ניתוחים פלסטיים: היסטוריה של 5,000 שנה

הניתוחים הפלסטיים הפכו בשנים האחרונות לאחד הטרנדים הלוהטים ביותר. זה הזמן למעט היסטוריה

משה רונןפורסם: 23.12.03 , 10:00

הניתוחים הפלסטיים הם הצעקה האחרונה בעולם המערבי וזה לא מפתיע. העלייה ברמת החיים עשתה את הניתוחים זמינים למעמד הביניים, שלא יכול היה להרשות אותם לעצמו לפני עשרים ושלושים שנה. העלייה באורך החיים ובאיכותם גרמו לכך שנשים וגברים רבים בגיל העמידה רוצים להיראות צעירים יותר. גם העלייה בשיעור הגירושין עושה את שלה. מי לא רוצה לשדרג את עצמו לקראת פרק ב' בחייו? העובדה ששוק העבודה פחות בטוח יוצרת צורך אצל עובדים מבוגרים להיראות צעירים יותר, כדי להרגיש פחות מאוימים על-ידי הצעירים.

רבים חושבים שהניתוח הפלסטי נולד רק בשנים האחרונות. לגבי ניתוחים מסוימים הדבר נכון. ניתוח שאיבת שומן למשל, הומצא רק בשנות השבעים של המאה הקודמת על-ידי שני רופאי עור איטלקיים. אבל ההיסטוריה של הניתוחים הפלסטיים היא בת אלפי שנים. המנתח הפלסטי ד"ר נמרוד פרידמן, מספר שניתוחים פלסטיים מתוארים כבר בפפירוסים מצריים שגילם 5,000 שנה.

לדברי ד"ר פרידמן, התיעוד הראשון על ניתוח פלסטי ספציפי לשיחזור חלקי פנים נמצא בכתבים הודיים מלפני כ-2600 שנה. באותה תקופה נהגו בהודו להעניש אנשים על-ידי כריתה של חלקי-גוף, כמו אף, עפעפיים, אוזניים או איברי-מין, והנאשמים שנענשו היו זקוקים לניתוחים פלסטיים כדי שיוכלו להציג את פניהם בחברה.

רופאים הודיים מאותה תקופה למדו לשחזר אף או אוזן מריקמה של עור, שמועברת מן הלחי או מן המצח. שתל של האף בוצע גם מעור שנלקח מהעכוז, כפי שכירורגים פלסטיים עושים גם היום. נראה שספנים יווניים שהגיעו להודו, למדו שם את שיטות הכירורגיה הפלסטית. לפני כאלפיים שנה תוארו ניתוחים פלסטיים בכתבים יווניים עתיקים. היוונים היו גם אלה שנתנו לכירורגיה הפלסטית את שמה. המילה היוונית פלסטיקוס משמעותה לעצב, לתת צורה.

בזכות הרופאים ההודים

אוריבציוס, רופא הקיסר הביזנטי במאה הרביעית לספירה, כתב אנציקלופדיה רפואית בת 70 כרכים. כשהוא עוסק בכירורגיה פלסטית הוא מתאר כללים רפואיים התקפים גם היום. ד"ר נמרוד פרידמן מספר על הקיסר ג'וסטיניאן השני, שהודח במאה השמינית מכיסאו. כדי למנוע ממנו לשוב ולתבוע את הכתר, כרתו יריביו את אפו, אבל רופאיו של הקיסר, שנודע בשם כרות-האף, הצליחו לשחזר את אפו, והוא הצליח לחזור לשלטון.

בסוף המאה ה-16 דעך תחום הרפואה הפלסטית ונעלם. רק בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 התעוררה הרפואה הפלסטית שוב לחיים. שוב היה המקור הודי. שני רופאים בריטיים הגיעו להודו, ונוכחו, לתדהמתם, בניתוח שבו שוחזר אפו הכרות של נהג שוורים הודי. הרופאים הבריטים דיווחו על הניתוח בג'נטלמן מגזין הבריטי ב-1794, ובאירופה החלו רופאים להתעניין באפשרויות הגלומות בענף הרפואי הזה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה היה צורך גדול "לתקן" את פניהם של חיילים פצועים רבים, והצורך הגדול יצר מקצוע רפואי חדש - מנתחים פלסטיים. מלחמת העולם השנייה הגדילה עוד יותר את הצורך במנתחים פלסטיים.

ענף מיוחד בתוך הכירורגיה הפלסטית הוא הכירורגיה האסתטית. בשנת 1845 ביצע ד"ר דיפנבך מגרמניה, בראשונה, ניתוח להקטנת אף גדול. ב-1856 ביצע ד"ר ג'וזפה מרטינו מנאפולי ניתוח של הקטנת אוזן גדולה מדי. ב-1881 ביצע ד"ר רוברט טלבוט אלי מניו-יורק ניתוח ראשון של הצמדת אוזניים בילד בן 12. ניתוח מתיחת הפנים, מהניתוחים הפלסטיים הפופולריים ביותר היום, הומצא על-ידי ד"ר הולנדר, שניתח אצילה פולניה ב-1901.

נסיונות להשתיל חזה מזכוכית

ניתוח הקטנת חזה בוצע בראשונה בצרפת ב-1898. ניתוח הגדלת חזה ראשון בוצע על-ידי ד"ר צ'רני בשנת 1895. מכיוון שבימיו לא היו שתלי סיליקון, הוא נטל גידול שומני גדול מגבה של האישה, והשתיל אותו בתוך החזה שלה. בכך פתר בבת-אחת שתי בעיות...

בשנת 1899 ניסה ד"ר גרסוני להגדיל חזה באמצעות מילוי פרפין. בעקבותיו היו רופאים שניסו להגדיל חזה על-ידי השתלת שעווה או שמן צמחי. היו גם ניסיונות להשתיל חזה מזכוכית או משנהב, אבל מראה החזה לא היה טבעי.

בשנת 1963 הוצגו השתלים המודרניים, העשויים מעטפת סיליקון, ממולאת בסיליקון נוזלי. בשנת 1991 נאסר השימוש בשתלי סיליקון בארה"ב, בעקבות סיבוכים וקריעה של המעטפת. מאז מגדילים בארה"ב חזה באמצעות שתלים ממולאים מי מלח. בשאר העולם ממשיכים להגדיל חזה באמצעות סיליקון נוזלי, ולדעת ד"ר פרידמן, צפוי כי בשנה הבאה יתירו מחדש להשתמש בהם גם בארצות-הברית. מבנה השתלים שופר, וכיום המעטפת מחוספסת וחזקה יותר, והיא ממולאת בג'ל סיליקון, שאינו נוזל גם אם השתל נקרע.

"לפעמים אני אומר למטופלים שלי שהתפקיד שלי הוא של פסיכולוג עם סכין", מסכם ד"ר פרידמן. "הנה, באמצעות ניתוח פלסטי אני פותר להם את הבעיה".

ניתוחים פלסטיים - אין