עושים שבת

ארקדי דוכין והפסנתר- שבת 21:00, בית גבריאל עמק הירדן

מופע הפסנתר החדש של ארקדי דוכין הוא בדיוק סוג המופע שעמו הייתם רוצים לחתום שבוע עבודה מפרך ולהתחיל בו שבוע חדש. בניגוד למוזיקאים ומבצעים אחרים, דוכין לא זקוק לפירוטכניקה או במה מאובזרת, הוא והפסנתר מביאים עולם עשיר שלתוכו מתחשק לצלול.

זהו אינו מופע הפסנתר הראשון של דוכין, וסביר להניח שגם לא האחרון, אבל נדמה שבהפקה הנוכחית הביישנות הטבעית, שעודה קיימת, מפנה מעט מקום לאינטימיות מבורכת, נדמה כי דוכין עצמו מרגיש פחות מאוים מהקרבה לקהל ונותן יותר מעצמו. הוא מגיש עיבודים חדשים ליותר מ-20 שירים שכתב ועיבד לאורך השנים לעצמו ולאחרים ומביא מוצר שונה לגמרי ונפלא לא פחות אם לא יותר מזה המוכר.

את דוכין מלווה על הבמה הזמרת הצעירה לימור עמר (בתו של המתופף מישל עמר). עם קול ספק מחוספס, מנעד מפתיע ולוק שמזכיר את דנה ברגר בימיה הראשונים בתל-אביב, היא עוטפת את המלנכוליה של דוכין ברכות ומחלצת אותו מאינטראקציה יתרה עם הקהל. גם אם לאורך המופע נדמה שעמר משתלטת על הערב, בסופו של דבר מדובר במישהי שעוד נשמע עליה ובאופן כללי. תפרגנו לעצמכם ולכו. (מרב יודילוביץ')

"במבט קרוב - יאן ראוכוורגר עבודות מ- 1979 עד 2003", מוזיאון ישראל ירושלים

תערוכה רטרוספקטיבית ראשונה של האמן יאן ראוכוורגר נפתחה השבוע במוזיאון ישראל בירושלים. תחת הכותרת "במבט קרוב – יאן ראוכוורגר עבודות מ-1979 עד 2003", מוגשות 100 יצירות ויותר שנוצרו במרוצת שני עשורים וחצי בטכניקות ציור הכוללות צבעי שמן, פסטל ואקווארל.

ראוכוורגר, יליד טורכמניסטאן (1942, ברית המועצות לשעבר) התוודע בשנות נעוריו אל יצירותיהם של ציירי המופת ומתוך כך בחר לשלב מוטיבים מתוכן ביצירותיו ולנהל עמן דיאלוג. שימוש בצבעים עליזים המזכירים את ציוריו של בונאר, הוא אחת הדוגמאות לדו-שיח שמקיים ראוכוורגר עם מסורת הציור הקלאסי תוך שילוב רגישות מודרנית. הגירתו לישראל בשנת '73 חיברה אותו אל האור ואל הנופים המקומיים (ים, דקלים ופרדסים), כמו גם אל מאות סטודנטים שלמדו אצלו אמנות.

המוטיבים המרכזיים ביצירתו הם ציורי נוף, חיי היומיום, טבע דומם, והדמות האנושית – בת משפחה או חבר קרוב. ההתחקות אחר חיי המשפחה מאפשרת לצופים הצצה או אולי מעקב של ממש אחר חיי המשפחה של ראוכוורגר: שנות הגידול של ילדיו, סיום נישואיו הראשונים וגם היכרות עם האהובה החדשה והמשפחה החדשה שבעקבותיה, מה שחידש את מקור ההשראה שלו. (יעל עומר) 

שעות פתיחה:

ב', ד' 10:00 – 14:00

ג' 16:00 – 21:00

ה' 10:00 – 14:00

ו' 10:00 – 14:00

ש' 10:00 – 16:00

בוסה נובה - "לילה דאנס בר" בן יהודה 77, ת"א, חמישי 22:00

לבוסה נובה, אותה הכלאה בין סמבה ברזילאית ו-Cool Jazz, שנוצרה אי שם בסוף הפיפטיז, יש מתברר גם נציגות מקומית. המסיבה מיוחדת תיערך לכבוד אוסף חדש של אנ.אמ.סי, המנסה לסכם את שנות הבוסה נובה בארצינו, החל מנציגי סיקסטיז דוגמת בני אמדורסקי ורבקה מיכאלי עם הביצוע ל"גבר ואישה", דרך הסמבה של מתי כספי ויהודית רביץ בסבנטיז וכלה ב"האחים פורטיס" ו"ברזילרה" החדשים יותר. מלבד קוקטיילים, ונציגות של כמה אמנים מהאוסף, מזומנת מסיבת ריקודים ייחודית, הכל בקצב הבוסה נובה, רך, נעים, בלתי מתלהם, עם הרבה תנועות באגן.

