שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פירנצה: העיר מהחלומות
    פירנצה, על שלל גשריה הציוריים, כיכרותיה המקסימות, מסעדותיה הנפלאות וגלידותיה ממיסות הלבבות, היא עיר שנורא קשה להיפרד ממנה. עובדה, אפילו הגבר האולטימטיבי, דוד, מתגורר בה

    אחיות שלי, מצאתי את התשובה הגברית הניצחת לעירום הנשי: דוד. נו, דוד. כלומר, ה-דוד. פסלו הכובש והבלתי נשכח של מיכאלאנג'לו. בינינו, איפה תוכלי לעמוד שעות מול גבר עירום, להתפעל בקול רם מחמודותיו, לבחון כל שריר בגופו, לנתח כל סנטימטר, והכל באיצטלה אמנותית מכובדת? תשובה: בגלריה דל אקדמיה בפירנצה.

    וידוי: אני יכולה לעמוד שעות ולבהות בגוש השיש המקסים הזה, שגובהו 4.5 מטרים, וכל כולו אומר גבריות עוצמתית. העובדה שהוא בן 500 שנה ממש לא מזיזה לי. להפך, לגברים בשלים תמיד היה קסם מיוחד בעיני.

     

    בכלל, פירנצה, בירת טוסקנה, ערש הרנסאנס האיטלקי, היא עיר החלומות שלי. על שלל גשריה הציוריים, מוזיאוניה השופעים, כיכרותיה המקסימות, מסעדותיה הנפלאות וגלידותיה ממיסות הלבבות. אך טבעי היה שאת יום הנישואים שלנו ביקשנו לציין בעיר הרומנטית הזאת.

     

    אמנות עד להתפקע

     

    פירנצה שוכנת על גדות נהר הארנו היפהפה, אותו נהר שב-1966 הציף את המרכז ההיסטורי של העיר וגרם נזקים קשים לאוצרות האמנות שלה, ופירנצה הרי גדושה אוצרות אמנות עד להתפקע. יצירות של בוטיצ'לי, רפאל, ליאונרדו דה-וינצ'י ועוד רבים ומצוינים מפוזרים בעשרות המוזיאונים של העיר. גם מי שאינו מתכוון להיכנס למוזיאונים, לא יוכל להימלט: ציורים ופסלים מפארים את כל הכנסיות ורבים מהרחובות. צריך רק לשוטט.

     

    המרכז של פירנצה אינו גדול והשוטטות בו היא תענוג צרוף. בכיכר הדואומו תמצאו קתדרלה בירוק, ורוד ולבן, שבנייתה נמשכה 160 שנה ויופיה עוצר נשימה. לידה מצוי מגדל הפעמונים שגובהו יותר מ- 80 מטרים, ושמהמרפסת שלו נשקף נופה של כל העיר. גלריית אופיצי היא אחד המוזיאונים החשובים והידועים באירופה, והיא מציגה את אוסף התמונות הגדול באיטליה. בית הכנסת, ברחוב Farini 4, הוא מהיפים באירופה. בכנסיית סנטה-קרוצ'ה נמצא האורגן הגדול באיטליה.

     

    פונטה וקיו, הגשר העתיק, הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים ביותר של העיר. הגשר העתיק הזה, שנבנה במאה ה-14, הוא היחיד כאן שהגרמנים נמנעו מלהרוס במלחמת העולם השנייה. החל מהמאה ה-16 ועד היום הוא משמש כגשר הזהב: עשרות חנויות התכשיטים שבו הופכות אותו לנוצץ במיוחד.

     

    כתוב בעור

     

    לא רק דוד, גם פינוקיו הוא אחד מכוכבי חנויות המזכרות. קרלו קולודי, מחבר הסיפור המיתולוגי על ילד העץ שסבל מאף מתארך כתוצאה מבעיית אמינות כרונית, הוא יליד טוסקנה. ליד פונטה וקיו, בחנות Menicucci Gino, תוכלו למצוא אוסף מרשים של בובות העץ הללו, במחירים הנעים בין אירו בודדים לכמה מאות אירו (כתובת: Via Guicciardini 51)

     

    באותו רחוב, העמוס לעייפה בחנויות לתיירים, אפשר למצוא פה ושם גם כמה פנינים לחובבי העיצוב האיטלקי. למשל Emporium שנמצאת ב- Via Guicciardini 122, שבה מוכרים ניפוחי זכוכית עדינים וצבעוניים, כוסות, מלחיות ואפילו שמלות קטיפה בעיצובים מקוריים. הכל מקסים, אבל יקר בטירוף. מישהו אמר שחייבים גם לקנות?

