שתף קטע נבחר

זהירות, בניין העירייה מתפורר

אחרי כמה אירועים מסכני חיים, כמו חלון שהתעופף מהקומה ה-11 אל מגרש החנייה, החליטו פרנסי תל-אביב שהגיע הזמן לשפץ את בניין העירייה. הבעיה: מאיפה יקחו את עשרות מיליוני השקלים הנדרשים לפרויקט? ולאן יפנו את העובדים?

עיריית מאות מוציאה מדי שנה מאות צווים לבניינים ולמבנים מסוכנים ודורשת את סגירתם או את שיפוצם המיידי, אבל בשבועות האחרונים, בניין העירייה עצמו הפך למקום מסוכן. מדי יום מגיעים לבניין ולסביבתו אלפי אנשים, ורק במזל גדול איש לא נפגע עדיין מגוש בטון שהתעופף מהבניין ונחת על ראשו.

 

גם זה קורה בעיר העברית הראשונה: בניין עיריית תל-אביב פשוט מתפורר. בית העירייה הוא עוף חריג בנוף האדריכלי של העיר. יש הרואים בו מונומנט מכוער, אחרים דווקא אוהבים את גוש הבטון האפור המשקיף על הכיכר המפורסמת. על יופי וטעם אפשר להתווכח, אבל על העובדות בשטח לא: השנים עשו את שלהן והבניין מתחיל להתפרק, הטיח מתקלף ונופל על המדרכה, גושי בטון נופלים על מכוניות חונות, ואפילו שני חלונות גדולים, שלא עמדו בעוצמת הרוח, נעקרו ממקומם ונחתו במגרש החנייה של בכירי העירייה. רק בשבוע שעבר נפלה אבן גדולה על מכוניתו של אחד מעובדי הבניין. בנס לא נגרם נזק בנפש.

 

צריך לעשות רמונט

 

גם בתוך הבניין התשתיות הישנות קורסות ולא עומדות בעומס: הפסקות חשמל חוזרות ונשנות משביתות את עבודתם של העובדים, מזגנים בקיץ לא עומדים בעומס, מתזי כיבוי האש אינם תקינים ובאחת הקומות התחתונות נפל גוש בטון מהתקרה על שולחן. גם המרפסת הפונה אל הכיכר החלה להתפורר ונסגרה לקהל.

 

דו"ח כיבוי אש שבוצע לאחרונה גילה כ-20 ליקויים בטיחותיים, שחלקם כבר טופלו. בעיריית תל-אביב החליטו כי הבניין ממש מסוכן ולכן אין מנוס מביצוע "רמונט כללי", בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

 

השיפוץ יתבצע בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ישופצו מיידית ליקויים בעלות של מאות אלפי שקלים (חיזוק חלונות, תיקוני טיח וכד') התוכנית הגרנדיוזית יותר היא שיפוץ כללי ומקיף של הבניין מבפנים ומבחוץ. לצורך השיפוץ הכללי ייתכן שהבניין יפונה מיושביו לתקופת העבודות.

 

מה יהיה על העובדים? איפה נשלם דו"חות חנייה? בעירייה בוחנים שתי חלופות: העברת העובדים לבניין של העירייה ביפו או שכירת משרדים למשך שנה באחד הבניינים בתל-אביב. מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, אמר כי הוצאת העובדים מהבניין לתקופה מסוימת תקצר את זמן השיפוץ ותאפשר עבודה אינטנסיבית.

 

"היו כאן מספר אירועים של נפילות בטון, אבנים וחלונות, שחייבו אותנו לבצע פעילות מיידית, ולכן בשלב הראשון נבצע טיפולים דחופים", אמר לייבה. לדבריו עלות השיפוץ הכללי נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, ולא ברור עדיין מתי יתחילו העבודות. "מדובר בפרויקט גדול מאוד", הוא אומר. "הגענו לרגע האמת ואין מנוס משיפוץ הבניין".

 

לא שופץ מעולם

 

בית העירייה הוא בניין בן 12 קומות, שהקמתו הסתיימה בשנת 1965. אדריכל הבניין היה מנחם כהן. הבניין כולל 600 חדרים ומאכלס כ-1,200 עובדים. 480 לוחות אסבסט מצפים אותו. במשך עשרות שנים העדיפו פרנסי העירייה להתעלם ממצבו הפיזי של הבניין: מאז 1965 ועד היום הוא לא שופץ.

