אורנה ואני

אז ככה. ארבע שנים התפרנסתי ממש יפה מהחיבור שלי למיסטיקה. גם הצופים אהבו את "ג'וד לאק", ובעיקר את המיסטיקנים שהתארחו אצלנו. אני מזוהה עם מיסטיקה ואין לי שום בעיה עם זה. להפך. נהניתי מכל רגע.

צריך להבין. לכותבי הסאטירה אין היכרות אישית עם הדמויות. הם בוחנים אותן דרך מבט קריקטוריסטי. אצל כל אחד מאיתנו, כשהוא קורא או שומע על מישהו מפורסם, עולים רגשות - אסוציאציות, קנאה, הערצה, פירגון. מבליל הרגשות האלה לוקחים הכותבים את מה שמתאים להם. לא פעם יש מרחק ענק בין האישיות האמיתית לאישיות שהכותב מעוניין לראות בדמות. נדמה לי שכך קרה הפעם, וזה חוקי. כותבי הסאטירה אינם מכירים אישית לא אותי ולא את הנשיא קצב, ולדעתי גם לא את דוברת צה"ל, אבל כתיבתם משקפת את דמותנו בעיניהם.

ובעניין סטיב - מחמיא לו שאשתו מוצגת כחזקה, ותאמינו לי, הלוואי על כולנו חוש הומור וביטחון עצמי כמו שלו. למרות שאני ופוליטיקה כבר לא ביחד יותר משלוש שנים, כי פשוט נמאס לי.

והאף, כן, האף: אני במקום בנאי הייתי נכנסת לשיפוץ אף, כי האף הסולד עושה לה רק טוב.

אז לסיכום ובקיצור, אין לי שום בעיה עם החיקוי של אורנה בנאי. להפך, בשבילי זה הכי סבבה בעולם. אני מרגישה מוחמאת מהעובדה שבנאי, קומיקאית ושחקנית גדולה, ישבה מן הסתם שעות ארוכות על קלטות של תוכניות "ג'וד לאק" ולמדה כמעט אחד לאחד את סגנון הדיבור, ההגשה והמניירות הקטנות שלי כמנחת טלוויזיה. בכלל, "ארץ נהדרת" ממש נהדרת, מצחיקה, עם צוות מדהים של קומיקאים מוכשרים, רק שלפעמים - ואני חייבת להדגיש שרק לעיתים נדירות - הם יורדים טיפ טיפה מתחת לחגורה ברע מיותר. תזכרו שלכל אדם, אפילו שהוא מפורסם, יש רגשות.