     

    במאה ה-12 שימשה פירנצה מרכז לסחר בצמר ובמשי, אבל כיום ידועה העיר בתעשיית העור שלה. בשוק המרכזי של פירנצה תוכלו למצוא עשרות דוכנים של מוצרי עור: בגדים, תיקים, נעליים, מחברות כרוכות בעור ועוד ועוד.

     

    מי שרוצה להעמיק את ידיעותיו בתחום האומנות הזה, מוזמן לבית-הספר לעור של פירנצה, הנמצא סמוך לכנסיית סנטה-קרוצ'ה היפהפייה (ששווה ביקור

    מיוחד). אפשר להציץ לסדנאות הלימוד ולצפות בסרטים המסבירים איך בדיוק עובדים עם עור. המורים בבית-הספר ממשיכים להעביר לסטודנטים את טכניקות העבודה העתיקות, הנשענות על מסורות בנות מאות שנים. בפרוזדור של בית-הספר הם ייצרו עבורכם כמעט כל מה שתבקשו: קופסאות לתכשיטים, ארנק מעור תנין או סטים דקורטיביים לשולחן כתיבה עם הטבעת זהב של 22 קראט. הכל מיוצר ביד, מול עיניכם. המחירים, למרבה הצער, גבוהים להחריד. פתוח בכל יום, חוץ מימי ראשון, מ-09.30 עד 18.30 (כתובת: Piazza Santa Croce 16).

     

    ואם כבר מדברים על שוק, אל תוותרו על שוק האוכל המקורה, המצוי ליד שוק העור. קשה להאמין איזה תחושות מעוררים חריצי הגבינות, התבלינים, הפטריות המיובשות, תערובות הקטניות, זרי הפלפלים האדובמים ובקבוקי שמן הזית, הנמכרים בדוכנים. האמת? אם היו מציעים לי לעבור לגור בשוק הזה למשך כמה ימים, לא הייתי מסרבת.

     

    האוכל הכי מרגש

     

    ואי-אפשר בלי כמה מילים על מסעדות. למרות פלצנותנו הידועה, והעובדה שאנחנו חובבי מסעדות עטורות כוכבי מישלן, דווקא פה אנחנו מעדיפים את הכוכים הקטנים והבסיסיים ביותר. למה? בעיקר כי בהם מגישים את האוכל הכי מרגש.

     

    קחו לדוגמה את 'איל לטיני', שהיא סוג של מסעדת חומוס-צ'יפסלט איטלקית. באווירתה הצוהלת והפשוטה היא בהחלט דומה לשיפודיות שלנו, רק ששם מגישים אוכל איטלקי עממי ונפלא. לכו על מרק (או יותר מדויק, דייסת) עגבניות ולחם, שמיד תרצו להתחתן עם מי שרקח אותו, רביולי ריקוטה ותרד ברוטב עגבניות שסוחט אנקות אושר, ומיני בשרים צלויים מעולים. הסטייק הפלורנטיני, אם לא שמעתם עליו עד היום, הוא עניין מפלצתי בגודלו, אבל שווה כל גרם. את הכל מומלץ לשטוף ביין הבית, המוגש בבקבוקים עטופי נצרים.

     

    בשבת בצהריים, כשהגענו למקום, השתרך תור בפתח המסעדה. כיוון שלא היה זה הביקור הראשון שלנו שם, ידענו ששווה להתעקש ולהצטרף לתור, ולא רק בגלל האוכל. ואכן, במהלך הארוחה, כטוב ליבם בקיאנטי, פרצה קבוצת סועדים בשירה ספונטנית, המלצרים התחבקו עם הלקוחות (עניין שבשיגרה), ובאופן כללי שררה במקום שמחה גדולה. המחירים צנועים מאוד, ולא משלמים על מים, יין וקופרטו, שזה כבר שינוי מרענן. אל תחמיצו (סגור בימי שני. כתובת: Via Palchetti 6, טל': 055-210916).

