שתף קטע נבחר

פצע פתוח בגבעות מודיעין

ארבעה נתיבים של כביש יהרסו עוד מעט גיא פורח בין שתי גבעות ליד העיר מודיעין. על הגבעות מחכים לכם שרידי מבנים עתיקים, פרחים, נוף למרחוק ואם באים בזמן - גם אורניות ופטריות אחרות

שלוש או ארבע שעות הסתובבנו ד"ר עופרה אורבך ואני בגבעות ממערב למודיעין. לאורבך, אקולוגית ופעילה ותיקה למען הסביבה, היה הרבה מה לספר על עניינים ירוקים בכלל ועל המאבקים לשימור הסביבה במודיעין בפרט, אך אותי שימח יותר מכל למצוא סוף סוף פטריות ראויות למאכל, ועוד כמה שהייתי מאוד מאוד נזהר בהן.

 

כחמישה קילומטרים ממערב לעיר מודיעין, בלב הנוף הטרשי, שוכנות חורבת רגב וחורבת בית ענבה וכן תל חרובה. אם לא מביאים בחשבון את שודדי העתיקות, שגם בעצם ימים אלו חופרים ומחפשים מציאות במערות החצובות בסלע, האיזור מעולם לא נחפר. יש המייחסים את 'חרובה' לכפר חרוב מימי בית שני, בית ענבה מוזכרת כבר במפת מדבא, ואנשי מודיעין מסבירים שגם בפסגה של חורבת רגב שוכנות עתיקות מימי בית שני.

 

בחלק מן שטח נוטעת עדיין הקק"ל כרמי זיתים, עצי חרוב ואורנים. הזיתים בואדי המוביל לנקודת התצפית שבפסגה של חורבת רגב טובלים בעשב, בעוד בצדו השני של הערוץ אורנים צעירים ונמוכים, בני שנה לערך. חובבי האורניות ימצאו שם חוויה מיוחדת: ליקוט פטריות בשטח פתוח. 

 

ביום בהיר רואים את הרצליה

 

רגב היא הנקודה הגבוהה בסביבה וממנה אפשר לצפות על כל איזור רצועת החוף והשפלה. ממזרח נראית מודיעין הממשיכה ונבנית, ומצפון לה מבוא מודיעים הרי ירושלים ומעלה חורון. בצפון, יער בן שמן, החצי השני של פארק 'יערות בן-שמן - מודיעין' שמתכננת הקרן הקיימת. במערב כפר דניאל וגמזו, מעט דרומה יותר רמלה ובעיקר מפעל נשר המעשן, וביניהם תצפית עד מגדליה של תל אביב (ובעיקר זה שברמת-גן). ביום בהיר אפשר לראות עד הרצליה ואשדוד.

 

גובהה של הגבעה 200 מטר מעל פני הים (202 אם זה ממש חשוב), גבוהה בהרבה מתל חדיד, אחת מנקודות התצפית הידועות יותר באיזור. בגבעה שרידי ישוב וחווה חקלאית, עצי זית ושקדים גדולים, תאנים עירומות בשלכת, צבר ועצי שיזף. הגבעה מלאה בבורות מים ולא כולם מגודרים. חשוב לשים לב לאן הולכים אם יורדים מן השבילים ולא לתת לקטנטנים להסתובב בלי השגחה.

 

סימון השבילים משולש הצבעים מגלה כי אנחנו על שביל ישראל. הכל ירוק ומלבלב כיאה לעונה. אמנם אין כאן מרבדים, ואפילו לא שטיחונים של פרחים, אבל האיזור מנוקד באודם כלניות, באירוס ארצישראלי לבן, ברקפות, וגם באחד קטן יותר, יפה יפה מקרוב, 'נץ חלב' אם זיהיתי נכון. צריך להזכיר גם את הזוטה הלבנה. היא פורחת עתה בפרחים לבנים וקטנים, אבל עיקר העניין הוא דווקא בעלים שלה הנותנים לתה טעם של טבע. מי שיגיע בלי ערכת קפה - הפסיד.

 

כביש טבעת בין הגבעות

 

הירידה דרום מערבה מחורבת רגב מובילה אל חורבת בית ענבה הנמצאת על גבעה נמוכה יותר, בין ברושים ואורנים, מתחתם צצו פטריות אחרי הגשם ובהן גם אורניות וישעוריות. זה המקום להזכיר לא לקטוף סתם, כי מדובר בגופי הרבייה של הפטרייה. לשים כל מין בשקית נפרדת, ולא לקחת כל סיכון - לא לגעת אם לא זיהיתם בוודאות. בענבה גם יושבים הבדואים שרועים את הצאן בגבעות המתונות.

