ועדת המדע אישרה את החוק האוסר על שיבוט בני-אדם
יו"ר הוועדה, שהייתה אמנם בעמדת מיעוט אך גם היחידה שטרחה להגיע להצבעה, קבעה כי חוק איסור שיבוט יהיה קבוע, ולא רק ל-5 שנים. זאת למרות ההסכמה חסרת התקדים בקרב מדענים ואנשי מחקר שטוענים כי החוק החדש עלול להזיק למחקרים ולהתקדמות המדעית
לאחר ויכוח סוער שהתקיים בוועדת מדע וטכנולוגיה, החליטה הוועדה בראשותה של ח"כ מלי פולישוק-בלוך, בניגוד לעמדת רוב המומחים, לקבוע את החוק האוסר שיבוט בני אדם כחוק קבוע, ולא לחמש שנים בלבד כפי שהיה עד כה. חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) 1999, יובא בקרוב לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
כמעט כל המומחים שלקחו חלק בוועדה, טענו כי אין להפוך את החוק לקבוע. אך מאחר שבזמן קבלת ההחלטה נכחה רק יושבת הראש, פולישוק-בלוך, היא קיבלה את ההחלטה בעצמה. "כיוון שחברי כנסת אחרים החברים בוועדה לא הביעו דעתם והמאזניים נטו יותר לכיוון של חוק לחמש שנים, עד הרגע האחרון לא רציתי להיות היחידה שתגיד שצריך להיות חוק קבוע", הסבירה ח"כ פולישוק את עמדתה. "אבל יש דברים שאפשר להתפשר עליהם ודברים שלא. אני קבעתי לעצמי להיות נאמנה לדרכי, ויש דברים שאני חייבת ללכת לפי צו מצפוני. לכן, עם הזמן הגעתי למסקנה שבנושא הזה אינני יכולה ללכת בניגוד למצפוני".
המומחים נגד הארכת החוק
רוב המומחים טענו כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים בטענה שתחום המדע הוא תחום שמשתנה כל הזמן וקביעת החוק לתקופה מוגבלת מעבירה מסר חיובי לציבור. "איסור קבוע נותן מסר שלילי למחקר ולא ברור מה יתרון האיסור", אמרה ד"ר זלינה בן גרשון, סגנית יו"ר ועדת הלסינקי. עוד נטען, כי קביעת החוק לתקופה בלתי מוגבלת תגביל את המחקר הרפואי, גם בתחומים שאינם מתייחסים לשיבוט בני אדם.
ד"ר אהרון צוקרט, מנהל האגף למו"פ הדסה עין כרם: "החוק הקבוע מחסל את התמריץ לדיון ציבורי. רק חרב הזמן ופקיעת החוק הביאו לדיון הזה".
פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל מרכז הדסה לחקר תאי גזע עובריים: "החוק הזה הוא ייחודי ואי אפשר להכליל אותו. החוק עוסק בנושא כל כך מדעי וצריך לצאת עם מסר שכמו שהמדע דינמי - גם החוק אינו קובע מסמרה קבועה".
ח"כ אופיר פינס אשר אף הוא היה בדעה כי יש לקבוע את החוק לתקופה בלתי מוגבלת, אמר כי על ידי קביעת החוק לחמש שנים בלבד אפשר להעביר מסר מוסרי לפיו, האיסור רלוונטי כל עוד השיבוט אינו מצליח. אבל כשזה יצליח זה יהיה מותר.
גם נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד נורית בבניק הייתה בדעה כי החוק צריך להיות קבוע, וכך גם נציג הדורות הבאים.
אינטראקציה בין מחוקק למדע
פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות, אמר כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים, וזאת משלושה טעמים: הדבר מבטיח אינטרקציה בין מחוקק למדע, המדע הוא דבר דינמי, ונקודה נוספת מתייחסת לנקודת הראות של אנשי המדע. "כמה פעמים אנו חושבים על הבעיות האתיות והמוסריות של הדברים", אמר פרופ' רחמימוב. "לא הרבה. העובדה שזה מגיע לכנסת מחייבת אותנו לחשוב על הדברים".
יו"ר הוועדה, ח"כ פולישוק, אמרה כי בכל מקרה הוכנס להצעת החוק החדשה סעיף, לפיו ועדת הלסינקי תהיה חייבת לדווח לוועדת המדע פעם בשנה. "השאלה, האם אנו רוצים שאדם ייצר אדם אחר, אינה קשורה למדע אלא למוסר, ולכן אפשר לאסור שיבוט לצורכי רבייה באופן קבוע, בייחוד שלא השתכנעתי שהדבר פוגע בהתקדמות המדע".
עם זאת הוסיפה ח"כ פולישוק כי בפני המתנגדים להחלטה עומדת עדיין אפשרות לפנות לשר הבריאות ולבקש ממנו להגיש הסתייגות ולהגיש הצעה אחרת משלה. "אני נותנת לכם את הכלים כדי שתוכלו להעביר את עמדתכם. זה עוד לא אומר שסגורה לכם הדרך".
בנוסף לחובת הדיווח לוועדת המדע פעם בשנה, הוחלט כי יש לקבוע בחוק שהשר הממונה (שר הבריאות) יקבע בתקנות הוראות לעניין סמכויות הפיקוח והבקרה של הוועדה המייעצת, לצורך יישום החוק, ותקנות אלה יוגשו לאישור ועדת המדע תוך 6 חודשים.
מתוך אתר "הידען".
