העובר מת לאחר בדיקת מי שפיר

אישה שעברה בשבוע שעבר בדיקת מי שפיר לקתה בזיהום קשה, הדומה לתסמונת החיידק הטורף. הודות לטיפול המהיר שקיבלה ניצלו חייה – אך היא איבדה את העובר.

פ' (35), תושבת פתח תקווה ואם לשניים, עברה בשעות הבוקר של יום שני שעבר בדיקת דיקור מי שפיר בבית החולים "רמת מרפא" בפתח תקווה. "בשני ההריונות הקודמים עברתי בדיקות מי שפיר, והכל היה בסדר", היא מספרת. "הפעם הגעתי לבדיקה כשהייתי לקראת סוף השבוע ה-18 להריון.

"הרופא ביצע את הדיקור, והכל עבר כשורה. אחרי הבדיקה המתנתי 20 דקות ושוחררתי הביתה. שכבתי לנוח, כמו שהורה הרופא, והכל היה בסדר. אבל למחרת בצהרים התחלתי פתאום לחוש כאבי בטן עזים באזור הרחם". הכאבים הלכו וגברו, ופ' ובעלה החליטו לפנות לחדר מיון.

כשהגיעו בני הזוג לבית החולים "ביילנסון", כבר עלה חומה של פ' ל 42 מעלות. הרופאים ערכו לה בדיקת אולטרא סאונד. התוצאות היו קשות: מהבדיקה עלה כי לעובר שברחם אין דופק. בדיקות דם שנערכו לפ' גילו כי היא סובלת מזיהום קשה, שהתפשט לכל חלקי גופה.

פ' מתקשה להסתיר את הדמעות כשהיא מדברת על אובדן העובר: "לקחו אותי מיד לחדר ניתוח ועשו לי גרידה. התחילו לטפל בי באנטיביוטיקה. ממה שסיפרו לי אחר כך אני יודעת שהייתי במצב של סכנת חיים. בשלב מסוים היה חשש שיצטרכו לכרות לי את הרחם, כי הזיהום התפשט לכל חלל הבטן. למזלי זה לא הגיע לכך". אחרי שלושה ימים שוחררה פ' מטיפול נמרץ, אך הושארה באישפוז ועדיין לא שוחררה.

פרופ' דב פלדברג, ממלא מקום מנהל המרכז לרפואת האישה בבית החולים "בילינסון", מסביר כי מדובר במקרה נדיר מאוד: "זו תופעה מוכרת, אבל מאוד נדירה. בשלב זה אנחנו עדיין לא יודעים מה גרם לזיהום. בכל מקרה, לא נראה שמדובר ברשלנות מצד מי שביצע את הבדיקה. מה שברור זה שאילו הטיפול בפ' היה מתעכב - היא היתה עלולה למות".

פ' עדיין מתקשה לעכל את מה שעבר עליה. "אני מודה לרופאים שהצילו את חיי", היא אומרת. "הייתי על סף מוות. אני פשוט שמחה שחיי ניצלו. אחד הרופאים שטיפל בי, ד"ר חיים קריסי, אמר לי שאילו הייתי מגיעה לחדר מיון שעתיים מאוחר יותר - אולי לא היו מצליחים לעצור את התפשטות הזיהום".

"הסיכון לאישה בהריון להידבק בזיהום מבדיקת מי שפיר זניח ביותר וכמעט אפסי", אומר פרופ' יוסי לסינג, מנהל האגף למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים "ליס" ויו"ר האיגוד למיילדות וגינקולוגיה.

בדיקת מי שפיר נערכת בדרך כלל בשבועות 17-19 של ההריון. במהלך הבדיקה מחדירים מחט דקיקה לשק מי השפיר ומוציאים ממנו 20-25 סמ"ק. הנוזל מועבר למעבדה גנטית, שם מפרידים מתוכו את התאים שנושרים מגופו של העובר, מגדלים אותם בתרבית רקמה, ולאחר כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות בודקים את התאים ואת מספר הכרומוזומים המופיעים בהם.

"תסמונות שונות נובעות כתוצאה מעודף או חוסר בכרומוזומים. תסמונת דאון מתאפיינת בכך שיש כרומוזום מסוים אחד עוד. רוב ההתייחסות לתסמונות הכרומוזומיות הינה בהקשר של תסמונת דאון, בגלל שכיחותה הגבוהה ככל שגיל האישה הולך ועולה. אך בדיקת מי השפיר מגלה גם כל סטייה אחרת בכרומוזומים, אפילו אם היא נדירה", מסביר פרופ' לסינג.

מלבד מי שפיר קיימות שתי בדיקות סקר (בדיקה שתוצאותה הסתברותית), שאותן עוברות מרבית הנשים בהריון: סקר שליש ראשון, המתבצע בשבוע 11-13 להריון, ובדיקת חלבון עוברי - הנערכת בשבוע ה-17 להריון.

לנשים בסיכון גבוה (בעיקר מעל גיל 35) ממליצים בדרך כלל לעבור נוסף על שתי בדיקות הסקר דיקור מי שפיר. על פי מחקר שנערך בשנים האחרונות על ידי המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, 83% מהנשים החילוניות מעל גיל 35 ביצעו את הבדיקה, 69% מהנשים המסורתיות, 31% מהדתיות ואף אחת מהחרדיות.

עם זאת, כיום מחליטות גם נשים רבות שאינן בסיכון גבוה לעבור את הבדיקה, שתוצאותיה חד משמעיות. "למען השקט הנפשי". זאת אף שהסיכון לאבד את העובר בגלל הדיקור מדווח בספרות בשכיחות של כחצי אחוז, כלומר אחת לכ-200 נשים.

פרופ' לסינג: "אובדן ההריון קורה לעיתים בגלל דליפת מי שפיר בעקבות הדיקור או בשל זיהום. אבל הסיכון לאישה עצמה זניח ונדיר ביותר".