"חסר למישהו שייגע בשערה אחת מראשו של בני"
אמו של החייל שירה ופצע את פעיל השמאל בשיחה עם ynet: "הבן שלי נתן הכל למדינה, ועכשיו מאשימים אותו? במה? הוא מילא פקודה כמו שעשה בכל השירות שלו. איזו דוגמה זאת לחיילים אחרים שעושים הכל למען המדינה וממלאים פקודות?". אורי נעמתי, אביו של גיל הפצוע: "אני לא מאשים בשלב הזה את החייל, אבל מבקש שידבק כל הזמן באמת ויספר בדיוק את מה שקרה שם"
"חסר למישהו שייגע בשערה אחת מראשו של הבן שלי, הוא נתן הכל למדינה, ועכשיו מאשימים אותו? במה? הוא מילא פקודה, כמו שעשה בכל השירות שלו, אל תגעו בבן שלי", כך אמרה אתמול (ב') בדמעות ל- ynet אמו של נ', לוחם פלוגת ההנדסה של גולני, שירה בסוף השבוע לעבר פעיל השמאל , גיל נעמתי, ופצע אותו קשה במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה סמוך לכפר מסחה.
"מאז יום שישי אני לא ישנה. עוברות לי בראש המון מחשבות, מה יעשו לבן שלי? הוא לא מדבר איתי בטלפון, כל הזמן בחקירות, עסוק. רק אני, אמא שלו, יודעת מה עובר עליו. אני אם חד הורית. נ' הוא בן הזקונים שלי, ארבע בנות כבר עזבו את הבית ונ' יכול היה להישאר איתי לטפל בי, אבל התעקש להתגייס לקרבי, כל הזמן רצה גולני, אקשן.
"הוא כבר עבר הכל, היה בשטחים, איבד חברים, אבל לי לא היה מספר דבר. 'הכל בסדר, אמא', אומר לי כל הזמן. אמרתי לו שלא יתגייס שיישאר איתי בבית, יעזור לי, אני אישה חולה, אבל הוא הבטיח לעזור, אבל כל הזמן דיבר על הצבא, על המדינה. לא הייתי יכולה להגיד לו שלא יתגייס.
"זאת בושה מה שקורה היום במדינה, אומרים שחצו קו אדום, איזה קו? החיילים כמו הבן שלי לא ישנים ימים ולילות, ובאים מפגינים להפריע להם? בושה וחרפה. הבן שלי למד בתיכון, קצת בישיבה תיכונית, ילד מסורתי, ממושמע, לא יפגע באיש לחינם, נתנו לו פקודה, אז הוא ביצע…".
"חסר למישהו שיקרה משהו לבן שלי"
אז עצרה האם את שטף דיבורה ופרצה בבכי קורע לב: "חסר למישהו שעכשיו יקרה לבן שלי משהו, איזה דוגמה זאת לחיילים אחרים שעושים הכל למען המדינה וממלאים פקודות? חיילים לא ירצו להתגייס עכשיו, יחשבו כמה פעמיים.
"אני מחזקת את ידיו ואת ידי מפקדיו, הם המובחרים שבבנינו, תעזבו אותם במנוחה ותעסקו באלה שבאים להפריע להם. למה צריך להתגרות בחיילים שלנו? איפה ההורים של הצעיר שנפצע, ככה מחנכים ילד? לנענע גדרות מול חיילים ולצעוק לעברם?
"יש דרכים אחרות לעשות הפגנות, אני מתביישת במקומם, אין לי מה לומר להם, אני בסך הכל בורג קטן, רוצה שהבן שלי יחזור הביתה בשלום. אני בכלל לא חושבת לקחת לו עורך דין, אין לי כסף בשביל זה. המחשבה הזאת בכלל לא נתפסת לי. הוא הרי היה במסגרת שירות צבאי. תעזבו את הבן שלי, אני מבקשת, איזה ילד חמד גידלתי, אל תהרסו לי אותו, הוא לא רצה לפגוע באף אחד, בטח לא בישראלים, לא צריך בכלל לחקור אותו, הוא נתן את הנשמה שלו עבור המדינה, ועכשיו אפילו לא מדבר איתי".
והיא מסכמת: "אם שערה אחת תיפול מראשו, אני אצא נגד כולם".
אביו של גיל הפצוע: "מבין את זעקת האם"
ובתגובה לדברים האלה, אמר אתמול אורי נעמתי, אביו של גיל הפצוע: "אני מבין את הזעקה והכאב של האם ובנה החייל. אמנם נ' היה עד ליום שישי לוחם מוצלח בגולני, אבל בצהרים, הלוחם המוצלח הזה ירה בלוחם בתותחנים, וגרם לו נזק בלתי הפיך".
"אני לא מאשים בשלב הזה את החייל, ובטח לא את אמו, אבל מבקש דבר אחד - עליו לדבוק כל הזמן באמת ולספר בדיוק את מה שקרה שם. כי אנחנו נחקור את האירוע עד תום. מבחן התוצאה זה מה שחשוב".
"הבן שלי שוכב בבית חולים. אני יכול להבין שגם לחייל יש כעת תחושה קשה, אבל אם הוא קיבל פקודה לירות לעבר יהודים הוא היה חייב לסרב לה".
חברי הועדה שהקים צה"ל לחקירת האירוע הגיעו אתמול בשעות הבוקר לבית החולים, וגבו מנעמתי עדות.
לפנייה לכתב/ת 
