שתף קטע נבחר

שוברים את הקרח. נבחרת המזחלות של ישראל

ג'ון פרנק ואהרון זף, שני יהודים חביבים מארה"ב, חיפשו דרך לבסס את הקשר הציוני שלהם והחליטו להקים את נבחרת מזחלות הקרח הישראלית הראשונה. למרות התעלמות הוועד האולימפי, הם מקצים כסף וזמן כדי להביא מדליה באולימפידת החורף בטורינו. בראיון ל-ynet מספר פרנק על ההקרבה, האמונה והחזון: "לולא הרצון לתרום למדינה, לא היינו מתחילים עם זה בכלל"

ספק אם אתם מכירים את ד"ר ג'ון פרנק, מנתח פלסטי מסן פרנסיסקו. לבודדים השם מצלצל אולי מוכר מסוף שנות השמונים כשכיכב כטייט-אנד של סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס. לכמה פונקציונרים במשרד הפנים ג'ון פרנק מוכר כיהודי אמריקני כשר ואזרח ישראלי טרי מכוח חוק השבות. אנחנו כאן, בין השאר, כדי להכיר לכם את ג'ון פרנק - מייסד נבחרת ישראל במזחלות לאולימפיאדת החורף 2006.

 

הכל התחיל לפני 15 שנים באגדת הספורט הנהדרת, הנבחרת הג'מאייקנית לאולימפיאדת קלגארי 1988. פרנק, שבדיוק פרש כחבר בקבוצת האליפות של הניינרס (היה שותף פעיל בניצחון על סינסינאטי בסופרבול 23 האגדי), צפה ברביעיית הגאנג'ה משתתפת במירוץ המזחלות וחשב לעצמו - אם הם יכולים גם העם בציון יכול. לראסטה-מאנים יש רק חופים שטופי שמש, לנו יש לפחות את החרמון.

 

לפני ארבע שנים, כשפרנק פגש את הארכיטקט אהרון זף במועדון כושר בסן פרנסיסקו, התחילו השניים לגלגל יחדיו את חלומו ההזוי של פרנק, שהחל מהחורף נראה מעט יותר מציאותי. פרנק וזף צירפו אליהם את דייויד גרייבס הקנדי-ישראלי (שישמש כגיבוי), מצאו מאמן שידריך אותם (רוס דומיניקוביץ') ורכשו לעצמם מזחלה משומשת לזוג בעלות של 15 אלף דולר. אחרי שציירו עליה מגן דוד, התחילו הארבעה במסע הארוך שלהם לאולימפיאדת החורף טורינו 2006 והיום (ו') יופיעו עם הדגל הישראלי באליפות העולם בגרמניה.

 

"הרעיון עלה בפעם הראשונה לפני שלוש שנים" נזכר פרנק בן ה-41 בראיון ל-ynet. "אהרון ואני יצאנו לעשות סקי בלייק טאהו (אתר ספורט חורף פופולארי בקליפורניה). אנחנו אוהבים את פן האקסטרים של הספורט והתחרנו ביננו. כל פעם שאהרון הציב בפני אתגר, אני הצלחתי לעמוד בו וכך המשכנו, עד שחשבנו לעצמנו: 'אולי נעשה משהו אחר כמו להתחרות במזחלות שלג'. ההזדהות העמוקה שלנו עם ישראל, המריצה אותנו לעשות את זה ולהתארגן כמייצגי המדינה".

 

"ספורט יהודי טיפוסי"

 

"קבוצת מזחלת היא משהו מגניב בשביל ישראל" אמר בראיון ל'פוסט-גאזט' זף, שרגיל למהירויות גבוהות משירותו הצבאי כטייס קרב בצבא האמריקני. "אנחנו פשוט 'משוגענס' שעומדים להשלים את תוכניתם. חוץ מזה, מדובר בספורט יהודי טיפוסי. כולם יודעים שכל אימא יהודיה רוצה שבנה יהפוך להיות טייס קרב, שחקן פוטבול או מתחרה במזחלת".

 

"הנשק הסודי שלנו הוא מרק עוף, אבל אסור לגויים לדעת עליו" מתלוצץ פרנק. "אני מביא את הכוח שלי והרפלקסים של אהרון מסייעים לו בשליטה על הכלי. אנחנו צריכים להמשיך ולהתאמן. יש לנו פיסגה גבוהה לכבוש, אבל אנחנו בדרך. בינתיים, כבר הספקנו לזכות במקום החמישי המכובד בגביע צפון אמריקה".

 

- תוכלו לעשות הישג דומה בטורינו?