"אבירי המחאה" - במת אתגר - רחוב 3048, יפו, חמישי, 21:00 

גדי זוז וזאב טנא הם אבירי מחאה הנמצאים מחוץ לקונסנזוס, ולעיתים נדמה שאף מחוץ למציאות, אך למעשה הם נטועים בה עמוק יותר מכפי שניתן לחשוב, משם נובעת המחאה שלהם כמו לבה של הר געש. אומרים שהממסד והרייטינג עוצרים אותם, אבל לא נראה שאפשר לעצור אותם, הם בכלל נמצאים בקיום מקביל, בו החוקים שונים, אבל הכל דומה. ובעיקר, לחרא יש אותו ריח. טנא, המוכר יותר, מהנדס מזון במקצועו, תרם את קולו לאחרונה למחאות עולמיות ומקומיות אנטי מלחמתיות. זוז כותב ומלחין במשך עשר שנים בעיקר שירי מחאה, אבל מעולם לא הקליט ולא הופיע בפני קהל. בין היתר הוא כותב באחד משיריו: "רק אתמול הוכרז רשמית/ אנחנו עם ניבחר/ יש לנו ארץ גדולה/ ויש לנו קוויאר/ גם את כבודו של אלוהים/ גילינו במקרה/ הוא עבר מהמשכן/ אל הדק הרובה".

מרוץ עין גדי הבינלאומי ה-22 לזכרם של גיורא ותומר רון - שבת, 7:00

עין גדי משיקים כמיטב המסורת הפנינג ספורט מטורף. לצורך כך תתרחש נהירה מחו"ל של אצנים מכובדים דוגמת ריצ'רד מוקה הקנייתי, זוכה השנה שעברה, קסיו קיבט, זוכה מרתון גלזגו, ועוד.

בין מרחצאות עין גדי למצדה תתקיים אליפות באופני יד בכיכובו של הנס מיופר האוסטרי. מיופר בן 54, קטוע שתי רגליים, מתחרה באופני יד כ-11 שנה. מאז החלו התחרויות הרשמיות הוא בלתי מנוצח. 

השתתפות הרוכבים הנכים במרוצים ובתחרויות, כבמרוץ עין גדי, מביאה למיצוי יכולותיהם, מאפשרת את שילובם החברתי ומוכיחה הלכה למעשה את ניצחון רוח האדם על הגוף. מי שיבוא עם ילדים, יכול לשלוח אותם למירוץ בין שני קילומטר, ומי שלא רוצה לרוץ, יכול כמו תמיד להתפעל מהנוף, שאף פעם לא נגמר.

ארבעה סרטים של ג'ון וו, אחד מבמאי האקשן היעילים והקצביים בתבל, מככבים במחווה מיוחדת בסוף השבוע

סרטי הבמאי ג'ון וו (יום ו', סינמה 3 בכבלים החל מ 20:30)

בעוד לבתי הקולנוע מגיע "צ'ק פתוח", סרטו החדש של הבמאי, ג'ון וו עם בן אפלק ואומה תורמן, עורך ערוץ סינמה 3 מחווה ל-וו ומקרין בשישי שבת סרטים מהתקופה ההונג קונגית שלו ("הרוצח", "שוטר קשוח", "לרקוד עם כדורים", "פעולה עם שחר") – סרטי פעולה מיומנים, קצביים ומסוגננים, שהפכו אותו לפולחן וסימנו אותו כאחד מבמאי האקשן הכי יעילים, מקצועיים וטובים בתבל. סרטים שיבהירו לכם למה הוא נערץ ע"י יוצרים מערביים נוסח קוונטין טרנטינו, ששואב ממנו לא מעט השראה והשפעות.גם האחים וושובסקי, יוצרי "מטריקס", סוגדים לו ומציינים אותו בין המורים הרוחניים שלהם.

וו, בנם של מהגרים מסין, נהג לברוח בילדותו לקולנוע כדי להתנחם ממצוקות חייו ומהמכות שחטף מבריונים. הוא פיתח חיבה מיוחדת לסרטים מוזיקליים (בהמשך עשה להם מחוות, למשל ב"עימות חזותי", הוא עושה מחווה לה"קוסם מארץ עוץ" – בעיצומה של סצינת ירי אלימה הוא הראה ילד שמאזין לשיר "מעבר לקשת בענן"). בעקבות הפיכתו של וו לגיבור פולחן, הוא החליט לנסות לכבוש את הוליווד. ההתחלה לא היתה פשוטה. בכל אופן, בכירי הכוכבים (ניקולס קייג', ג'ון טרבולטה, טום קרוז) רכשו בזכותו כישורי לחימה ותנועה. "ג'ון וו בלתי ייאמן", הילל אותו קרוז שעשה איתו את "משימה בלתי אפשרי 2". "בבימוי קטעי פעולה הוא משלב מציאות וסוריאליזם, מה שהופך את הרגשות בסרטיו למוחשיים מאוד". (אמיר קמינר, פנאי פלוס)