות בין הנתונים.

• גלגול ההפרשים בין לקוחות שונים. בדומה לשיטה הקודמת, מסתירים את המעילה על ידי גלגול ההפרשים בין כרטיסי לקוחות שונים, עד שהם מגיעים לכרטיסים שלא נבדקים באופן שוטף, כמו כרטיסי הפרשי שערים, הפרשי מימון וכדומה.

• רישום זיכויים לספקים. שיטה נפוצה מאוד להסתרת כספים שנגנבו. מנהל החשבונות רושם כי בוצע תשלום לספק, למרות שזה לא מבוצע בפועל. מאוחר יותר הוא רושם בכרטיס הספק פקודת זיכוי, כדי שלא ייווצר הפרש בין ספרי העסק והספק. הכסף עצמו עובר, כמובן הישר לכיסו. רק עיון בתנועות בשני הכרטיסים יגלה את המעילה.

• שימוש כפול בחשבוניות. בשיטה זו מציג מנהל החשבונות את החשבונית שהעניק לו הספק פעמיים ואת הצ'ק השני שהוא מקבל כנגד החשבונית הוא מסב על שמו.

• שינוי פרטי חשבון הבנק של הספק. גופים רבים במשק מבצעים תשלומים באמצעות מערכת סליקה בנקאית, המבצעת את התשלום על פי מספר החשבון בלבד. המועל יחליף את פרטי חשבון הבנק של הספק בפרטי חשבון שלו - וייעלם לפני שהספק יתלונן כי לא קיבל את כספו.

• הנפקת אישורי יתרות כוזבים. מעילה זו נפוצה במקרים בהם הארגון מטפל בכספם של לקוחות. במקרים אלה העובד מושך כספים מחשבונות הלקוחות, ושולח להם אישורי יתרה כוזבים.

מנהלים וקניינים אחראים על ביצוע רכישות בהיקפים גדולים. עמדה זו מאפשרת להם לבצע תרגילים שונים.

• רכישה במחירים מנופחים. במקרה כזה החברה תשלם עבור המוצרים שתקבל מהספק מחיר מנופח - כאשר את ההפרש בין המחיר הגבוה למחיר השוק יחלקו המנהל והספק ביניהם. בדרך כלל יוסבר המחיר הגבוה באיכות המוצר או בלחץ הזמן.

• רכישה באמצעות חברת קש. המנהל או הקניין מקים חברת קש, ומבצע את רכישות העסק דרכה - וכך הוא מותיר בכיסו רווחי תיווך נאים.

• מכירת נכסי העסק במחיר נמוך. המנהל מוכר את נכסי העסק במחיר הנמוך במחיר השוק - והקונה מתחלק עמו בהפרש. עסקאות מסוג זה מבוצעות בדרך כלל עם קרובי משפחה או גורמים קשורים. ההסבר שניתן למחיר הנמוך הוא בדרך כלל פגמים שונים במוצר או בנכס.

• ניפוח הכנסות החברה לקבלת בונוסים. משכורתם של מנהלים רבים קשורה קשר ישיר לביצועי העסק. יכולתם של המנהלים לשחק" עם התוצאות הכספיות של העסק, מאפשרת להם להגדיל את משכורתם באמצעות בונוסים שמנים על ביצועים טובים. הם יכולים לשפר את ביצועי החברה בצורות רבות, ביניהן הקדמת הכנסות או דחיית הוצאות, ניפוח מלאי והסתרת התחייבויות.

• אישור תשלומים על מוצרים שלא סופקו. במקרים רבים המנהלים הם אלה שמאשרים את התשלום עבור שירות או מוצר שהוזמן על ידי העסק. המנהל יכול לאשר לתשלום חשבונית של מוצר או שירות שכלל לא התקבלו - ולהתחלק ברווח עם מוציא החשבונית.

• הטיית מכרזים. היכולת של הקניינים לקבוע מי יהיה הספק עמו יעבוד העסק שווה לספק כסף רב. קיימים לא מעט ספקים שמוכנים לשלם לקניינים עבור העדפת המוצר שלהם.

חשבי שכר נהנים במקרים רבים מאמון מלא מצד המנהלים שלהם. העובדה שנושא השכר הוא מורכב וסבוך וקיימים שינויים רבים בהיקף התשלומים מדי חודש מקשה על הבקרה - וחשבי השכר יכולים למעול בקלות יחסית.