 

מי שמחפש מקום חביב לפרוש את שמיכת הפיקניק ימצא את הערוץ היורד מזרחה בין שתי הגבעות מתאים יותר מן הגבעות עצמן. בעוד הגבעות סלעיות ומטורשות, בערוץ עצמו אדמה כבדה שבעונה זו מכוסה כולה ירק ופרחים.

 

במרכז הגיא, במקום בו עוברת עכשיו דרך עפר, מתוכנן לעבור כביש מספר 4 של מודיעין - כביש טבעת בן ארבעה נתיבים שיצא ממבוא מודיעים לאיזור התעסוקה של העיר, יעבור ממש פה ויתחבר לנתיבו של כביש 431 שנסלל בימים אלה (זה הפצע לרוחב ההר שניתן לראות מדרום).

 

מחפשים טיעון מנצח

 

אם ממשיכים למטה וימינה מגיעים לואדי ענבה מעליו מתוכנן לעבור הכביש על גשר. לאורך נחל ענבה ניתן לראות כבשני סיד ומחצבות מהן נלקחו האבנים ששמשו לייצור הסיד. כל אלה לא יהיו כאשר יעבור פה הכביש.

 

בתל חרובה רועות כיום 'פרות קק"ל', כפי שמכנה אותן אורבך. רובו של התל כבר מוקף בגדר בה יזרום החשמל שישמור על הבהמות במקומן, והוא לא (בהחלט לא) מקום להתיישב לפיקניק אלא אם כן ריח הזבל עושה לכם את זה. את בוסתני הגבעה, הנמצאת דרום מערבית לפסגה של חרבת רגב, ניתן לזהות בזכות הדקלים שבהם. אין עתה פירות בוסתן, התות והתאנה בשלכת, והשקדים הענקיים רק מתחילים ללבלב. במקום יש שרידים של יישוב ערבי, ואומרים שיש גם שרידים מישוב יהודי מימי בית שני ממנו יצאו גיבורי חיל ללחום בכובש הרומאי. כשלעצמי התלהבתי יותר מעצי השקד העתיקים.

 

את הכביש מגדירה אורבך כמיותר. "אם למשרד השיכון יש עודף כספים, שישקיעו בתשתיות תחבורה בתוך העיר", היא אומרת, ומבקשת מכל מי שרק יכול לשלוח לראש העיר החדש מכתב המביע התנגדות לסלילת הכביש. בינתיים, עוד לא מצאו רשות העתיקות או רשות שמורות הטבע טיעון מנצח על איזה משהו ייחודי שיש כאן באיזור על מנת למנוע את סלילתו. נכון, יש כאן עתיקות, פרחי בר מוגנים ורצף ירוק שחשוב היה שיישמר (למי שחשובים לו דברים שכאלה), אבל זה, מתברר, כנראה לא מספיק. צבאים לא ראינו הפעם, ואפילו לא עקבות של צבאים, אבל לפנות ערב, כשפנינו לצאת, חלפו על פנינו במהירות זוג שועלים מרהיבי זנב, כמו להזכיר שלא רק אנשים חיים כאן.

 

איך מגיעים?

 

כביש עוד אין כאן, אך הדרכים פה מרובות, והן עבירות ברובן לכל כלי רכב. נוסעים ממחלף בן שמן לכיוון מודיעין (כביש 443) אחרי מבוא מודיעים (עוד לפני צומת שילת) פונים ימינה לכביש מס' 3 בצומת עם רמזור בבנייה. פונים שוב ימינה בעקבות השילוט למרכז המסחרי החדש 'לי-גד סנטר' (לא ברור מי אישר לפתוח מרכז מסחרי שאין בו ולו טלפון ציבורי אחד, אבל זה מה יש).

 

מחניית המרכז המסחרי יורדת דרך סלולה (מחסום בכניסה), המובילה עד למבנה אבן חדש ומגודר. אפשר להיכנס שמאלה כמה עשרות מטרים לפני סוף הדרך, בפיצול עם דרך העפר, או לחנות ולפנות דרומה ברגל או באופניים. פטריות אפשר למצוא גם בחורש שליד המרכז המסחרי.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חורבת רגב. אל תשכחו ערכת קפה
צילום: גילי סופר
שביל התוואי בין חורבת רגב לחורבת בית ענבה. מיותר
צילום: גילי סופר
כלנית. האזור מנוקד בשלל צבעים
צילום: גילי סופר
פטריות. לא לגעת אם לא זיהיתם בוודאות
צילום: גילי סופר
מומלצים