טיולי רכבת: טעם החופש
גילי סופר העביר שעתיים עצלות בין פרדסים וכוורות, תאילנדים בשדות, מטעי אפרסמון ופקאן בשלכת - והכל מהחלון. בדרך עצר לטיולים קצרצרים בסביבת התחנות. כתבה ראשונה בסדרה
יולי 86'. הרכבת נכנסת לתחנת הרכבת הקטנה של לילהמר (נורבגיה), ואנחנו רצים בטירוף במורד הרחוב לעבר התחנה. התרמילים הכבדים מחכים לנו בתאי שמירת החפצים, שבתחנת הרכבת של העיירה המנומנמת.
הקונדוקטור שורק. אנחנו שולפים את הציוד במהירות מתא שמירת החפצים, זורקים את התרמילים על עצמנו, את התיקים הקטנים, את שקיות הניילון עם האוכל. הרכבת מתחילה לזוז ואנחנו אחריה. הרכבת מאיצה ותוך כדי ריצה - הופ אני על הרכבת. משליך את התרמיל על הרצפה, פונה אל הדלת מושיט יד לאסוף את את ידו של חברי למסע. ידו מחליקה, הרכבת ממשיכה להאיץ, והוא נותר על הרציף.
אמנם בסופו של יום, היינו מגיעים מוקדם יותר לו היינו מחכים לרכבת הבאה, אבל מי שלא קפץ על רכבת נוסעת מימיו, חסר לו משהו בהכרת מושג החופש. לא כל שכן מי שלא נסע ברכבת בכלל.
חבל שאי אפשר לקחת אופניים
רכבת ישראל עוברת תנופת פיתוח בשנים האחרונות. היא אמנם רחוקה מלהיות דומה לרשת הרכבות בה נסענו, חזרנו, אכלנו, ישנו, והכרנו את תושבי הארצות באותו מסע לפני שנים. בעתיד הנראה לעין גם אי אפשר יהיה לתכנן נסיעת לילה בשק שינה על רצפת הקרון ברכבת שתצא מחיפה, אך כבר עכשיו אפשר לנמנם בנחת לצליל שקשוק הגלגלים.
בנוסף לטיולים אורבניים בחיפה, בבאר שבע, או בתל אביב, אפשר להגיע ברכבת לעיר העתיקה ברמלה, לסיור כרכרות ומוזיאון בנהרייה, למכון ויצמן, ואיך לא – למוזיאון הרכבת בחיפה. המסילה מגיעה ללונה פארק במרכז הירידים, לתל יבנה ולקבר רבן גמליאל, לחולות פארק החולות באשדוד, לחוף הרחצה בחוף הכרמל ולשני צדדיו של הגן הלאומי ירקון.
היעדים הנמצאים במרחק דקות נסיעה ספורות באוטובוס או במונית מתחנות הרכבת, רבים מספור. לו ניתן היה להעלות אופניים על הרכבת, היה טווח הטיול גדל עוד יותר, אך למרבה הצער והפליאה רוכבי אופניים ממשיכים להזדקק לשירותים של אגד: אסור להעלות אופניים לרכבת.
החצר האחורית של המדינה
הנסיעה ברכבת היא טיול לכשעצמו; התכונה בתחנה, הכרוז, הלוחות האלקטרוניים שמקנים תחושה של להיות סמוך לבאר שבע, לאשדוד ולחיפה בעת ובעונה אחת. הנוף הניבט מחלון הרכבת הוא שונה. לא רק מכיוון שלא צריך להתרכז בנהיגה, או מכך שאין כביש מול העיניים, ולא רק גובה הישיבה משנים את הפרספקטיבה - הנתיב שונה וכך מה שרואים ממנו.
בעוד שבצדי הדרכים מתבצעות עבודות לפיתוח הנוף, והכבישים בישראל הם החצר הקדמית שלה, בנסיעה ברכבת רואים את החצר האחורית. פרדסים וכוורות, תאילנדים בשדות, מטעי אפרסמון ופקאן בשלכת - כל אלה מרחק נגיעה בנסיעה ברכבת.
כך גם הזבל. אין קו רכבת אחד באתר הבנייה שנקרא ארץ ישראל, שלא עובר בין ערמות קרשים וברזל לזיון בטון, כל מסלול שתבחר נוגע בנוף פצוע דחפורים, והמרגיז מכל ניבט אל שדות הפסולת. שדות-שדות עמוסים ערמות של פסולת בנייה שהותירו משאיות עברייניות באין מפריע.
