ונסראללה צוחק
אחת הטעויות הקונספטואליות בראיית העולם הביטחונית-מודיעינית של ישראל מכתיבה זלזול תת-הכרתי בפונדמנטליסטים האיסלאמים. נסראללה, מנהיג מבריק, מנצל זאת
אחת הטרגדיות הגדולות שלנו כישראלים היא שהמנהיג המבריק ביותר במזרח התיכון דווקא לא יושב אצלנו. הוא נמצא צפונית לנו, בביירות. שמו שייח חסן נסראללה, והוא מתמחה בעיקר בלעשות לנו בית ספר.
נסראללה הוא דוגמה חיה ונושמת למדיניותה הצבאית הכושלת של ישראל. הוא נבחר לראשות חיזבאללה לאחר שישראל חיסלה את קודמו בתפקיד, עבאס מוסאווי, בירי טיל מדויק ממסוק לעבר הרכב שבו ישב עם בני משפחתו. הטיל פגע – וכך הצלחנו לקדם אדם מוכשר הרבה יותר לראשות החיזבאללה, שעושה לנו צרות במשך יותר מעשור.
אחת הטעויות הקונספטואליות המובנות בראיית העולם הביטחונית-מודיעינית שלנו מכתיבה זלזול תת-הכרתי בפונדמנטליסטים האיסלאמים. אנחנו נוטים לשכוח שגם מי שמשנתו היא איסלאם קיצוני ומטרתו מחיקת ישראל מעל פני האדמה – וזהו ייעודו המוצהר של חיזבאללה – יכול להיות אדם חושב ומתכנן. בלבנון זה עלה לנו שוב ושוב בחיי חיילים, ש"האיכרים השיעים" הצליחו להערים עליהם. הזלזול בנסראללה, יש לציין, הולך ופוחת. פתאום יש הבנה במערכת הביטחון.
גורמי מודיעין אצלנו כבר ציינו, ובצדק, שכאשר נסראללה נפגש עם בשאר אסד, קשה לדעת מי מתדרך את מי: הנשיא הסורי, או המנהיג של ארגון אזורי קטן, שנאבק על קיומו. נסראללה הוא בעל כריזמה אדירה, נואם מוכשר הסוחף אחריו המונים. הוא הצליח להשאיר את ארגונו בחיים, למרות שמבחינה פוליטית אין כל משמעות לקיומו לאחר נסיגת ישראל מלבנון. על חוות שבעא, עם כל הכבוד, לא מקימים ארגון.
עסקת השבויים הנוכחית, שתצא או לא תצא לפועל, היא דוגמה נוספת לדרך שבה הראש של נסראללה עובד. מדובר קודם כל בתרגיל פרסום פר-אקסלנס. יותר זמן מסך, יותר התבטאויות, יותר פריים-טיים. במישור הרציני יותר, זהו מהלך פוליטי מחוכם מבחינת הזירה הפוליטית הלבנונית והבין-ערבית כאחד. נסראללה משחרר את כולם - לבנונים, פלסטינים, סודאנים ומה לא - כי הוא מבין דבר חשוב: הלחץ הפנימי על הנהגת ישראל בעניין השבויים יהיה תמיד רב יותר. ככה זה בדמוקרטיה.
מנהיג חיזבאללה יודע איך הראש הקולקטיבי שלנו עובד. הוא מקבל מדי יום תקציר של כותרות העיתונים בישראל, ואף מעבר לכך. ארגונו הוא מפלצת תקשורת ששולטת בטלוויזיה, רדיו ואף באתרי אינטרנט. חיזבאללה הוא ארגון של אנשים מודרנים בכסות של קיצונים איסלאמים, ובמימון כבד של האיראנים. ומדוע לא? חיזבאללה הוא כל מה שנותר לאיראנים מחזון חומייני אודות "המהפכה האיסלאמית" הגדולה בעולם הערבי.
כל הדברים האלו נועדו להסביר שהמאבק שלנו בחיזבאללה מסייע בעצם להישרדותו. כל תקרית גבול, כל עסקת שבויים, כל חריקת שיניים של אלוף פיקוד הצפון שבה מוזכר חסן נסראללה – רק עוזרת לו.
הדרך לפתרון, וזאת חייבים לומר ביושר, עוברת בדמשק ובביירות. רק חידושו של תהליך שלום עם הסורים והלבנונים יכול, בסופו של דבר, להביא לקריסתו של הארגון. חיזבאללה היה ונותר פיון צבאי במשחק פוליטי. הוא ימשיך לחטוף חיילים ואזרחים, לירות על מוצבי צה"ל בהר דב ואולי אף על יישובי הצפון – ומעבר לכך. אפשר להמשיך ולחסל את אנשיו ולחטוף אותם – ובכך לחזק אותו עוד ועוד.
אפשר גם לשבת ולדבר ברצינות על עתיד רמת הגולן. העובדה שאיש אפילו אינו מעלה את האופציה הזו בישראל של שנת 2003 – היא שצריכה להדאיג אותנו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