 

אני משוכנע שנוכל להגיע להישגים ואני באופן אישי ארגיש מסופק רק אם נשיג מדליה. במידה וארגיש שאין ביכולתנו לעשות זאת בשביל ישראל, נפנה את מקומנו לטובת מישהו אחר שיכול לעשות זאת. אני בטוח שאיפשהו יש יהודי שישמח להשתתף בקבוצה שכזאת. לנו חשוב לסלול את הדרך, כדי שאחרים יוכלו ללכת בה אחרינו. נראה לנו שזה חשוב שתהיה לישראל קבוצה כזאת.

 

פרנק מזכיר בהקשר זה, את צמד מחליקי הקרח הישראלי, גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, שמוכיחים את עצמם בטופ העולמי, אך אינם זוכים במדליות. "זה מתסכל לראות מה קורה לסרגיי וגלית, שמוערכים באופן לא הוגן על ידי שופטי התחרויות הבינלאומיות בגלל מוצאם" אומר פרנק, "אנחנו לפחות מתחרים בספורט בו השעון קובע ואף אחד לא יכול לעצור אותנו. המטרה שלנו היא לפרק את כל הסטריאוטיפים שדבקים ביהודים. חבר יהודי בצוות אחר, אפילו ניגש אלינו בתחרות ואמר שאנו הסיוט של כל אנטישמי".

 

- תתאר לי את ההרגשה במזחלת.

 

"אני אוהב את זה כי זה מאוד מלהיב, מתיש ומאתגר. לפעמים זה מפחיד כשאתה דוהר במהירות של יותר מ-150 קמ"ש. אתה חוטף מכות ויכול להיפצע, אבל לנו אין שום כוונה להפסיק. יש לנו דרך ויש לנו חלום ואנחנו חייבים לשאוף להגשים אותו, בשבילו ובשביל מדינת ישראל".

 

- לא בטוח שראשי הוועד האולימפי הישראלי שותפים לחלום הזה.

 

"בינתיים הם הרשו לנו לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות ואנחנו מתכוונים להביא כבוד במדינה ולעמוד בקריטוריונים הדרושים כדי להמשיך ולייצג את ישראל בטורינו. בכל מקרה, אנחנו מתכוונים להמשיך וזאת מטעמים ציוניים. לא היינו עושים זאת ממניעים אישיים. אם זה היה המקרה, היינו ממשיכים לצאת לחופשות בלייק טאהו. בכל זאת, מדובר בהקרבה לא קטנה מצידנו".

 

- באיזו הקרבה מדובר?

 

"בשלב זה אנו לא זוכים לתמיכה כלכלית מהוועד הישראלי, למרות שאנו זקוקים לה. יש לנו הוצאות רבות. המזחלת זקוקה לשידרוג מתמיד ואנו מממנים את אחזקתה בעצמנו ובנוסף לכך אנו צריכים לרכוש ציוד ולהשכיר מתקני אימונים בקנדה וכמובן הוצאות נסיעה לתחרויות בכל העולם. אנו מוציאים כספים רבים מכיסנו ונעזרים בתמיכה של ארגונים יהודיים בצפון אמריקה ומתרומות ואנו עושים מאמצים בחיפוש אחר ספונסר".

 

עד כה, השקיעו חברי השלישיה הישראלית כ-50 אלף דולר ויידרשו לכ-40 אלף דולר נוספים כדי לרכוש מזחלת חדשה לקראת האולימפיאדה (מופע של להקת 'ווטצ'מן' נערך בספטמבר האחרון בוואנקובר לטובת גיוס כספים). בינתיים הם אינם מקבלים את הסיוע המצופה מהוועד האולימפי הישראלי. למרות זאת, המאמן דומיניקוביץ' מאמין שיכול להיות שמדובר בסיפור הצלחה: "האם אני חושב שישראל תזכה במדליה בטורינו? בשום פנים ואופן לא. אני כן חושב שהם יכולים להגיע אל סף העשירייה הראשונה".

 

- כמה זמן תוכלו לעמוד במעמסה הכלכלית?

 

"אנחנו לא מתכוונים לוותר. אנחנו יודעים שזה לוקח הרבה מאיתנו, אבל נעמוד בזה בשביל המדינה. אפילו שאני נאלץ לצמצם את הפעילות שלי בתור רופא. לפחות התברכנו בבנות זוג מתחשבות".