נוכח הכוונה להשקיע בפיתוח הרכבת כ-3.6 מיליארד בשנה הקרובה (וכ-20 מיליארד שקל גם בשנים הקרובות), לא צפויה אחידות בתחנות הרכבת. בשעה שבעולם הגדול נבנות ערים סביב תחנות הרכבת - כאן המצב הפוך.
תחנת תל אביב-השלום מחוברת במדרגות נעות לקניון עזריאלי, בפתח תקווה סמוכה תחנת הרכבת למתחם קניות מסוג פאוור-סנטר, באשדוד וברחובות תמצאו בית קפה אחד בתוך מבנה תחנת הרכבת, בחוף הכרמל התחנה סמוכה לחוף הים על בתי הקפה שבו, ואילו ביבנה תעצור הרכבת על רציף בו אין יותר מצריף ומוכר כרטיסים כמו פעם.
הדבר היחיד שמשותף לכל התחנות הוא מגרש חניה ללא תשלום לידן, והיעדר מפה של אזור התחנה - מפה שלא פעם חסרה מאוד.
יוצאים לדרך? כמה עצות שימושיות
חשוב להביא בחשבון שיש תחנות בהן עוברת רכבת אחת לשעה ולא כדאי להגיע אליה כדי לתפוס רכבת אחרת. את תכנון הנסיעה ניתן לעשות בעזרת אתר האינטרנט של רכבת ישראל. באתר ניתן לבדוק את זמני יציאת הרכבות, את משך הנסיעה, ואת מחירה. קבוצה בת 22 נוסעים ויותר, תזכה להנחה של 50 אחוז במחיר הנסיעה. עוד אפשר לראות באתר (בלחיצה על שם התחנה) איזה שירותים יש בכל תחנה ומה הן דרכי הגישה אליה וממנה בתחבורה ציבורית.
באופן כללי ניתן לומר שהרכבות עובדות על פי לוח הזמנים. הן לא מדייקות ממש על הדקה (אנחנו לא חיים ביפן ככלות הכל) אבל בעיקר כאשר מטיילים מדובר בחריגה זניחה. חשוב לא לבנות על כך שהרכבת תאחר – כי אז היא תצא בדיוק בזמן.
הנסיעה עצמה פשוטה מאוד. הכרוז תמיד מודיע איזו רכבת יוצאת מאיזה רציף, לאיזה יעד ולאילו תחנות ביניים וכך גם בעת הנסיעה – כך שאם לא שקעתם בשינה עמוקה - אין חשש שתפספסו.
רבים משתמשים ברכבת בשעות השיא ובעיקר בקווים עמוסים, דוגמת קו תל אביב-חיפה. מי שרוצה למצוא מקום ישיבה טוב יעשה אם יתכנן לנוסע שלא בשעות העומס. בימים כתיקונם (כלומר לא בחנוכה) נסיעה ברכבת ב-11 בבוקר היא חוויה שקטה ונעימה מאין כמוה. הנוף יפה והמקום מרווח. אם יש אפשרות לבחור את מקום הישיבה, בעיקר אם נוסעים לטייל, שווה לשים לב שהחלון לידו התיישבתם נקי– בכדי שאפשר יהיה לראות הנוף דרכו.
אחרי שנים ארוכות אושר בתחילת החודש תוואי הרכבת המהירה לירושלים. בתכנון עוד קווי נוסעים לדימונה, מדברים על רכבת לאילת, וזה רק עניין של זמן עד שתפעל שוב רכבת העמק, שתתחבר בעתיד לקו שיגיע עד אירביד. יש אומרים שכבר בשנת 2005 יהיה אפשר להגיע בפחות מחצי שעה מתל אביב לעיר הקודש, אז גם אפשר היה לעלות על הרכבת ולנסוע לנמל התעופה. בינתיים נחמד לטייל ברכבת בנסיעה בת שעה.
התחנה הבאה: טיול ברמלה
פורסם לראשונה 21.12.03, 13:20
התכונה, הכרוז, הלוחות האלקטרוניים
צילום: רכבת ישראל
נותנים תחושה של להיות בבאר שבע
צילום: גילי סופר
באשדוד ובחיפה בעת ובעונה אחת
רונן לידור
מומלצים
