שתף קטע נבחר

המועצה לשימור נגד בנק לאומי

הבנק מבקש להוסיף "מגדל שקוף" על הסניף ההיסטורי של בנק לאומי ברחוב יפו בירושלים. יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה: "יש מספיק אתרים זנוחים במרכז העיר ששם יוכל הבנק למלא את כל צרכיו מבלי לחבל במבנה ההיסטורי"

עוד מאבק של המועצה לשימור אתרים נגד פגיעה במבנה לשימור, והפעם בירושלים.

 

מדובר בסניף הראשי של בנק לאומי ברחוב יפו, מול כיכר ספרא. המבנה שירת עוד את "בנק אנגלו פלשתינה", אביו מולידו של בנק לאומי. המבנה תוכנן על-ידי האדריכל הידוע אריך מנדלסון, שתכנן בין השאר את בית הנשיא ויצמן ברחובות ובית החולים הדסה בהר הצופים.

 

בנק לאומי יוזם בימים אלה שיפוץ נרחב, הכולל תוספת של "מגדל שקוף" מעל המבנה הקיים. על התכנון אחראי האדריכל אלי ארמון ממשרד 'ארמון אדריכלים' מבאר שבע.

 

להתאים את הבניין לטופוגרפיה

 

האדריכל דוד קרויאנקר מציין בספרו 'אדריכלות בירושלים', כי בית בנק אנגלו פלשתינה שייך לסוג חדש יחסית של בניינים, שבנייתם התפתחה בשנות ה-20 וה-30. הבניין הוא אחד מארבעה בנייני משרדים ייצוגיים, שהוקמו בתקופת המנדט בקטע זה של רחוב יפו. האחרים הם בניין הדואר המרכזי, בניין חברת הביטוח ג'נראלי ובניין מצפה.

 

בנק אפ"ק נוסד בשנת 1901 כחברת בת של אוצר התיישבות היהודים, הזרוע הכספית של ההסתדרות הציונית, והיה גורם חשוב בהתפתחות היישוב בעברי בארץ. הוא אירגן וטיפל בקניית הקרקעות, בבניית בתים ובנטיעות. ב-1951 הוסב בנק אפ"ק לבנק לאומי לישראל.

 

הבניין נבנה לאורך רחובה החשוב ביותר של ירושלים, רחוב יפו, מציין קרויאנקר, אשר מאז אמצע המאה ה-19 הוא גם ציר התפתחותה העיקרי של העיר. הבניין מעוצב כגוש מלבני שבור בעל זויות ישרות, בגובה שבע קומות מצד חזית רחוב יפו ובגובה שלוש קומות מצידו האחורי, הפונה לרחוב כורש.

 

בשבירה זו של הגוש ובדירוגו הצליח מנדלסון להתאים את הבניין לטופוגרפיה. מבנה אבן צר וגבוה בצידו הדרומי של הבניין משמש חדר מדרגות, שייחודיותו מודגשת ע"י שורה אנכית של חלונות עגולים. בעזרת לפידי מתכת מסוגננים, המשמשים כמנורות והקבועים בין החלונות המלבניים, שבר מנדלסון את המונוטוניות של החזית הקדמית.

 

חזיתו האחורית של הבניין, הפונה לרחוב כורש, מעוטרת במרפסות קטנות עם מעקות ברזל. תפקיד המרפסות הוא חזותי בלבד ומטרתן לתת לבניין אופי יותר "ביתי", בדומה למבנים הסמוכים.

 

האלמנט המרשים והייצוגי ביותר בבניין, מציין קרויאנקר, הוא החלל של האולם המרכזי, המתנשא לגובה 2 קומות, שסביבו גלריה היקפית. אור טבעי רך חודר בעד החלונות בעגולים בתקרה. רצפת האולם, עמודיו וחלק מקירותיו היו מצופים שיש ירוק. אלמנטים אלה הגבירו את תחושת החלל הנרחב באולם והעניקו לו נופך של הוד והדר וקרירות אלגנטית.

 

"מנדלסון זה מנדלסון"

 

המועצה לשימור אתרים מתנגדת בכל תוקף לתוכנית השיפוץ של המבנה. יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה: "יש מספיק אתרים זנוחים במרכז העיר ששם יוכל הבנק למלא את כל צרכיו מבלי לחבל במבנה ההיסטורי של מדלסון. מנדלסון זה מנדלסון - אנחנו ברי מזל שיש לנו ירושה ממנו - איך עולה על הדעת אפילו לשחק עם זה? לא ייתכן שבכל העולם מוקירים ומשמרים את עבודותיו של מנדלסון והם נחשבים למוקדי עלייה לרגל, וכאן מתחת לאף הורסים אותם".

 

לאומי: אנו דואגים לנושא השימור

 

מבנק לאומי נמסר, כי הבנק גילה ומגלה תמיד רגישות לגבי שימור המבנים ההיסטוריים שבבעלותו ויעידו על כך "בית מני" בת"א ודוגמאות אחרות. לגבי הבניין בירושלים מציינים בבנק, כי בעבר כי נעשו בבניין עבודות שימור, וכי לגבי תוכניות הרחבתו ייבחנו הצעות נוספות ובפרט שהמבנה לא ייפגע.

 

עיריית ירושלים מסרה בתגובה: הצגת הפרויקט של בנק לאומי נעשו ביוזמת ועל פי דרישת מהנדס העיר, כדי לסייע בפיתוח דיאלוג תרבותי בין בעלי עניין בנכסים לבין המועצה לשימור אתרים. המועצה לשימור אתרים מייצגת אינטרס אחד ויחיד של שימור שאינו תמיד תואם את המציאות והדרכים המתחדשים של העיר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: המועצה לשימור אתרים
ההצעה לתוספת בבניין ההיסטורי
צילום: המועצה לשימור אתרים
מומלצים