רייצ'ל קורי נרצחה
הוא כנראה לא ראה אותה גם לאחר שדרס אותה וחזר ועבר עליה ברברס. טלי לטוביצקי, כותבת באתר "רשימות,, על האנשים שהמדינה הפסיקה לראות
אבל היה גם, לעומתו, המוות של רייצ'ל קורי. זה היה במרץ. כתבתי על זה אז: רייצ'ל קורי נדרסה.
רייצ'ל קורי היתה סתם בחורה שבאה מאולימפיה, ככה קראו למקום שממנו היא באה. ממרומי האולימפוס, שם לאנשים יש מוּסָר. אולי עבורנו, הנמוכים, הקטנים, זו דרישה גבוהה מדי?
מה קורה לנו כשאנחנו נכנסים לצבא הישראלי ומוּסר הופך להיות פריבילגיה של אזרחים מפונקים?
היא עמדה במעיל כתום לפני ביתו של הרופא הפלסטיני שצה"ל היה כנראה מוכרח להרוס. אבל נהג הדחפור הצליח לא לראות אותה, למרות שהייתה מוקפת בחבריה שצעקו שיעצור, למרות המעיל הכתום הזרחני. הוא כנראה לא ראה אותה גם לאחר שדרס אותה וחזר ועבר עליה ברברס.
רייצ'ל קורי כתבה מכתב להוריה מרפיח. במכתב היא כתבה שהיא יכולה לקנות מים, אבל לתושבי רפיח אין כי צה"ל סותם להם שוב ושוב את בארות המים.
גם אני יכולה לקנות מים.
למעשה, עכשיו בדיוק שפכתי מים מינרליים לקומקום כדי שיהיה לי תה צלול.
כשתהיה מלחמה בעיראק ופה יחזרו לשגרת האזעקות אני אשב לי בביתי הדרומי עם החתולים ואחכה שהשעמום הזה יעבור. מכריי בא-סאוויה יתפללו שהצבא/ מתנחלים לא יחליטו באמצע הלילה לבצע בהם טרנספר ספונטני, או לא כל-כך ספונטני. או סתם יחליטו שבא להם לחבוט במישהו. הרחק מעיני התקשורת שתהיה עסוקה באורגיה סביב הבום-בום בעיראק.
כבר יש לנו הגדרה יפה מאוד ל'פקודה בלתי חוקית בעליל'. הגדרה פיוטית להפליא (לא זוכרת בדיוק. משהו עם הלב ודוקרת את העין, "אם הלב אינו אטום והעין אינה עיוורת").
נהג הדחפור שדרס אתמול את רייצ'ל קורי היה עיוור כנראה. כך לפי הצהרת דובר צה"ל (ראות מוגבלת….. הוא בטח לא התכוון). אבל הוא היה חוקי לגמרי (עד שתוקם ועדת חקירה, לפחות. אם תוקם).
אבל מי שמסרב לבצע "פקודות בלתי חוקיות בעליל" נשלח היום לכלא לתקופות מאסר חוזרות ונשנות על אותו חטא ששמו אי-ציות.
אם המון ישראלי מבצע לינץ' בערבי ישראלי משפחתו לא מקבלת פיצויים מהמדינה כי בהגדרה של נפגעי טרור כתוב שהם רק כאלה שנפגעו מגורמים עוינים לישראל. והלא המון יהודי זועם אינו גורם עוין לישראל. עובדה. זה כבר קרה, ולא רק פעם אחת. אבל מי זוכר.
כרגע אני עצמי מרגישה כמו גורם עוין לישראל. אם זאת ישראל.
ומה שהכי מדהים אותי זה שמקור הגוש הכואב שיש לי בגרון עכשיו הוא לא עצם הירצחה של רייצ'ל קורי, הבחורה הנחמדה והאידיאליסטית מאולימפייה. שהרי רבים כמוה נקברו כבר תחת גלגלי הדחפורים הצה"ליים באפריל האחרון בג'נין, אבל הם, להבדיל, לא היו אזרחים של שום מדינה.
לא. מה שכואב לי זו הנאיביות שלי עצמי. בחורה נחמדה מהוד השרון, שגדלה על ערכי השוויון והצדק, מדינה דמוקרטית, הצבא הכי מוסרי בעולם. בחורינו שנפלו על הגנת המולדת. ובמותם ציוו לנו את החיים.
אני נפגעת כשאני תופסת את אחד ממנגנוני המדינה בשקר, ואני יודעת שזה נאיבי וילדותי. נפגעתי עד עמקי נשמתי כששמעתי בחדשות איך מתנחלים ירו באוויר בעת עימותים עם פלסטינים ליד התנחלות רחלים, והמשטרה מאשרת (בדיעבד) שהיריות נורו באישורה….. אחרי שהייתי שם וידעתי שהם ירו לא במאונך אלא במאוזן, לא על 'מתעמתים' אלא על משפחות שמסקו את הזיתים שלהן למרגלות ההר, במרחק רב מההתנחלות, ולא רק על ערבים אלא גם על פעילי שלום יהודים, באופן שוויוני לחלוטין וללא משוא-פנים, בצהריי שבת.
זה קרה לי עוד כמה וכמה פעמים – גילוי הפער בין מה שקרה בשטח ובין ההודעות שנמסרו אחר-כך לעיתונות מטעם הגורמים הרשמיים - ואחרי כל פעם כזאת הייתי חולה. בניגוד לאנשים אחרים שנכחו איתי באירועים האלה, לא התמלאתי באנרגיות של זעם, לא שאבתי עידוד מנוכחותם של אנשים שחושבים כמוני. הרגשתי חולה כי נפגעתי מכך שרשויות המדינה שלי משקרות בכזאת קלילות, משתלחות בכזאת קלילות באזרחיהן המודאגים, שמנסים לעשות משהו חיובי, לא אלים, למען שיפור המצב.
למה אחרי כל מה שאני רואה ולומדת זה עדיין כל-כך פוגע בי? למה זה עדיין כל-כך מפתיע אותי?
וכל פעם זה פוגע יותר. פוגע ממש אישית. (18 במרץ, 2003)
ועדת חקירה? הצחקתם אותם
סוף דצמבר. ועדת-חקירה? הצחקתם אותנו. שום ועדת חקירה לא קמה. בדיוק להפך. בחורינו מעולם לא היו אמיצים וצודקים יותר, ומעולם לא קברו איש תחת גלגלי הדחפור. מי זוכר היום את רייצ'ל קורי. צה"ל ידע שאין לו מה לדאוג: המקרה הזה נבלע בחור השחור של עשרות ומאות מקרים אחרים, נשטף יחד עם הניסוח המעומעם, החלקלק, של הדובר. אפשר לעבור לעמוד הבא – יש זוועות טריות יותר.
טלי לטוביצקי כותבת בלוג בשם talila באתר "רשימות".
לפנייה לכתב/ת 
