המכשיר התקלקל? חברת החשמל תשלם

"על חברת החשמל מוטלת החובה לספק לצרכנים את השירות האופטימלי האפשרי, בכלל זה היא מחויבת לבצע כל פעולה אפשרית ולהצטייד בכל מיכשור - כדי למנוע את הנזקים כתוצאה מנחשולי המתח". כך קבעה אתמול (ד') שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בפסק דין המחייב את החברה לשלם לצרכן הוצאות תיקון מערכת אלקטרונית שהתקלקלה בביתו כתוצאה משיבושים באספקת החשמל.

בתיק הנידון, אישרה חברת החשמל כי אכן היו שיבושים באספקת החשמל במועד שאליו התייחס התובע, אבל טענה כי היא פטורה מהחובה לפצותו וביקשה לדחות את תביעתו ולחייב אותו לשלם לה את הוצאות המשפט.

בכתב ההגנה ובדיון בבית המשפט, טען בא כח הנתבעת, כי החברה מכירה בכך ששיבושים באספקת החשמל יוצרים "נחשולי מתח" שיכולים לגרום לנזק שאירע למערכת האלקטרונית של התובע, אבל ציין כי הנזק שנגרם למכשירים הוא נזק מצטבר לחלקי הבידוד במערכת, כתוצאה מתופעה של נחשולי מתח במערכת והנחשול האחרון הוא בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" והוא שמביא לכך שהנזק יוצא מן הכח אל הפועל.

בא כח החברה היפנה את בית המשפט לילקוט הפרסומים שבו נקבעו אמות מידה לאיכות אספקת החשמל וציטט מתוכו את סעיף הפטורים שממנו עולה כי בגין "הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה", אין הצרכן זכאי לפיצוי.

השופטת , מלכה אביב, שדנה בתביעה דחתה את טענות חברת החשמל וקבעה כי אין בהן כדי להועיל לנתבעת, שכן אין היא חולקת על כך שגם הנזק המצטבר הוא תוצאה של שינויים בעוצמת הזרם. " אין מחלוקת", ציינה, "כי התקלה אירעה בעת אירוע חריג אצל הנתבעת ויתכן כי ללא אירוע זה, היה המכשיר ממשיך לפעול עוד זמן רב". בהתייחסה לטענה בדבר אמות המידה, קבעה השופטת כי מבחינת הפרשנות המילולית הפשוטה, הן שוללות פיצוי בגין הפסקת החשמל עצמה אבל לא בגין נזקים שנגרמים למכשירים שבידי הצרכן. "הסעיף עליו נשענת החברה", אמרה, "דן בעניינו של חיבור חשמל בודד. ספק אם תקלה המקיפה 9,000 צרכנים כמו התקלה שבה מדובר יכולה להיכלל בהגדרה זו".

השופטת גם דחתה טענה נוספת של חברת החשמל, לפיה לא ניתן להגן על כל המערכות בפני נחשולי מתח וכי אין לה אחריות על נזקים הנובעים מן הנחשולים משום שנחשולים אלה הם בבחינת רע הכרחי ובלתי נמנע. "אינני מקבלת טענה זו", כתבה השופטת בהחלטתה.  "הנתבעת ציידה אותי בחוברות ובפרסומים שונים מטעמה, שאמורים היו לשכנעני כי מדובר כאמור ברע הכרחי. לא שוכנעתי כלל וכלל.  נהפוך הוא, מן החומר שהוצג בפני שוכנעתי כי רע זה ניתן בהחלט למניעה, אם כי הוא מצריך השקעה על ידי הנתבעת. שוכנעתי כי הנתבעת לא עשתה כל שניתן כדי למנוע רע זה".

השופטת שהגיעה למסקנה, כי "אין אצל הנתבעת מערכות הגנה בפני נחשולי מתח שמקורם בפעולות שלה, "ציינה כי מסקנתה זו התחזקה לאור האמור בחוברת הסברה הנושאת את הכותרת 'מה עושה החברה לשיפור איכות אספקת החשמל'? שהגישה החברה. "אין בחוברת זו", ציינה, "מילה וחצי מילה על התקנת מערכות הגנה בפני נחשולי מתח".

"מן החומר שהוגש לי", כתבה, "הגעתי למסקנה כי ההתמודדות היחידה של החברה עם נחשולי המתח היא בכך שהיא מעבירה את האחריות לצרכנים. מניעת נחשולי מתח", סיכמה, "הינו דבר אפשרי, אלא שאיננו כלכלי לנתבעת. אם עושה הנתבעת שיקול כלכלי ייתכן והיא צודקת בכך, שההשקעה על אמצעים למניעת הנזקים היא השקעה גבוהה. אך את עלות ההשקעה על הנתבעת להעמיד מול הסיכוי לנזקים ועלות הפיצוי בגין הנזקים. השיקול הכלכלי אינו יכול לפטור את הנתבעת מאחריות לנזקים".

השופטת שקיבלה את התביעה, חייבה את חברת החשמל לשלם לתובע את הוצאות התיקון של המערכת האלקטרונית, בסך 1,136 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה וכן 500 שקל הוצאות משפט. ( ת"ק ירושלים 1649/03)