ביבי, תפסיק להתלהם
יש לנו רק נתון אחד, התוצר של הרבעון השלישי של השנה, שמראה שינוי כיוון. וכבר שנו רבותינו: סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב
לפני שכולם מתלהבים הנה מעט מים קרים: התוצר לנפש - כלל המוצרים והשירותים לרבעון השלישי משוקלל במספר התושבים - נמוך משהיה באמצע 2001. רמת התוצר לנפש ב-2003 - המודד המקובל לרמת החיים - נמוכה מאשר בשנה שעברה.
ובינתיים יש לנו רק נתון אחד, התוצר של הרבעון השלישי של השנה, שמראה שינוי כיוון. וכבר שנו רבותינו: סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב.
נתוני התפוקה ב-3 השנים האחרונות הם יציבים למדי - בערך 115 מיליארד שקל לרבע שנה. לפתע, ביולי-ספטמבר 2003, נרשמת תפוקה של 119 מיליארד. זה נחמד, אבל זה לא מונח בכיס.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעה על שני גורמים שהביאו לגידול התפוקה: הצריכה הפרטית והיצוא. נתחיל עם היצוא. ברבעון הראשון של השנה הוא הגיע לכ-50 מיליארד שקל - מספר שיא. אז חשבו שמתחוללת במקומותינו צמיחה כלכלית בלתי רגילה. בא הרבעון השני והיצוא נחת ל-44 מיליארד שקל וכולם היו במשבר. עכשיו קפץ היצוא ל-45 מיליארד ועוד פעם יש מישהו בעננים.
ההוצאה לצריכה פרטית גדלה בגלל גידול חד ביבוא מוצרים בני קיימא. אלמלא הזינוק הזה הצריכה הפרטית היתה יורדת.
עד כמה צריך להתייחס בזהירות לנתון של רבע שנה: הנה מבט על נתון אחד, השינוי בתוצר ברבעון הראשון של 2003, כפי שהוא משתקף בהודעות לעיתונות של הלמ”ס.
ב-14 במאי הודיעה הלמ"ס, כי התוצר גדל ב-2.5% ב-22 ביולי הודיעה הלמס, כי התוצר גדל ב-3.6%. ב-18 באוגוסט הודיעה הלמ"ס, כי התוצר עלה ב-3.8%. ב-18 בנובמבר הודיעה הלמ”ס, כי התוצר עלה ב-2.8%.
ויש לשער כי זה לא סוף הסיפור. במשך 7 חודשים חל שינוי של 1.3% בנתונים של התוצר ברבעון אחד. ראו עד כמה קשה לחזות את העבר.
אבל לא את העתיד. בנימין נתניהו מיהר להודיע כי הצמיחה החלה. אם זה נכון, מדוע הוא מלאה אותנו עם תוכנית הצמיחה שאושרה בממשלה אך טרם עברה בכנסת, ונכון להבוקר - טרם בוצעה?
נתניהו גם לא מדייק כשהוא טוען שהיינו, ערב מינויו המבורך לתפקיד שר האוצר, על סף תהום. ליתר דיוק: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מצאה את זה. ערב מינויו התוצר לנפש היה 17,455 שקל. אחרי הצמיחה המרשימה שהוא הוביל הגענו ל-17,345 שקל. ביבי, תפסיק להתלהם.
בנימין נתניהו. סנונית אחת בלבד
צילום: עמית שאבי
מומלצים
