שתף קטע נבחר

וולוו T6 - עדיין לוהטת?

כאשר הופיעה גרסה מוגדשת ל-S80 בסוף שנות ה-90, מדובר היה באטרקציה של ממש. האם הקסם עדיין כאן, חצי עשור מאוחר יותר?

כאשר חזינו לראשונה בוולוו EEC, מכונית תצוגה נדירה שנחשפה אי-שם בתחילת ה-90', לא שיערנו את חשיבותה לעתיד היצרן. אף אחד לא האמין שהצללית העגלגלה מסמנת משהו לעתיד. כי וולוו של השנים ההן, עדיין נתפסה כמי שנשבעה אמונים לזווית הישרה. אבל בוולוו דווקא התלהבו, בעיקר מהתגובות למראה החדש.

 

ומספר שנים מאוחר יותר, ב-98' למען הדיוק ההיסטורי, הוצגה המכונית החשובה ביותר של השוודים בעשורים האחרונים, הדגם שסימן מהפך דרמטי לא רק מבחינת עיצוב, אלא בעיקר מבחינת דימוי. ה-S80 שהוצגה אז הייתה לא פחות ממהפכה, אותה הוליך המעצב פיטר הורנבורי, עם מראה חדש אך בעל שייכות-מותג. אגב, הפרס על ההצלחה היה מינויו למעצב הראשי של "פרמייר" – קבוצת מותגי היוקרה של פורד, בעלת הבית.

 

שינוי קל

 

חמש שנים אחרי, עם קו שאנו מוצאים בכל אחד מהדגמים של היצרן, וה-S80 עדיין נראית טוב. מספיק נאה ומיוחדת כדי לא לשקוע באפרורית. ובכל זאת, היא אינה צעירה, וזו סיבה טובה לטיפול זריז במכון הקוסמטיקה. והתוצאה אינה מסנוורת.

 

הקווים הכלליים נותרו כמובן זהים, עם שינויים בעיקר בחזית ואחוריים. ידיות בוהקות, ומעט יותר כרום, יחידות תאורה חדשות, וסבכת מצנן כוחנית יותר, אפילו מעט "ספורטיבית" מדי ל-S80, שבעיקרה הפכה ליותר מכובדת ויוקרתית במראה.

 

פשטות חכמה

 

בתא הנוסעים ממשיכה ה-S80 את המוכר והאהוד כל-כך עלינו. פשוט, מאד לא מסובך ובעיקר מאד נוח להתמצאות ותפעול. לא רק שמהר מאד מרגישים בבית, היינו ממליצים למספר יצרני יוקרה מכובדים להתבונן היטב, וליישם. הפעם יש גם לוח מחוונים שנראה מצוין, עם מעט סגנון "ספורט" מושך. הנדסת האנוש נותרה טובה, וכך גם לגבי איכות החומרים ובחירת הגוונים.

 

אך למרות המחמאות, ה-S השוודית מתחילה להפגין סימני גיל מתקדם. אם זו תנוחת נהיגה גבוהה מדי ביחס למחוונים, או באיכות פלסטיק לא אחידה. אם באמצעות תאי אחסון בין מושבים שנראים שבריריים, או קרקושים קלים ואטימה לא מספקת של החלונות. חיווי בורר ההילוכים סמוך מדי לשעון ומד החום, שלושתם חולקים צג קטן מדי. החיווי לניתוק בקרת האחיזה ולתאורת הערפל הקדמית אינו ברור מספיק.

 

בכל מקרה, וולוו מוכיחה כאן שוב כיצד לנצל מנוע רוחבי והנעה קדמית לטובת הנוסעים מאחור. יש מרווח רגליים יותר ממספק, יש מרחב לראש ולכתפי המבוגרים מאחור. יש כאן גם תאורה טובה ופתחי אוורור חכמים, תא מטען גדול, נוח, ובעל אפשרות הרחבה עם קיפול משענות המושבים.

 

לא הכל דומה

 

אלא שלמרות מראה כמעט-זהה לדגם המוחלף, וולוו שינתה בכל זאת פרטים מסוימים. למשל את מנוע הטורבו, שהוחלף – מעט לפני מתיחת הפנים - ביחידה מעט גדולה יותר, עם 2,922 סמ"ק לעומת 2,783 במקור, הכוללת כעת גם תזמון שסתומי יניקה משתנה, לעומת פליטה בלבד בעבר. ניהול המנוע שונה כעת, עם דגש על אופי רגוע, בוגר ומעודן יותר.