 

לוסטיג: "הספורט הזה אינו בר קיימא בישראל"

 

ראש מנהל הספורט, גילי לוסטיג, מודע לצרכים של הצוות הישראלי, אך מביע ספקות בנוגע לכוונה לתמוך בו. "הם חבר'ה על הכיפאק והם עושים הכל בעצמם בינתיים, למרות שלא הצבנו להם אפילו קריטוריונים שהם צריכים לעמוד בהם לאולימפיאדה" אמר לוסטיג. "הסיבה היא שאין לנו בכלל ארגון מסודר שייטפל בענף הזה, שאינו בר קיימא בישראל נטולת השלג. מדובר בסוגייה שצריכה להיפתר בין הוועד האולימפי למינהל הספורט ועד אז הם לא יוכלו לייצג את ישראל ואנו לא נוכל ללוות אותם מקצועית וכלכלית". 

 

פרנק חושב שחוסר בתשתית הוא הסיבה ליוזמה כולה. בחודש מאי האחרון ביקר הצוות במרכז קנדה במטולה בצוותא והשלושה הציגו בפני ילדי המקום את המזחלת והדרכים לתפעולה: "יש לא מעט נבחרות כמו שלנו שאין להן מתקנים להתאמן בהם בארצות המוצא שלהם. הדוגמא הבולטת ביותר היא אותה נבחרת ג'מייקה המפורסמת, שהופיעה באולימפיאדה".

 

"יש גם דוגמאות לנבחרות חזקות הרבה יותר כמו אנגליה, סלובקיה ונסיכות מונאקו שמתאמנות בחו"ל וכך גם אנחנו" מוסיף פרנק. "למען האמת, היינו שמחים שיהיה מתקן בארץ ולא חייבים שלג בשביל זה. כל שאתה צריך זה תנאי שטח הרהיים שלא חסרים בארץ ואמצעים טכנולוגיים לקירור, שייצרו קרח על המסלול. זה לא משהו שאי אפשר לעשותו".

 

- אולי תהיו המשיחים של הענף בישראל?

 

"יתכן שזה יהיה כך, למרות שאהרון יהיה ראוי לתואר הזה יותר ממני. הוא הרוח החיה של היוזמה, בלעדיו לא הייתי נכנס כל כך חזק לקטע של ישראל. הוא הקטליזטור שלי. בכל מקרה, המטרה שלנו היא ליצור מורשת חדשה לספורט הישראלי. זוהי הדרך שלנו להחזיר למדינה, שהיא השורשים שלנו".

 

זף מחזיר לפרנק בפירגון משלו: "זה לא קל למצוא בחור יהודי, גדול מספיק ומטורף מספיק כדי לעשות את זה. ידעתי שהוא מטורף מהיום הראשון בו פגשתי אותו, אבל זה מה שצריך כדי להצליח בענף הזה".

 

- מה עם עלייה?

 

"אני בהחלט חושב על זה וצופה שזה יקרה בקרוב. אני אזרח ישראלי כבר קרוב לשנה. ביקרתי בישראל לראשונה ב-1999 והתאהבתי בה. אני חושב שהרגשתי מה שכל יהודי מרגיש כשהוא מגיע לישראל. זה כיף להיות עם אנשים שכמותך ולא להרגיש במיעוט. קשה לי לבטא במילים את מה שאני מרגיש כלפי המדינה".

 

"אהרון טוב ממונטנה או בריידי"

 

פרנק, שכאמור כבר זכה בסופרבול בעזרת ג'ו מונטנה, הסכים לחוות דעתו גם על הסופרבול האחרון בו ניצחה ניו אינגלנד פטריוטס את קרולינה פנת'רס 29:32: "היה משחק טוב ותחרותי. אני נהניתי דווקא מהרבע הראשון של המשחק בו לא השגנו נקודות. האסטרטגיות של שתי הקבוצות והדרך בהן ניצבו על המגרש ריתקו אותי יותר מהזיקוקים של המחצית השניה".

 

- מה דעתך על ההשוואות בין מונטנה לטום בריידי?

 

"אני לא חושב שלבריידי יש את היכולות האתלטיות של ג'ו, אבל התרשמתי מאוד מהבגרות והיכולות המנטליות שלו והם מאוד קרובים מההיבטים הללו. אני חושב שאם אהרון היה מוריד מעט ממשקלו, הוא היה יכול להיות קווטרבק לא פחות טוב משניהם. אני לפחות נהנה משיתוף הפעולה איתו". 

 

לאתר נבחרת מזחלות השלג של ישראל לחצו כאן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נבחרת ישראל והמזחלת. גיבורים חורפיים
פרנק (מימין) וזף. פטריוטים גאים
המזחלת הישראלית. מגן דוד, כמו בחיל האוויר
זף, פרנק וגרייבס במרכז קנדה במטולה
צילום איי פי
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי. שיפוט עוין
צילום איי פי
מומלצים