 

ישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס העיר ומקורבו של רון חולדאי והיום צ'ילבה, סיפר אתמול כי כבר בשנת 1999 התריע בפני אב-הבית ומנכ"ל העירייה על מצבו הפיזי של הבניין, אך נענה ב"אין כסף".

 

"עשיתי בדיקה והתברר לי שהבניין מתפורר" הוא מספר "אין ספק, הבניין הזה מסוכן. אם זה היה הבית שלי או הבית שלך, העירייה כבר היתה מוציאה לנו צו שיפוץ או צו סגירה. אבל בגלל שמדובר בבית העירייה, לא יכולתי להוציא צו כזה. שלחתי מכתב למנכ"ל העירייה דאז בו כתבתי שחייבים להשקיע שלושה מיליון שקלים בהחלפת החלונות, כי הם יכולים ליפול על מישהו על הראש. אתה יודע מה היתה תשובתו? שאין תקציב לזה. אז מה יכולתי לעשות?".

 

גודוביץ טוען כי הגיש לעירייה תוכנית להחלפת החלונות והוספת אדניות לכל חלון, "כדי לתת לבניין הזה קצת יופי וצבע, כי בית העירייה הוא גם הפרצוף של העיר", כדבריו.

 

מה אתה חושב על הבניין הזה מבחינה אדריכלית?

 

"הבניין נבנה בשנות ה- 60. מדובר בבנייה בולשביקית-סטליניסטית מובהקת. היו אצלי אורחים מרוסיה והם שאלו אם זה בית המפלגה הקומוניסטית. הבניין הזה דומה מאוד לבניין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב. זה לא בניין מכוער, הוא פשוט שייך לסגנון ולתקופה מסוימת. זה אולי לא הטעם שלי, אבל הוא מייצג תקופה, וצריך לקבל את זה".

 

ציורים במקום טיח מתקלף

 

גודוביץ', אדם שנוי במחלוקת ואיש תוסס וצבעוני, מקווה עכשיו שאם בעירייה לא קיבלו את רעיונותיו כמהנדס העיר, אולי יקבלו את הצעותיו כאזרח תל-אביבי פשוט. אז זה מה שיש לו להגיד לפני השיפוץ הכללי של הבניין, לפני ששוברים קירות: "אני מציע שבמקום מסדרונות מכוערים וארוכים יעשו חלל פתוח בכל קומה. ככה שכולם ישבו בתאים פתוחים ולא בחדרים סגורים ותמיד ישחקו אותה עסוקים. אז גם יראו בדיוק מה עושים אלפי הפקידים בבניין: אם הם עובדים ועוזרים לאזרח המסכן או אוכלים סנדוויצ'ים ומדברים בטלפון עם החברים שלהם".

 

ומה יקרה בינתיים? בזמן הקרוב לא בטוח שנראה פיגומים ופועלים עובדים במרץ לשפץ לנו את בניין העירייה. עד שזה יקרה מצאו בעירייה כמה פתרונות יצירתיים. במהלך חודש אפריל ישנה הבניין את פניו תרתי משמע. דיוקנותיהם של 240 אישים מפורסמים מתל-אביב, בגודל של 2.5 מטר על 4 מטר כל אחד, יוצבו בחזית הבניין. במקום טיח מתקלף או קיר סדוק נראה את דמותם של תל-אביבים ידועים משקיפים עלינו מחלונות העירייה.

 

הפרויקט נקרא "פרופיל תל-אביבי" והוא מתבצע על-ידי "קרן תל-אביב לפיתוח", בשיתוף האמנים מנשה קדישמן ומשה גרשוני. והדיוקנאות שנבחרו לפרויקט שייכים אישים שהטביעו חותם על מדינת ישראל בכלל ועל העיר תל׀אביב בפרט. של שמות חלק מהם נקראים היום רחובות בעיר תל-אביב כמו שינקין, אבן-גבירול, ובלפור.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו פריד
בית עיריית תל-אביב. מאז נבנה בשנת 65' לא בוצע בו כל שיפוץ
צילום: דודו פריד
מומלצים