האתגר הראשון של מני מזוז

כשמני מזוז יתיישב בכיסא שבלשכת היועץ המשפטי לממשלה, הוא לא יצטרך הסברים. הכל יהיה מוכר לו: החדר, האנשים, העוזרים וגם החומר שבו יעסוק, שיכלול בין היתר את הנושא הרגיש ביותר – ההחלטה האם להעמיד לדין את ראש הממשלה שרון ובניו.

ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לאשר את המינוי, בהמלצת שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד. עבור רבים, מזוז, עד כה מספר שתיים של אליקים רובינשטיין והמועמד המוביל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא היורש הטבעי. "זו גלישה טבעית לכיסא שלצדו עמד מני שנים רבות", אומרים בפרקליטות. גם הבוס הקודם, רובינשטיין, ישמח לראות את מזוז בכסאו וכבר הגדיר אותו כמינוי ראוי ואדם מוכשר.

אבל יש גם מי שמתנגדים - גם למזוז אישית, וגם למינוי של משפטן נוסף שמגיע מתוך המערכת הציבורית. למרות שחלק מהקולות נשמעו - המינוי ככל הנראה יעבור בממשלה, בעקבות שני ניסיונות כושלים של לפיד להציע מועמדים.

ה"אנציקלופדיה המהלכת" מנתיבות 

תעודת זהות: מני מזוז, בן 48, נולד וגדל בנתיבות. ילד חמישי למשפחה בת עשר נפשות. אביו היה רב ובעל חנות לתשמישי קדושה. מזוז הצעיר ויתר על אורח חיים דתי כבר בתחילת התיכון, בקריית הנוער בירושלים, למרות שחבריו ללימודים כינו אותו "אנציקלופדיה מהלכת".

אחרי הלימודים התגייס לחיל השריון. בתום השירות נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית, בהתחלה לפקולטה לרפואה, אך ברגע האחרון ויתר ונרשם ללימודי פיזיקה ומשפטים. הוא התקבל לשניהם - ובחר בסופו של דבר ללמוד את המקצוע שהביא אותו למקומו הנוכחי.

"התמחיתי במשפט ציבורי ומנהלי", סיפר מזוז בראיון נדיר באוגוסט 2003 למקומון "כל הנגב" של רשת ידיעות תקשורת. "בהתחלה חלמתי להישאר איש אקדמיה. גם כשכבר התחלתי לעבוד בשנים הראשונות שלי, במקביל לעבודה הרציתי בפני סטודנטים למשפטים בנושאי משפט מנהלי, אבל נשביתי יותר בפרקטיקה והפסקתי עם זה. עשיתי התמחות בבית המשפט העליון אצל שני שופטים. באותה תקופה משכה אותי במיוחד עבודת הפרקליטות, בעיקר הבג"צים".

מזוז התקבל לעבודה במחלקת הבג"צים בפרקליטות, שם עבד מספר שנים. בין היתר, ריכז את כל הנושא המשפטי של המו"מ עם הפלסטינים והירדנים בין השנים 1991 (ועידת מדריד) ועד 1995 (ימי אוסלו). ב-1995 קודם מעמדת סגן לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דה-פקטו מספר שתיים במשרד. מזוז היה אחראי בין היתר על ענייני השב"כ, המוסד, הצבא והשטחים. מלבד כל אלה, בטיפולו היו גם נושאי התכנון והבנייה, מכרזים, עבודת הממשלה, ותחומים מסויימים במשרדי החוץ, הפנים והדתות.

"אין עולם כמו התחום המשפטי שיש בו ריכוז כל כך אינטנסיבי של עיסוקים מעניינים, לטוב ולרע", אמר מזוז בראיון באוגוסט, "אין כמעט עניין שלא עובר את המערכת המשפטית, ועניין זה שם המשחק, לאהוב את מה שאתה עושה. מלבד זאת, ישנה גם תחושת סיפוק אדירה כשאתה מרגיש שאתה יכול להשפיע באופן יומיומי על כל כך הרבה תחומים".

