בעל אתר פורנו מערער על פסיקה בעניין "הסגת גבול"
המערער, ניר סוויסה, מנהל אתר אינטרנט למבוגרים בשם "האתר של סוסי", טוען כי לא השתמש בתוכנה אגרסיבית כדי ללקט כתובות דואר אלקטרוני של מנוי אתר "ספידי - נט" ובכל מקרה לא הסיג גבול או פגע בפרטיות, על פי הערעור
ערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בעניינו של אדם שהשתמש בתוכנה כדי לקצור כתובות דואר אלקטרוני.
בית המשפט קבע בחודש ספטמבר כי המערער, ניר סוויסה, מנהל אתר אינטרנט למבוגרים בשם "האתר של סוסי", הסיג גבול ופגע בפרטיות, כאשר השתמש בתוכנה הסורקת אתרי אינטרנט לצורך איסוף דואר אלקטרוני באתר ההיכרויות ספידי- נט.
שופט בית משפט השלום בתל אביב, דניאל ארנסט, קיבל את טענת מנהל האתר, אורי אבן חן, מנהל אתר ההיכרויות, לפיה סויסה סרק את אתרו באמצעות תוכנה אוטומטית, במטרה לשלוף מהפורומים את כתובות הדואר האלקטרוני של חלק מ-80,000 מנויי האתר ולשלוח להם דואר זבל. לדבריו, ב-3 באפריל, 2003, הושבת האתר ושירות הדואר האלקטרוני שלו במשך כשלוש שעות עקב פעילות התוכנה של הנתבע. התוכנה הציפה את האתר ב-5,000 קריאות לשעה, דבר שגרם לקריסת האתר.
השופט קבע כי הפעולות של סוויסה חורגות משימוש רגיל באינטרנט, עוברות על חוק הגנת הפרטיות וכן מהוות עוולה על פי פקודת הנזיקין. השופט ארנסט פסק כי סוויסה הסיג גבול במיטלטלין, עוולה בה נעשה בעבר שימוש נגד פולשים לא רצויים. הוא הקביל בין הפעולה של סויסה לפריצה למשרדי עסק מתחרה והוצאת חומר מהתיקים שבו, תוך גרימת נזק למשרד עצמו וללא קבלת רשותו של בעל העסק המתחרה, וללא קבלת רשותם של הלקוחות של העסק המתחרה.
"האינטרנט אינו תחום מופקר שבו רשאי כל אחד לעשות כחפצו", קבע השופט ארנסט, "...כשם שאין להכנס לחנות וליטול מצרכים ללא תשלום כך אין להיכנס לאתר וליטול מידע מסחרי ללא תשלום...יש להבחין בין מידע חופשי המצוי בשפע ברשת, מידע העומד לרשות הגולשים בחינם. ובין למידע מסחרי שאינו זמין לגולשים רגילים בנוגע לנכסים של האתר עצמו, רשימת המנויים והמשתמשים וכו'". הוא אמד את הנזק הכללי שנגרם לאבן חן ב-10,000 שקל וקבע כי סויסה ישלם לנתבע סכום זה, וכן אגרת משפט, והוצאות משפט בסך של 3,000 שקל.
"שגיאות עובדתיות בפסק הדין"
כתב הערעור מצביע על שגיאות עובדתיות בפסק הדין של השופט. בין השאר, נטען בו כי בית המשפט התעלם מהראיות שהגיע המערער במהלך הדיון, בהן התברר לכאורה כי האתר לא קרס ופעילותו לא הופסקה. עוד נטען, כי התובע לא ציין כלל בדיון את דבר קריסתו של האתר והעיד רק על קריסת שרת הדואר. כן לא הוכח שנגרם לתובע נזק, על פי הערעור.
השופט טעה גם כאשר קבע כי כתובות דואר אלקטרוני שפורסמו על ידי משתמשים בפורומים השונים הנמצאים באתר ההיכרויות מקנות זכות קניינית כלשהי למשיב או מהוות סוד מסחרי, וכי השימוש בכתובות אלה ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות ועל המערער לשלם בגין השימוש הזה, נטען בערעור. השופט התבסס בפסיקתו על פסק הדין בעניין חמידי נגד אינטל בארה"ב בעוד פסק דין זה עוסק במשלוח דואר אלקטרוני ואילו המקרה הנוכחי עניינו העתקת דואר אלקטרוני, טוען סוויסה.
סוויסה מודה, באמצעות משרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות', כי בשלושה במרץ, 2003, אכן נכנס לפורומים באתר "ספידי-נט" והעתיק מספר כתובות דואר אלקטרוני מתוכה לצורך פניה לבעלי הכתובות, אך ללא שימוש בתוכנה אגרסיבית. ביקורו באתר ופעולתו בו לא גרמו לקריסתו, לדבריו. בניגוד לקביעת בית המשפט הוא טוען כי לא הודה מעולם כי עשה שימוש שאינו שימוש רגיל באתר או השתמש בתוכנה אגרסיבית שגרמה לקריסתו.
"סוגיות משפטיות מורכבות"
"מדובר בסוגיות משפטיות מורכבות...אשר לא נדונו בפני ערכאה שיפוטית בישראל", נכתב בערעור, "...בית המשפט לתביעות קטנות אינו ערוך במתכונתו...לקיים בירור עובדתי מעמיק בשאלות אם התרחשה קריסה באתר, האם הקריסה גרמה לנזקים כלשהם, האם אחראי המערער לקריסה, האם השתמש בתוכנה כלשהי, האם העתקת כתובות דואר אלקטרוני המפורסמות באינטרנט מהווה פגיעה בסוד מסחרי או זכות קניינית, האם משלוח הודעות פרסומיות בדיוור ישיר אסור על פי החוק הישראלי, האם מדובר בפגיעה בפרטיות, האם ניתן לאכוף תנאי שימוש באתר כאשר המשתמש או הצופה מעולם לא נתן הסכמתו לכללים אלה או ידע על קיומם?". בעניין השוואת השופט את פעילות המערער לפריצה למשרדי עסק מתחרה וגניבת מידע מתוכו, הרי שאין הוכחה כי נכנס לאתר שלא כדין, גנב מידע או גרם לנזקים כלשהם, על פי הערעור.
לא ברור גם מדוע בית המשפט עשה שימוש בעוולת הסגת גבול ולא בסעיף ספציפי בחוק המחשבים המתמקד בהפרעה שלא כדין לשימוש במחשב, אשר מוכחשת בכל מקרה, נטען בערעור. בית המשפט המחוזי מתבקש לבטל את פסק הדין ולחייב את התובע בהוצאות ותשלום שכר טרחה.
