שתף קטע נבחר

פארק השרון: פסטורליה לזמן מוגבל

גילי סופר מצא את המקום המושלם לפיקניק פרחוני (לתשומת ליבם של חוגגי הוולנטיינ'ס) ובריכה קסומה שהיא שריד אמיתי לביצות שהפכו למיתוס ציוני. כמה חבל שבעתיד יפרח פה קניון חדש וכבישים יחצו את האיזור לאורך ולרוחב

עד מלחמת העולם הראשונה היה פה יער גדול, וגם ביצות לא חסרו. היום אפשר לבקר את שרידיהם בפארק השרון, שטח הנוף הפתוח הגדול ביותר באזור. רובו אמור להישאר כמות שהוא, אבל שלושה או ארבעה כבישים ושטח מסחרי יחצו אותו בעתיד, ולכן כדאי להקדים ולטייל בו כבר עכשיו.

 

המטיילים ברגל יכולים להתחיל בקצה הצפוני של אזור התעשייה של עמק חפר. יוצאים צפונה אל הדיונות ומתחילים ללכת אל עבר עצי האקליפטוס הגדולים שממול. בינות לעצים מתגלה השריד הגדול ביותר של ביצות חדרה והשרון, בריכת יער. ממש פה, בין הבריכה לאיזור התעשייה יעבור כביש מספר 9, מכבישי הרוחב של חוצה ישראל, שיגיע עד כביש החוף.

 

אל הבריכה, שהיא שמורת טבע שלא נשקפת לה סכנה, אפשר להגיע גם ברכב. הכניסה ברכב היא מכיוון צפון בלבד. בצמוד לתחנת הדלק דור יוצאת ימינה דרך כורכר המובילה לחניון בריכת יער. כמה מאות מטרים על דרך העפר יובילו לחלק הצפוני של הביצה. ממערב לבריכה סוללת חול עליה אפשר לטפס על מנת להביט עליה ועל האזור, לקבל את התמונה הכוללת. נדמה כי בשבתות צריך להיזהר שלא להידרס שם בחולות.  

 

בבריכת יער, 'בירכת עטא', שיכלה לנסיונות הייבוש שנעשו לפני קום המדינה, בולטים בעיקר עופות מים וביצה. הדו-חיים והסרטנים הירודים הרבה פחות נוכחים. ברווזי הבר הפחדניים מתגלים בעיקר כאשר הם מתרוממים לאוויר, קריאותיהם מתערבבות בשלל הצרצורים והקרקורים, הציקצוקים והעיקעוקים שנשמעים שם. את טיפוף רגליהם של בני הצאן היורדים אל המים לשתות לעת ערב אפשר לדמיין נוכח עקבותיהם בבוץ. סימנים נוספים בחולות מעידים על מטיילים אנושיים, בעלי חיים שונים וגם על כך שיש פה גן שעשועים לג'יפים.

 

פינת הפיקניק המושלמת

 

דרך הכורכר הפונה מערבה מחניון בריכת יער, מובילה לשרידיו של יער שהיה כאן פעם. הדרך עולה על גבעה קטנה שבצדה השמאלי מבנים חקלאיים וכמה חממות ומיד אחר כך העצים הגדולים. ממול כבר צץ כביש החוף, שמפתיע לראות עד כמה הוא קרוב.

 

זה לא יער אפלולי מן האגדות. בין עצי אלון התבור הגדולים, עצי החרוב ואלת המסטיק יש מרווחים גדולים. מי שרוצה לספר לילדים את 'כיפה אדומה' או 'עמי ותמי' באווירה תואמת, עדיף שיעשה זאת בסבך האיקליפטוסים הנטועים בצמוד לבריכת יער.

 

אם היה צריך להגדיר ייעוד לכל פיסת טבע, הגדרתה של זו היתה ללא ספק 'שטח לפיקניק'. במרווחים הגדולים שבין העצים מרבדי פרחים. הצהוב הסביוני עדיין שולט ביד רמה, אך פה ושם כבר צצים שטיחוני כלניות, רקפות, ושאר פרחים קטנים יותר ומפורסמים פחות ששווים התבונות מקרוב. אם הגעתם בנסיעה, זה המקום לעצור, לעשות טיול קטן ברגל וגם לפרוש שמיכה. אל פינת הפיקניק הזו צריך להגיע לפני הבולדוזרים. בינתיים רק כביש החוף פוגע בפסטורליה, אבל זו רק שאלה של זמן.