מזוז, כך הבהיר בראיון, הוא לא האיש שישלוף את הקלף העדתי. "בהרבה מאד מקרים, ההגעה למקומות ותפקידים מסויימים תלויה בקשרים והיכרויות מסוג כזה או אחר, ולכן ברור שלמי שבא מהפריפריה ואין לו את כל ההיכרויות והזיקות החברתיות הנדרשות, יהיה הרבה יותר קשה. מצד שני, אני גם עד לתופעה די מכוערת, שבה אנשים עושים לעצמם חיים קלים ובמקום להשקיע, הם תולים את האשם באפליה או בקיפוח עדתי, ואז שולפים את כרטיס ההעדפה המתקנת, 'תן לי יותר בגלל שאני כזה וכזה'".

"חותך עניינים" או "נכשל בתפקידו"?

איזה סוג של יועץ יהיה מזוז? הוא מתואר על ידי עמיתיו כאדם חרוץ ומוכשר. אם רובינשטיין הפורש תואר לא אחת כיועץ הססן וחלש, הרי שמזוז מקבל את התיאורים המנוגדים: "חותך עניינים" ו "החלטי" הם רק חלק מההגדרות שמדביקים לו מי שעובדים עמו שנים רבות. "אצלו כבר לא יהיו בדיחות ומעשיות", אומרים בפרקליטות.

עם זאת, יש מי שמציין שמזוז נכנס לנעליים גדולות: "רובינשטיין היה בעל כושר עבודה מדהים והספיק כל כך הרבה בכל יום שיהיה קשה לעמוד בקצב", אומרים ברחוב צלאח א-דין בירושלים.

ויש גם מי שניסו לסכל את המינוי הצפוי: אל ועדת בך, שהמליצה על מזוז ועל שני מועמדים נוספים לתפקיד, הגיע מכתב חתום על ידי שמונה מרצים ומרצות למשפטים ולמדעי המדינה מפקולטות ברחבי הארץ, שקראו לחברי הוועדה לפסול את מזוז בשל מעורבותו בחוק האזרחות, שבעניינו אמורים 13 שופטי בג"ץ להכריע. "מזוז נכשל בתפקידו", כתבו הפרופסורים לוועדה.

ד"ר אילן סבן, מאוניברסיטת חיפה, מסביר: "מזוז הציג את חוק האזרחות בכנסת מבלי להעלות את הבעייתיות שבו והתעלם מהעובדה שמדובר בחוק גזעני. מזוז אמור להוות בלם, סכר, שומר חוק – והוא כשל בכל אלה. ההמלצה על מינויו מעידה שאנחנו מתרגלים לדברים שקשה להעלות על הדעת. העובדה שלא פסלו אותו מהווה חציית קו אדום, מעין קהות חושים של החברה הישראלית, ובתוכה – גם של חלק מהאליטות שלה", דברי סבן.

אבל למזוז צפויה תמיכה רחבה בממשלה, בעיקר בזכות העובדה שהוא המועמד המועדף על שר המשפטים לפיד. מזוז, יש להזכיר, לא היה הבחירה הראשונה של שר המשפטים. לפיד ניסה דווקא לקדם עורך דין מהמגזר הפרטי, אבל שמות כמו אלי זוהר ויורם טורבוביץ' יצאו והוצאו מהמירוץ, וכך נותר לפיד עם המועמד מזוז, שמגיע מתוך המערכת.

אבל יש מי שמתנגדים למינוי יועץ נוסף שבא מתוך המערכת. עו"ד יחיאל גוטמן סבור שיש מקום להכניס רוח חדשה אל המערכת: "אין לי דבר נגד מזוז, אני מבין שהוא אדם נפלא", מדגיש גוטמן, אך מוסיף: "היו ארבעה מועמדים מהמגזר הפרטי, ובדרכים נפתלות ונסתרות הם לא הגיעו לגמר... הכוחות העיקריים שפעלו בוועדה חשבו שמבין 15 אלף עורכי דין מהמגזר הפרטי אין אף אדם מוכשר".

גוטמן טוען: "חשוב להביא דווקא עורך דין מהמגזר הפרטי לתפקיד הזה, זה יכול היה להיות שינוי מרענן, אם היה מגיע מישהו שמכיר גם את הצד השני של מערכת המשפט, של השטח. כל מי שבא מהסקטור הפרטי - פסול. השירות הציבורי נתפס כמקור גיוס לתפקיד".

ביום ראשון אמור מזוז להתבשר בשעות הצהרים, בתום ישיבת הממשלה, על המינוי החדש. מי שהיה המשנה יהפוך עתה לראש, מי שעמד תמיד לצד, יעמוד מעתה במרכז.