בג"ץ: לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
השופטים קיבלו את עתירתם של הורים לילדים מהחינוך המיוחד, שעתרו יחד עם חברי הכנסת הרצוג וארדן, והורו למדינה להקצות את הסכום הדרוש לשילובם של הילדים במערכת החינוך הרגילה. "זו מהפכה", אומר ח"כ הרצוג
שופטי בג"ץ הורו היום (ד') למדינה לתקצב באופן מיידי, החל משנת התקציב 2004, את שילובם של ילדים ממערכת החינוך המיוחד במערכת החינוך הרגילה.
בג"ץ החליט כי על המדינה לתקן את תקציב משרד החינוך בסעיף חוק השילוב (העוסק בשילוב ילדים מוגבלים במערכת החינוך הרגילה), ולהעמידו על סכום של 120 מיליון שקלים. בכך למעשה קיבל בג"ץ את עתירתם של הורים לילדים מהחינוך המיוחד, אליהם הצטרפו חברי הכנסת יצחק הרצוג מהעבודה וגלעד ארדן מהליכוד.
במכתב ששלחה שרת החינוך, לימור לבנת, במאי 2003 לשר האוצר בנימין נתניהו, ציינה כי התוספת הנדרשת ליישום התיקון לחוק, מלבד עלויות פיתוח, התאמות מבנים והסעות, עומדת על 2.9 מיליארד שקלים. אלא שמשרד החינוך, בהתחשבו בקשיים הכלכליים בהם נתונה המדינה, מציע תוכנית מינימלית המבוססת על הפעלת תוכנית השילוב.
במכתבה ציינה לבנת כי העלות הראשונית של התוכנית היא 600 מיליון שקלים, והיא תיפרס על-פני חמש שנים, כך שהעלות השנתית תהיה כ-120 מיליון שקלים. על-מנת להפעיל את התוכנית בשנת הלימודים תשס"ד, יש צורך בתוספת של 40 מיליון שקלים לחודשי ספטמבר עד דצמבר, ושל 80 מיליון שקלים לחודשי ינואר עד אוגוסט.
העותרים עתרו לאחר שהבינו כי חרף החלטת בית המשפט וחרף מאמציהם, אין בכוונת המדינה להעביר את התוספת התקציבית, ואף לא לצורך ביצוע "התוכנית המינימלית".
בפסק הדין כותבים השופטים דליה דורנר, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה, כי מטיעוני העותרים והמשיבים גם יחד עולה כי המדינה אינה מתכוונת לתת תוספת תקציבית כלשהי בשנת 2003 לצורך שילוב תלמידים הנזקקים לסיוע במסגרות החינוך הרגילות, וכי אף בשנים הקרובות אין בדעתה לתת תוספת שתענה על הדרישות כפי שנקבעו. לכן החליטו כי על המדינה להקצות מיד בשנת הלימודים הנוכחית, תשס"ד סכום אשר יהיה בו להפעיל את החוק ולא ברף המינימום.
כמו כן קבעו השופטים כי על המדינה, במסגרת תקציבה לשנת הלימודים הבאה, תשס"ה, לגבש הסדר מלא וממצה, ולקביעת קריטריונים ברורים, העולים בקנה אחד עם דרישות החוק. בג"ץ חייב את המדינה לשאת בהוצאות העותרים בסכום של 20 אלף שקלים
בתגובה אומרים חברי הכנסת וגלעד ארדן, שהיו בין העותרים: "אנו דורשים לעצור את הדיון בוועדת הכספים של הכנסת בתקציב המדינה, במיוחד את הדיון בתקציב משרד החינוך עד אשר יוכנסו השינויים הנדרשים בתקציב החינוך על-פי החלטת בג"ץ, ועד אשר יובהרו המשמעויות של השינוי על תקציב המדינה על-ידי האוצר לוועדת הכספים".
העתירה: הורים וחברי כנסת
שמונה הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ושני חברי הכנסת עתרו לבג"ץ בדרישה לקיים את ביצוע חוק חינוך מיוחד, כך שיאפשר חינוך חינם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ששולבו, על-פי החלטות רשויות החינוך, במסגרות החינוך הרגילות.
באוגוסט 2003 קבע בג"ץ בעתירה אחרת כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים זכאים לחינוך מיוחד חינם, בין אם הם לומדים במוסדות או כיתות מיוחדות, ובין אם הם משולבים במסגרות החינוך הרגיל. זאת מתוך הכרח בכך שהצרכים המיוחדים הם שונים. ישנם ילדים שיוכלו לקבל את חינוכם רק במסגרת מיוחדת, ואילו ישנם ילדים שיוכלו למצות את הפוטנציאל הטמון בהם דווקא במסגרת הכללית, תוך שיקבלו סיוע מיוחד.
עוד נקבע כי על המדינה להקצות את תקציביה כך שתוכל לממש את הזכות לחינוך של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הן במוסדות לחינוך מיוחד והן בבתי ספר רגילים. לנוכח מגבלות התקציב של המדינה, נקבע כי עליה לקיים דרישות אלה לכל המאוחר במסגרת ההכנה של הצעת התקציב של השנה הבאה, והחל משנת התקציב הבאה.
ח"כ הרצוג, שהגיש ביחד עם ח"כ ארדן את העתירה, אמר בעקבות ההחלטה בעתירה כי "פסיקת בג"ץ היא בגדר מהפיכה בכל הקשור להגבלת כוחו של האוצר".
לפנייה לכתב/ת 