 

נתוני ההספק והמומנט נותרו דומים, עם הספק מרבי של 272 כ"ס ומומנט מרבי של 38.7 קג"מ. ויחד עם "קו אדום" מתון יותר, הם מושגים ב-300 סל"ד נמוך יותר, או ב-5,100 ו-1,800 למדקדקים, ולאלה המעונינים להתרשם מכוח עצום בסל"ד אפס. לא פחות חשוב להזכיר כיול מתלים שונה, וכך גם לגבי מערכת הגה חדשה מתוצרת ZF (סרווטרוניק), עם קווי דמיון לזה שביגואר S. אגב, הבריטים גם סייעו בהתאמתו, כך וולוו.

 

כוח הטורבו

 

בחירת וולוו לפתח מנוע טורי מודולרי, ממנו ניתן לייצר יחידות בנות ארבעה, חמישה או שישה צילינדרים, בנזין או דיזל, בוודאי השתלמה להם, הוכיחה עצמה כיעילה ותרמה לבטיחות. אבל יש לכך מחיר. התקנתו לרוחב של מנוע שישה בטור, מחייבת שידוך לתיבת הילוכים קטנה, עם ארבעה הילוכים בלבד. זאת, בעידן בו למתחרות יש לעיתים שישה הילוכים לאוטומט.

 

מצד שני, מדובר במכונית כפולת מגדשים, המבטיחה שיוט קליל במהירויות גבוהות. לכן צריך יחסי העברה ארוכים, מאד ארוווווכים. ראשון מגיע כאן ל-80 קמ"ש, שני ל-150, שלישי ל-220, רביעי ל-300 תיאורטיים. למזלה של וולוו, עם נתון מומנט מפלצתי שכזה, נראה כי ה-T6 תסתדר אפילו עם הילוך אחד. שלישי, נגיד.

 

ההאצה מעמידה מצוינת בכל קנה-מידה, עם נתון רשמי של 7.2 שניות ל-100 קמ"ש. עוד מספר שניות, 10 בערך, והמחט מכסה את הספרות 200. הכל באופן חרישי יחסית, עם פס קול המורכב בעיקר מגניחות פריקת הלחץ במגדשים ונהימת מערכת הפליטה. וחוץ מזה, ניכר אכן כי הפעולה מעודנת ושקטה מבעבר, ואילו הזינוק – תודות לשדרוג תכנת בקרת האחיזה - נעים יותר.

 

בדרך מתגבר המנוע האדיר על תגובת מצערת לא מדויקת, הן בהאצה והן בהרפיה. בדרך הוא גם מסתדר עם מגבלות תיבה אמריקנית מבית GM, שמפגינה עצלות ואיטיות גם בתפעול ידני. ההחלפות חלקות בדרך כלל, והתיבה נוטלת פיקוד מיותר רק בין שלישי לרביעי, אך לא ברור מדוע לא תוקן במשך שנים מעבר לא נוח של בורר מתפעול "אוטומטי" ל"ידני". צריכת דלק? צריחת דלק. מיכל "רגוע" יביא אתכם לממוצע של 1:6.5, נהיגה נמרצת מאד תחסל ליטר בכל חמישה קילומטרים.

 

בסיבוב

 

מאז הוצגה, לא בלטה ה-S80 כמכונית טובה במיוחד מבחינת נימוסי והתנהגות כביש. יתרה מכך, ב-T6 חשף המנוע האדיר את מגבלות השלדה, שבדרך כלל נכשלה בהתמודדות הכמעט-בלתי-אפשרית של העברת כוח מוטרף לצמיגים קדמיים. הדגם בו נהגנו עבר כאמור כיול מתלים מחודש שאמור היה לפתור את הבעיות. אלא שנראה כי בעיקר הצליח לקלקל.

 

אז נכון, כבר ציינו כי מעבר הכוח בזמן זינוק מעודן, תודות לבקרת אחיזה מתוחכמת יותר המסוגלת לרסן ביעילות את הציר הקדמי. אילו לא הייתה, היינו מקבלים רפרטואר קבוע של יללות גומי, עשן צמיגים, ולוחמת הגה, גם בלחיצה העדינה ביותר על המצערת. אגב, איך זה שבמכונית כה חזקה אין בקרת יציבות תקנית?