     

    Cibreo היא טרטוריה קטנטנה, של שמונה שולחנות בלבד, המגישה אוכל טוסקני כפרי במחירים מגוחכים. אכלנו שם קרוסטיני כבד עוף, דג בקלה בירקות ומוח כבש עם תבשיל קטן של תפוחי-אדמה. הכל היה טעים באופן שמעלה דמעות גיל, ועוד קיבלנו הסבר קצר ממנהל המשמרת על הבישול של סבתא שלו בימים ההם. קפה, משום מה, לא מגישים שם, וכרטיסי אשראי אינם מתקבלים בברכה.

     

    אזהרונת: שימו לב שאתם לא נופלים על המסעדה הגדולה והמפוארת הנושאת שם זהה, הנמצאת באותה כתובת. בזאת שאנחנו ממליצים עליה המחירים נמוכים באופן משמעותי. המלצה: לא רק אנחנו שמענו על המקום, דומה שכל העיר מחבבת אותו. לכן, אם לא מתחשק לכם לעמוד בתור, בואו בשעת ערב מוקדמת (כתובת: Via de Macci 122 ).

     

    קפה? רק בעמידה

     

    בניגוד למסעדות בפירנצה, שהן נהדרות באמת, אם אתם מחפשים בתי-קפה שבהם אפשר להתרווח ולרבוץ שעות, תשכחו מזה. בהתחלה אומנם חיפשנו כאלה, עד שהרמנו ידיים. רק מאוחר יותר הבנו את הסיבה: האיטלקים שותים את הקפה שלהם מהר, ובעמידה. מזמינים קפה חזק בכוס זערורית, גומעים והולכים. אין התקשקשויות מיותרות.

     

    אז אם אין לכם כוח לעוד ארוחה טוסקנית מסורתית, אבל בא לכם לעשות הפסקה קטנה באמצע היום, נסו ארוחה קלה בבר היין החדש והרגוע פיטי גולה א-קנטינה. לצלילי מוסיקת ג'ז ועל כוס יין טוסקני אדום, יהיה זה המקום האידאלי להתחיל בכתיבתו של יומן המסע שלכם במחברת מכורכת העור שקניתם בשוק, או סתם לשרבט הגיגים על החיים. חובבי הבישול, אגב, ימצאו שם המון ספרי עיון, וגם ספרוני בישול קטנים בנושאים שונים, הנמכרים ב-2 אירו. פתוח משעות הבוקר המאוחרות ועד שעות הערב המוקדמות (כתובת: Piazza Pitti 16, טל': 212704 - 055).

     

    המלצות מתוקות

     

    לקינוח אני ממליצה לכם על החנות המופלאה לגלידות ושוקולדים Vestri. יש שם עשרה טעמים של גלידה, שכולם מבוססים על צירופים שונים של שוקולד. שוק-קוהולים אמיתיים צריך לגרד משם בשפכטל, כי אין סיכוי שייצאו ביוזמתם מהגלידריה הקטנה והמעוצבת הזאת (כתובת: Borgo Albizi 11).

     

    ושני אירועי תרבות לסיום: במוזיאון התכשיטים, שהוא חלק מארמון פיטי, מוצגת תערוכת תכשיטי משפחת מדיצ'י, שושלת ששלטה בעיר במשך מאות שנים. המבקרים יכולים לראות תמונות ותכשיטים שהוסתרו בחדרים הסודיים של ארמון מדיצ'י במאה ה-15, ומשקפים את עוצמתה של חצר המלוכה של טוסקנה. מחיר כניסה: 6 אירו. התערוכה מוצגת עד 2 בפברואר.

     

    ובמוזיאון הארכיאולוגי הלאומי מוצגת תערוכת יופי ואופנה בזמן העתיק. התערוכה מציגה יותר מ-400 עבודות המוכיחות שהאופנה בעת העתיקה במצרים העתיקה, יוון ורומא, היתה עניין חי ובועט. אפשר למצוא שם תכשיטים, כלי דקורציה, וגם פסלים המתארים תסרוקות ובגדים. עד 30 במארס 2004. מחיר כרטיס: 4 אירו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פירנצה: העיר מהחלומות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:דני שדה
    פירנצה. בירת טוסקנה וממלכת הרומנטיקה
    צילום:דני שדה
    צילום: איי פי
    דוד. הקסם של גברים בשלים
    צילום: איי פי
    צילום: שרית סרדס - טרוטינו
    השוק. עושה חשק לעבור לגור בו
    צילום: שרית סרדס - טרוטינו
    מומלצים