 

איום מרובה מסלולים

 

להשוות פיקניק עתידי כאן לפיקניק על אי התנועה שליד רכבת צפון תהיה גוזמא, אבל זה ילך ויעשה דומה. שלחו מבט צפונה אל עבר שיפולי הגבעות הרכות עטורות הסביונים ואל הפרדסים. רואים את שטחי המסחר? הם עוד לא שם, אבל הם יהיו. אפשר כבר לדמיין את הקניון. "בזמנו יועד השטח להיות גן לאומי, אחר כך שונה היעוד בהסכמת רשות הטבע והגנים", אומר משה פרלמוטר, רכז שימור סביבה וטבע של החברה להגנת הטבע באיזור המרכז.

 

בצד השני שלכם יעבור כביש 9 הנ"ל וממערב, ביניכם לבין כביש החוף, יעברו נתיבי איילון שמתוכננים להמשיך צפונה עד חדרה, כאילו שחסרים כבישים מהירים לאורך מישור החוף. מצפון, איום נוסף: כביש רוחב שמתכננת עיריית חדרה, שיעבור בדיוק במקום בו האלונים נוגעים ביער. איש הרי לא מצפה שהקניון יעמוד באמצע הכלום, יחכה שהמטיילים שיעברו באיזור יזכרו שכל מה שיחסר להם הוא זוג מכנסי ג'ינס אופנתיים והמבורגר מתועש.

 

פרלמוטר מזכיר את הבעיה הגדולה מכולן: משאבים. גם על מנת לשמר את מה שכבר הוגדר כגן לאומי, צריך סיים את תהליך ההכרזה, שפירושו פיצוי לבעלי הקרקע הפרטיים. בשביל זה צריך כסף. "במצב הנוכחי, תמיד יש חשש שכל מיני גורמים יקדמו תוכניות לגבי השטח".

 

שלא תגידו שלא אמרנו

 

הדרך ממשיכה צפונה לאורך יער חדרה, עד תחנת הרכבת של העיר. כותב שורות אלו אמנם הצליח לצלוח את השלוליות שבדרך, אבל עד עכשיו לא ברור לו איך. למרות ההצלחה והצליחה, מומלץ לא לנסות את זה ללא רכב שטח. הולכי על שניים ורוכבי על שניים יגלו שלא רק בריכת היער היא שריד לביצות השרון. בעונה זו של השנה יש לא מעט מסלולי טיול המעלים תהיות לגבי נכונות המיתוס ההוא על ייבוש הביצות. ואפשר גם לעשות טיול סוסים.

 

ממש בסמוך לתחנת הרכבת של חדרה, הוקמה לפני כחודשיים חוות הסוסים 'סוסיתא'. כמנהגם של עסקים מתחילים מבטיחים שם הרים וגבעות: טיולי סוסים מכל סוג ומשך, פינות ליטוף ורכיבה על פוני לילדים, קורסים וטיולי גיבוש לעובדי חברות היי-טק ומה לא. בינתיים המקום עדיין בשלבי הקמה, אך אפשר בהחלט להגיע ולצאת לטיול רכיבה. עיקר העומס הוא בשבתות ואז המחיר הוא כ-50 שקלים לחצי שעת רכיבה וכ-80 שקלים לשעה שלמה. בימות החול הכל הרבה יותר גמיש, ובכל מקרה מומלץ לברר ולתאם מראש (טל': 6222601 - 04).

 

הצאן שיורד לשתות בבריכת יער שייך לבדואים שגרים באיזור. תמיד לימדו אותנו שבדואים יש בנגב ובגליל, אבל גם כאן, בסמוך לתחנת הרכבת של חדרה, מאהל בדואי קטן. אם עוברים אותו וממשיכים לאורך מסילת הרכבת מוצאים את בריכת סמר, שמורת טבע שהיא שלולית קטנה נוספת שנותרה לפליטה, ובה צומח, כצפוי, בעיקר הסמר.

 

ומילה לסיום, שלא קשורה (הפעם) לבולדוזרים: הפריחה הגדולה החלה. לאן שלא תפנו הארץ פורחת, מן הגולן והגליל העליון, ועד למרבדים הצבעוניים בנגב. זה הזמן. שלא תגידו שלא אמרנו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הצהוב הסביוני עדיין שולט. שרידים של יער
צילום: גילי סופר
מאחורי עצי האקליפטוס יעבור כביש. בריכת יער
צילום: גילי סופר
עקבות של צאן, ברווזים, אנשים וג'יפים. בריכת יער
צילום: גילי סופר
מומלצים