המשטרה שוקלת "להעלים" חשודים בפשע מאורגן

האם יתכן שחשודים יחלו "להיעלם"? במסגרת המלחמה בפשיעה החמורה שהוכרזה לאחרונה, יתכן והמשטרה תעשה שימוש לראשונה בסעיף 36 לחוק המעצרים החדש משנת 1996, ותוכל לעצור חשודים מבלי שתימסר כל ידיעה על כך לאיש, כולל לעורכי דינם.

המלחמה בפשע המאורגן עולה מדרגה, כך ניתן היה לראות היום (ג') היטב, לאחר שהתיר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהסכמת משטרת ישראל, לפרסם כי ב-7 בינואר עצרה המשטרה אדם החשוד כי הוא מעורב בניסיון רצח של "היעד מספר אחת", העבריין זאב רוזנשטיין. מעצרו של האיש, ישי וענונו, הוארך בשישה ימים - ולאחר מכן שוחרר.

במשטרה הבהירו במקביל כי הכוונה היא להסיר את הכפפות מול ראשי הפשיעה בישראל - וכאן נכנסת למעשה שאלת הפעלתו של סעיף 36. על פי סעיף זה, "רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם בשל עבירת ביטחון או פשע אחר שדינו מאסר עשר שנים ומעלה, או שהידיעה תימסר רק למי שייקבע, אם אישר שר הביטחון בכתב שביטחון המדינה מחייב סודיות המעצר, או אם אישר מפכ"ל המשטרה בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר. בקשה לפי סעיף זה תידון במעמד צד אחד בלבד ומטעם המבקש יתייצב הקצין הממונה של החקירה".

על פי החוק, ההרשאה תהיה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות וניתן להאריכה מעת לעת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שבעה ימים. זאת בניגוד לחוק המעצרים הרגיל, המחייב הבאה בפני שופט בתוך 24 שעות.

באם המשטרה תעשה אכן שימוש בסעיף זה לחוק, טוענים עורכי דין פליליים כי "נהפוך למדינת עולם שלישי, שבה אדם שנעדר מביתו - לא יידעו האם נעצר או אם הוא נעדר באמת".