• רישום עובדים פיקטיבים. קיימים ארגונים בהם עובדים מאות ואף אלפי עובדים. אם הבקרה על מספר העובדים אינה טובה, יכולים חשבי השכר להוסיף לרשימת מקבלי השכר עובדים פיקטיבים - ולקחת לעצמם את שכרם.

• ניפוח שכר למקורבים. שכר העובד מושפע ממספר מרכיבים, ביניהם מספר השעות שעבד, התעריף לשעת עבודה והחזרים שונים. שינוי אחד ממרכיבי התלוש ישנה את השכר. קיימים מקרים בהם ביצעו חשבי השכר שינויים במרכיבי השכר של מקורבים, והתחלקו עמם בהפרש.

• המשך תשלום לעובדים שעזבו. חשבי השכר יכולים להשאיר ברשימת מקבלי השכר עובדים שכבר עזבו את העסק - ולקבל את כספם. ביצוע תשלומים לעובדים שכבר עזבו את העסק אינו חריג (לפעמים צריך לסגור חשבונות) ולכן קשה לגלות מעילה זו.

מחסנאים, שיש להם גישה בלתי מוגבלת למלאי, יכולים לגנוב סחורה בקלות יחסית. עם זאת, המחסור יתגלה בדרך כלל בספירת המלאי, אך ניתן להימנע מכך במספר שיטות.

• רישום השמדת מלאי. אחת מנקודות החולשה של אירגונים רבים היא חוסר הבקרה על השמדת מוצרים פגומים. המחסנאי יכול לגנוב סחורה, ולהסביר את החוסר בהשמדתה.

• זיוף ספירת מלאי. זיוף תוצאות ספירת המלאי מסתירה את גניבת הסחורה. ניתן לספור מלאי פעמיים, לטעות בחישובים, להוסיף פריטים לאחר ביצוע הספירה ועוד שיטות רבות.

• רישום כוזב של יציאות וכניסות. ניתן להסתיר גניבת סחורה על ידי רישום של כמות קטנה יותר מאשר נכנסה בפועל למחסן, או רישום כמות גדולה יותר מאשר יצאה בפועל.

גם עובדים שאין להם גישה לכספים או נכסים יכולים לרמות את העסק. מאחר ולכל עובד יש תלוש שכר - הוא יכול לרמות דרכו.

• החזרי הוצאות כוזבים. עובדים רבים זכאים להחזרים על הוצאותיהם במסגרת העבודה - כמו מוניות, מלונות, טיסות ומסעדות. החזרים אלה עוברים במקרים רבים דרך הקופה הקטנה, שהבקרה עליה פחות טובה. עובדים יכולים לדרוש החזרים על הוצאות פרטיות, או כנגד הצגת קבלות שאספו ממקומות שונים.

• דיווח כוזב על שעות עבודה. הגדלת כמות שעות העבודה של העובד תביא לניפוח שכרו, אם באמצעות העברת כרטיס הנוכחות שלו על ידי עובד אחר. במקומות בהם אין שעון עבודה ניתן לדווח על שעות עבודה שלא בוצעו בפועל.

מעילות לא מבוצעות רק על ידי עובדים ומנהלים בעסק, אלא גם על ידי גורמים חיצוניים.

• חשבוניות כפולות. הונאה זו נפוצה מאוד בקרב ספקים, וידועה גם בכינוי שיטת מצליח". הספק שולח לעסק חשבונית נוספת עבור שירות או מוצר שכבר שולם עבורו, בהפרש זמן ממשלוח החשבונית הראשונה. במידה והתרמית מתגלה ממהר הספק להתנצל, וטוען כי מדובר בטעות תמימה.

• חשבוניות שלא בהתאם להסכם. למעילה זו וריאציות שונות, אשר בכולן מגיש הספק חשבוניות שאינן תואמות את הסחורה שסיפק בפועל. החשבוניות יכולות לכלול יותר מוצרים, או מוצרים באיכות גבוהה יותר. טעויות בסיכומים, מדדים ושערי חליפין אף הן דרך לגבות כספים ללא הצדקה, או אי קיזוז מקדמות.