מציאות מדומה

1. הלו"ז של הרכבת

לרכבת ישראל יש לוח זמנים מפורט, אותו ניתן למצוא באינטרנט או בחוברת שניתן לרכוש בקופות הרכבת תמורת שקל. על פניו זה נראה מרשים: בלוח מפורטים כל הקווים והתחנות, הזמנים בהם מגיעה הרכבת לתחנה ומתי היא אמורה להגיע ליעד שלכם. הבעיה היא שמדובר בלו"ז על הנייר בלבד.

נוסעי הרכבת מכירים טוב מדי את המשפט שנשמע במערכות הכריזה בתחנות ובתוך הקרונות, האומר כי "הרכבת תתעכב מספר דקות עקב תקלה טכנית". משפט נוסף הוא כי "הרכבת תתעכב בשל מפגש רכבות". לפעמים אפילו לא טורחים ליידע את הנוסעים, והרכבת פשוט מגיעה באיחור, שיכול להגיע לפעמים - וזה קורה יותר מדי בזמן האחרון - של יותר מחצי שעה.   

הרכבת, בעקרון, אמורה להביא אותך ליעד במהירות ובלי בפקקים, ועל כך גם מתבססים הקמפיינים הפרסומיים שלה. בפועל, מה שקורה הוא שבאמת אין פקקים,  והנוסעים פשוט נתקעים על המסילה. 

(שלומי דונר)

2. תמונות מהמציאות?

בקיץ האחרון החליטה משפחת ר' מהצפון לצאת לחופשה קצרה ברודוס.  ניגש אבי המשפחה הנמרץ אל סוכן הנסיעות וזה הציג בפניו את כל האפשרויות. התהליך נעשה בצורה הפשוטה ביותר : הסוכן מוציא ברושור צבעוני ומגרה והלקוח מעיין ומתרשם. בסופו של דבר בחר מר ר' חבילת נופש שכללה שהייה בבית מלון מקסים במיוחד. מאוד תיהנו, הבטיח הסוכן. ליתר בטחון החליט אבי המשפחה לבדוק גם באינטרנט אם אמנם עומד המלון מאחורי הבטחות הכרומו. בדיוק אותן תמונות ותיאורים הופיעו גם שם.

יצאה המשפחה כולה לרודוס כשרף הציפיות מונח גבוה בשמי הקיץ הכחולים.  כגודל הציפיות, אמרו כבר חז"לינו, גם גודל האכזבה.

כל קשר בין ההבטחות ובין מה שניגלה לעיניהם כשהגיעו, היה מקרי בהחלט. נכון, שם המלון ואף מיקומו היו נכונים, אלא שהתמונות צולמו, ככל הנראה, עם פתיחתו, 20 שנה קודם.

החדרים רחבי הידיים התגלו כתאים קטנים ולא מזמינים בכלל. החלונות המאובקים, מדפי הארונות המתפרקים והעובש במקלחת הוכיחו כי המקום ידע מזמן- מזמן, ימים טובים יותר. גם הכייפים שהובטחו לילדים בדמות פארק הרפתקאות מהמם ושופע מים התגלה כגן שעשועים סימלי . יש לנו אחד יותר גדול ויותר יפה ליד הבית - סיכם הבן הצעיר באכזבה.

משפחת ר' לא נתנה לאי-האמת שבפרסום להרוס לה את החופש.  מצד שני, לא תצא שוב לבית מלון בחו"ל מבלי שקיבלה המלצות מאדם אובייקטיבי שהיה שם ממש לא מזמן.

תאמינו לחברים שלכם, מסכם אבא ר', על תמונות כפי שלמדנו על בשרנו, קשה מאוד לסמוך.

(טלי חרותי סובר)

3. לא רציתי הכל

לא רציתי את העיניים המדהימות, בעלות המעמקים האינסופיים; לא ביקשתי את הלחיים הורדרדות המושלמות; לא חלמתי אפילו על חיוך "בדיוק יצאתי מהשיננית, ואני מרגישה כמו מליון דולר" של הדוגמנית מהפרסומת. גם לא תבעתי לעצמי את הגמישות, את הצעדים-דילוגים הקלילים על הרקע הצחור של ארץ לא נודעת.

כל מה שביקשתי היה בדיוק מה שהפרסומת ביקשה למכור לי: שיער ארוך, רך כמשי, גולש עד כתפיים. רציתי שכל שערה תשדר בריאות, שתתפוצץ מוויטמינים. שתהיה מושלמת. רציתי להניף את שיערי הרך, החום, ולחייך באושר כאשר הוא מתבדר ברוח, וחוזר בדיוק למקום. רציתי שיער של ונוס, של איזיס, של קלאופטרה. הדוגמנית הבטיחה לי שאם אקנה את השמפו שלה – יהיה לי שיער כזה.

אז קניתי, חפפתי. ולא קרה כלום. נשארתי גבר מקריח עם תספורת קוצים. 

(גדי שוורץ)

4. הלך הכתם?

שוק אבקות הכביסה, למי שלא יודע, רווי מאבקים שיווקיים וכפועל יוצא מכך גם קמפיינים טלוויזיונים רבים. המשותף לכל הקמפיינים הוא שבכולם מתעללים בבגדים: שופכים עליהם מכל הבא ליד, נותנים לילדים למרוח עליהם שוקולד, מורחים עליהם בוץ - ואחרי כביסה הכל הכל נעלם. הבגד צח ונקי ומגוהץ כמו שלא היה אפילו בחנות.

יצא לכם פעם בגד אחרי כביסה כמו בפרסומות, בלי אף כתם? תרשו לי לנחש שלא. כאחד שאחראי על הכביסות בבית, שניסה את כל האבקות האפשריות, זה פשוט לא עובד. בגדים שהוכתמו קשות לא יוצאים אף פעם מושלמים ונקיים מהמכונה אם שמנו בה אבקת כביסה בלבד. רק עם אמצעי עזר כמו מסירי כתמים למיניהם הבגדים יוצאים נקיים - וגם אז לא כמו בפרסומות.   

(שלומי דונר)

נתקלתם בפרסומים מטעים? ליחצו על תגובה לכתבה וספרו לנו.