 

המנוע המדהים הזה משכנע את הנהג כי מהירויות גבוהות הן עניין של מה בכך, אולם על-פני כביש שאינו מושלם, בעיקר אם הוא גלי, מתקשים מתלי ה-S80 לרסן את המרכב הכבד. מתקשים מאד. שיהיה ברור. כאשר מדובר בכביש סלול היטב, כביש 6 נניח, מרגישה הוולוו מצוין.

 

אלא שבתנאים אחרים, כאשר הכביש פחות מטופח, היא אינה מפגינה יציבות כיוונית הולמת. מלבד זאת, בעיקולים קלים היא עלולה להרחיב קו פניה במפתיע. במילים אחרות, היא פוגעת בביטחון הנהג ופשוט דורשת להוריד קצב. וכן, אנחנו יודעים שנהיגה ב-180 קמ"ש אינה רלוונטית בארץ, אבל חלק מהתענוג בקניית מכונית סאלון חזקה היא הידיעה שבאחרית הימים, כאשר תשבות המשטרה, ניתן יהיה לשייט בקלילות גם מעל 200 קמ"ש. בוולוו דבר כזה הוא פשוט מבחן אומץ.

 

ובאותו עניין. מערכת ההגה החדשה אינה משפרת את המצב. הוא קל מאד (מדי) בעיר, ואכן הופך בשרני יותר כשהקצב עולה. עם זאת, הוא עדיין סובל מ"שטח מת" גדול ומיותר להפליא במרכזו, מתגובות לא אחידות לידי הנהג וליותר מדי תחושה מלאכותית. וכן, בכל אלה הוא מזכיר מעט את אופיו של הגה היגואר.

 

ריכוך פעולת המתלים, בעיקר בשילוב צמיגים רחבים, אינה תורמת לנוחות על כבישינו המצולקים. בתוך העיר המצב רגוע יחסית, למעט במקרה של אוסף שיבושים. מחוץ לעיר, ובמהירות גבוהה יותר, המצב פחות מלבב. בעיקר אם תבחרו בלחץ אוויר עליו ממליצים בוולוו לנסיעות מהירות. ירידה ללחץ נמוך יותר משפרת את המצב בעיר, על חשבון ירידה נוספת ביכולת מחוץ לעיר.

 

איננו יודעים אם מדובר דווקא במכונית המבחן, אך גם מערכת הבלמים הפגינה חוסר נוחות מנהיגה מאומצת. יכולת הבלימה אמנם סבירה, אך התחושה אינה מעודדת שימוש. תחת עומס מתמשך הדוושה עלולה להקשיח מהלך, ואז לאבד יכולת.

 

הגיל מדבר

 

אנשי וולוו ניסו להקנות לספינת הדגל תחושה בוגרת ו"שלמה" יותר, ומבחינת מראה ותא נוסעים היא אכן הצליחה. אלא שיחד עם זאת, לפתע מפגינה ה-S80 סמני גיל מתקדמים, המודגשים עוד יותר לצד המתחרות החדשות שצצו. להזכירכם, קוראים להן ב.מ.וו 530 למשל, או מרצדס E320. שתיהן מתקדמות בהרבה.

 

אלא שאז חוזרים אל השולחן, וחושפים קלפים. ואלה של הוולוו מצביעים על יתרון גדול מאד, בתחום המחיר. ה-T6 עולה כ-410,000 שקלים עם ריפודי עור, הגרמניות שממול דורשות 70,000 שקלים יותר, לפחות. אבל זה עדיין הרבה כסף, ובכל מקרה קשה לעשות שימוש ביכולת המנוע במצב השלדה הנוכחי.

 

והפתרון פשוט. מי שמוקסם מאיכות תא הנוסעים, ומהמראה הצנוע, מוטב לו שיעשה צעד קטן נוסף ויבחר במכונית העומדת לצד ה-T6 החזקה. גם לה קוראים S80, רק יש לה מנוע 2.9 ליטר, עם ביצועים טובים מספיק, ורמת אבזור נמוכה במעט. החסכון עומד על יותר מ-40,000 שקלים, ואז משוחררת הוולוו מהליגה הגרמנית. אליה, בעצם, היא ממילא אינה יכולה להשתייך עוד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סמל סטטוס?
שאולי עבר זמנו?
לא בפנים.
לא מלפנים
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים