האוצר חוזה בכוכבים
האוצר פרסם סקירה ותחזית למצב המשק בעשור הקרוב, לפיה בשנת 2010 צפויה לנו גרסה מקומית של גן עדן כלכלי : השכר הממוצע יסתכם ב- 8,952 שקל לחודש, המשק יצמח מדי שנה ב-4% ושיעור האבטלה יירד ל-7% בלבד. האם אנחנו צפויים לחזור על הסיפור שבו תקציבים הפכו ללא רלוונטים ברגע שהונחו על שולחן הכנסת?
יחד עם פרסום הצעת התקציב לשנה הבאה, פרסם שלשום (ד') האוצר מסמך כלכלי די הזוי, הנושא את השם הארוך "סקירת ההתפתחויות במשק, תחזיות מקרו-כלכליות ועיקרי המדיניות הכלכלית".
מדובר במין גרסה חד-צדדית של האוצר ל"תקציב הלאומי", שנהגו לפרסם במשותף בנק ישראל והאוצר מדי שנה במועד הגשת התקציב לכנסת.
לפני שנתיים לא הגיעו שני הגופים הכלכליים החשובים במדינה להסכמה על גובה הצמיחה הצפויה במשק, והתקציב הלאומי כלל אז 2 תחזיות צמיחה נפרדות. בשנה שעברה גדל הפער בין הערכות האוצר ובנק ישראל, והתקציב הלאומי לא פורסם כלל. גם השנה החליט בנק ישראל לא להשתתף במשחק, והתוצאה היא המסמך העצמאי שפרסם השבוע משרד האוצר.
בניגוד לתקציב הלאומי, שניסה להעריך את הצפוי למשק בשלוש השנים הבאות, הלך מסמך האוצר צעד גדול קדימה וכלל תחזיות כלכליות עד סוף העשור. המסמך של האוצר כולל לא פחות מחמש טבלאות עמוסות נתונים, המפרטות את הצפוי לנו בכל תחומי הפעילות הכלכלית עד שנת 2010.
על פי חישובי האוצר, בשנת 2010 צפויה לנו גרסה מקומית של גן עדן כלכלי. השכר הממוצע במשק יסתכם אז ב- 8,952 שקל ברוטו לחודש, לעומת שכר חודשי ממוצע של 6,909 שקל השנה. משנת 2005 ועד סוף העשור יצמח המשק, מדי שנה, בשיעור ריאלי של כ-4% ובשנת 2010 יסתכם התוצר בכ-707 מיליארד שקל, לעומת כ- 495 מיליארד שקל כיום.
שיעור האבטלה יירד מ- 11.2% השנה ובשנה הבאה ל-7% בלבד בשנת 2010. במקביל, יצנח מספר המובטלים במשק משיא של יותר מ- 300 אלף נפש בשנה הבאה ל- 214.7 אלף נפש בשנת 2010. מספר המועסקים הישראלים יגדל במהלך 7 השנים הבאות בכ- 508 אלף ואילו מספר העובדים הזרים יקטן בכ- 116 אלף ויסתכם בסוף העשור בכ- 100.4 אלף נפש.
מסמך האוצר מפרט גם מה צפוי לנו, מדי שנה, עד שנת 2010 בתחומים כלכליים רבים נוספים, כגון תנאי הסחר (השינוי היחסי במחירי היבוא והיצוא), השינויים הכמותיים ביצוא וביבוא הסחורות והשירותים, היקף ההשקעות בענפי המשק, הצריכה הפרטית ורמת האינפלציה.
כדי לעמוד על גודל היומרה בניסיון לצפות התפתחויות כלכליות לטווח של כמה שנים, מספיק לצטט שורה אחת מהתקציב הלאומי, שפרסמו האוצר ובנק ישראל בשנת 2001, כשעוד היה ביניהם סוג מסוים של דיבור: "בשנת 2003 תתחיל התאוששות הדרגתית בצמיחה, שתתבטא בגידול התוצר בשיעור של 5% - 4% בכל אחת מהשנים 2005 – 2003". בפועל, צפוי השנה המשק לצמוח רק ב- 1% ואילו לשנה הבאה צופה כיום האוצר צמיחה של 2.5%.
כל זה יכול היה להישאר בתחום הלא מזיק של משחקים בתחזיות. אולם מסמך האוצר מעורר בכל זאת גם שאלה רצינית אחת: האם משחקי הנדמה לי שלו ביחס לשנת 2010 מלמדים משהו על הדרך שבה ערך האוצר את תחזיותיו הכלכליות לשנת 2004? והתחזית הכלכלית לשנת 2004 היא כבר סיפור שונה לחלוטין, שכן ממנה נגזרים כל מרכיביו של תקציב המדינה לשנה הבאה – החל בתחזית ההכנסות ממיסים וכלה בגודל הקיצוץ התקציבי ובהיקפן של הגזירות הכלכליות.
לשנה הבאה צופה מסמך האוצר צמיחה של 2.5%. יכול להיות שמדובר בהערכה סבירה, שבסופו של דבר גם תתממש במציאות. אבל בהקשר זה כדאי לשים לב לדבר נוסף: בתחילת ספטמבר פרסם גם בנק ישראל תחזית לצמיחת המשק בשנה הבאה. אולם בניגוד לתחזית הנקודתית של האוצר, העדיפו אנשי מחלקת המחקר של הבנק לפרוש את תחזית הצמיחה שלהם על פני טווח שבין 0.6% בתרחיש הפסימי, לבין 2.5% בתרחיש האופטימי.
על הדרך שבה הגיע האוצר לשורה התחתונה של 2.5%, נכתב כאן כבר לפני חודשיים (בכמה באמת יצמח המשק?, 5.9.03). מה שיותר חשוב הוא שורת התנאים שמנה לפני חודשיים בנק ישראל להתממשות התרחיש האופטימי. כלכלני הבנק ציינו אז כי המשק הישראלי יצמח בשנה הבאה ב- 2.5% רק אם יתמלאו התנאים הבאים: ישררו תנאים חיצוניים נוחים, תהיה התקדמות להסדר מדיני עם הפלסטינים, קצב הגידול של הייצוא הישראלי יהיה גדול מזה של הגידול בהיקף הסחר העולמי, תוצר חברות הסטארט-אפ יגדל ב- 20%, הגירעון בתקציב הממשלה יסתכם בלא יותר מ- 3.5% מהתוצר ותירשם האצה בירידה בשיעור האבטלה.
ולמה כל הסיפור על עמידה בתחזית הצמיחה לשנה הבאה כל כך חשוב? כי אם בסופו של דבר יתברר שהאוצר שוב טעה בתחזית הצמיחה שלו, אנחנו צפויים לחזור על הסיפור שבו היינו בשנתיים הקודמות: תקציבים שהפכו ללא רלוונטים ברגע שבו הונחו על שולחן הכנסת. ולחזרה על סיפור זה יש רק משמעות אחת - מיד לאחר שיסיים שר האוצר להתכתש עם חברי הכנסת על הקיצוץ הנוכחי בתקציב, יהיה עליו לכנס את ראשי משרדו ולהתחיל לתכנן את הקיצוץ התקציבי הבא.
לפנייה לכתב/ת 
האוצר: "צמיחה של 4% בשנה"
מומלצים
