יובל רבין: "התופעות האחרונות פתחו הכל מחדש"
ביום השנה השמיני לרצח ועל רקע חילול האנדרטה, קורא בנו של יצחק רבין ז"ל לראש הממשלה אריאל שרון לחזור בו מדברים שאמר לפני הרצח ומזכיר כי "מורשת רבין אינה רק הסכם אוסלו"
"התופעות של השבוע האחרון, של חילול האנדרטה, פתחו הכל מחדש. אני קורא לראש הממשלה לחזור בו מהדברים שנאמרו לפני הרצח". כך קורא היום (ד') יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, ביום השנה השמיני לרצח. בראיון ל-ynet מגדיר רבין את חילול האנדרטה וציור צלבי הקרס עליה, כ"עלבון" ומצפה לאמירה חד משמעית של המנהיגות הנוכחית, נגד גילויי השנאה. מחר יתקיים טקס האזכרה הממלכתי ליצחק רבין בהר הרצל בירושלים.
יום השנה השמיני לזכר יצחק רבין מזוהה באופן די מביך בעיקר עם חילול האנדרטה של אביך. מה אתה חושב על זה?
"אלה פגיעות קשות. זה עלבון. די מתמיה איך מגיעים לרמות כאלה של התבהמות ושנאה. זה פשוט לא מובן".
אולי יציאתו של הסכם אוסלו מהקונצנזוס משפיעה על תגובות שהיו רדומות בעבר ומתעוררות עכשיו.
"ברור לי שיש מחלוקת לגבי אוסלו ולא ברור לי מה הקשר. ראינו בתקופה האחרונה התבטאויות גם לגבי נושאים אחרים, הרבה פחות רגישים וכואבים והרבה פחות טעונים מהמחלוקת הפוליטית. כמו למשל נגד עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות. יש פה בעיה שכל כך מהר מתגלגלות התבטאויות אלימות בסגנון שלא ראינו".
היית רוצה לראות תגובה יותר משמעותית להתנהגויות כאלה?
"יש בינינו לא מעט שחושבים שהתשובה לכל דבר היא כוח ואם זה לא עוזר, אז עוד יותר כוח. אני קורא לראש הממשלה לחזור בו מהדברים שנאמרו לפני הרצח כי עברו כבר שמונה שנים וצריך להביא לסגירה, לפחות חלקית, של העניין. התופעות של השבוע האחרון פתחו הכל מחדש ויש צורך שההנהגה תיתן אות כי הגיע הזמן לחזור מחלק מהדברים שנאמרו. אני מדבר על כל המשחק עם האנלוגיה לגרמניה הנאצית. זה דבר שגור מאוד. יש מקום לאמירה של המנהיגות שלא תותיר כל מקום לספק".
אתה מרגיש שהשנה, יותר מבשנים קודמות, מורשת רבין מתרחקת מהקונצנזוס?
"היום הזה הוכרז כיום זיכרון ממלכתי במטרה לפתוח את הדיון הלגיטימי, שיש בו גם מקום לביקורת. אינני מצפה מכולם להסכים אבל רבין הוא לא רק אוסלו ואוסלו זה לא רק רבין. היו נושאים רבים וחשובים אחרים שהוא קידם. תהליך השלום היה רק אמצעי לטפל בנושאים אחרים. בנושאים החברתיים רואים עד כמה הטיפול בהם היום חסר. אי אפשר לעקר את הוויכוח על המורשת בהתמקדות רק באוסלו. המורשת היא מה שהוא הגדיר, שינוי סדר עדיפויות לאומי בעניין הקצאת משאבים לחינוך לפני ההתנחלויות".
אבל הוויכוח הפוליטי הוא הוויכוח המרכזי.
"קל להסית לוויכוח הפוליטי ולנסות לייחס את האחריות על הרוגי הטרור דווקא לאוסלו. צריך להוכיח את הטענה שאילולא אוסלו, הכל היה אחרת. אני לא מאמין שאם לא היה אוסלו, הכל היה גן עדן. הציבור רצה את זה".
ומה לגבי היום?
"אני מבין שיש 'תורים' לפגישות עם אבו עלא. פתאום שוב רצים להידבר. יש מי שטוענים שלא צריך להידבר בכלל. זה הקו העיקרי של המתנגדים לאוסלו".
הטענה היא שכל עוד ערפאת, הפרטנר מתקופת אוסלו, שולט, לא יהיה עם מי לדבר.
"אני לא מבין. אם יש הוכחות כל כך ברורות שכל הטרור תלוי באיש הזה, למה לא עושים משהו כדי לשנות את המצב. אם ערפאת הוא הגורם לכל הפיגועים, כפי שהממשלה טוענת, זוהי חובתה לפעול לשינוי המצב. מצד אחד, השכם והערב נאמר שהוא אחראי ומצד שני, לא עושים דבר".
איך אתה רואה את מפת הדרכים ביחס להסכם אוסלו?
"מפת הדרכים היא תכתיב של הרביעיה הבינלאומית. אף אחד לא ערב לנו שחלקה של ארה"ב תמיד יהיה דומיננטי כמו היום. הסכם אוסלו כרעיון, לדעתי, לא יצא מהקונצנזוס. הסכם קמפ דיוויד שנחתם ב-79' בהובלת בגין, הוא נקודת המפנה ההיסטורית ביחסי ישראל והפלסטינים ולא אוסלו. זה הסכם שהכיר בישות הפלסטינית והגדיר מתכונת ותהליך, כשהדבר היחיד שהיה חסר בו הוא השותף הפלסטיני. אוסלו הביא את השותף, הכל כבר הוגדר בקמפ דיוויד".
לפנייה לכתב/ת 
הציבור רצה את אוסלו. יובל רבין
צילום:אורן אגמון
האנדרטה המחוללת עם צלבי הקרס
צילום: אבי כהן
כתובות הגרפיטי על תמונות רבין
צילום: אבי כהן
מומלצים
