אלף תינוקות בשנה סובלים מתת תזונה

כ-7% מהתינוקות הנולדים בארץ סובלים בשנת חייהם הראשונה מהפרעות אכילה, כשליש מתוכם בגלל בעיות בקשר עם ההורים – כך עולה מנתונים ראשוניים שנאספו בארץ ויוצגו היום בוועדה לזכויות הילד בכנסת.

מדי שנה נולדים בישראל כ 140 אלף תינוקות. על פי נתונים ראשוניים שנאספו במחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, בשיתוף מרפאת האכילה בבית החולים השיקומי "אלי"ן", כ-10,000 מתוכם יסבלו מהפרעות אכילה להביא במקרים מסוימים להפרעות גדילה ולהפרעות קוגנטיביות וחברתיות.

לדברי ד"ר מורית בארי, מנהלת מרפאת האכילה באלי"ן, התסמינים של הפרעות אכילה כוללים אכילה מועטה, קושי בלעיסה, קושי בשתייה מבקבוק או מספל, קושי ביניקה, סירוב למזון או לשתייה, שיעול או תשניק בעת אכילה או שתייה, ריור רב ונזילת מזון מהפה, דליפת נוזלים מהאף וכדומה.

"קצרים" בתקשורת עם ההורים הם הסיבה לכך ששליש מהתינוקות יסבלו מהפרעות אכילה בשנת חייהם הראשונה (יתר המקרים נובעים ממחלות קשות, כגון עיוותים בפנים או משיתוק מוחין).

"הייתי עסוקה כל הזמן באוכל של הילדה, הרגשתי שאני כישלון, שאני דופקת את הילדה", מספרת אם לילדה בת שנה ממרכז הארץ, המסרבת לאכול אוכל מוצק. "בכל ארוחה ניסיתי וניסיתי, והיא היתה פולטת הכל החוצה כאילו בכוונה, ובסוף הייתי מתעצבנת עליה ומנסה להכריח אותה לאכול, והיא היתה בוכה. כל פעם שישבנו לאכול, זה היה במתח. כל הקשר שלי איתה היה סביב אוכל".

התינוקת הגיעה לטיפול במרפאה של אלי"ן, ומצבה השתפר, אך יש מקרים קיצוניים שגוררים תוצאות קשות יותר. כאחוז מכלל התינוקות ייאלצו להתאשפז בעקבות הפרעות האכילה במהלך שנת חייהם הראשונה שלא מסיבות של מומים מולדים. במרפאה מסבירים את הסירוב לאכול בגורמים שונים - החל מחוסר בהדדיות בין האם לתינוק עוד בזמן היניקה ועד לטראומה מחוויה שלילית בזמן אכילה.

"הבעיה העיקרית היא שהורים אינם מודעים למקור הבעיה, אינם מבינים את הילד ואינם מגיעים לטיפול", אומרת ד"ר בארי. "גם אלה שפונים לרופאים בקהילה אינם מקבלים תשובה מתאימה. הם חושבים שהילד לא בסדר, שהילד רע. ומנסים להכריח אותו לאכול. לפעמים הבעיה נפתרת בהאכלה בכוח. הילד אמנם יאכל, אבל הוא יפתח בעיות התנהגות אחרות, וההורה יגדירו כילד רע וקשה. במקרים אחרים הילד פשוט יסרב לאכול בכל מצב".

לדבריה, מהנתונים עולה כי האם היהודייה אינה שונה מאמהות אחרות בעולם, והנתונים כמעט זהים לאלה המגיעים ממדינות אירופיות. בשבדיה, למשל, אחד מכל עשרה הורים מדווח על הפרעות אכילה של הילד בשנת חייו הראשונה. ד"ר בארי מסבירה כי טיפול נכון במרפאה, המשלב קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוג ותזונאי, "יוביל לשיפור התנהגות אכילה, לירידה בעצירות ולמניעת נזקים פסיכולוגיים תפתחותיים".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, אמר אתמול בתגובה לנתונים כי בכוונתו לדרוש להכניס את הטיפול בהפרעות אכילה לסל הבריאות. "תינוקות שבעיית האכילה שלהם לא טופלה בהקטנותם יגדלו להיות ילדים ומבוגרים שסובלים מבעיות אכילה ומדימוי גוף בעייתי", אומר ח"כ מלכיאור. "יש לכך השלכות אנושיות, חברתיות כלכליות חמורות עבור החברה הישראלית בעתיד. חייבים להעלות את המודעות לבעיה".