שתף קטע נבחר

פרס ישראל לנימוס

שני דברים ממש לא מעניינים אותי בסוגיית "פרס ישראל לתומרקין" והם פרס ישראל ותומרקין. מה שמעניין יותר הם הגבולות בין מה שמותר ומה שאסור להגיד

לכל המתנחלים והדתיים יש יותר מדי ילדים שלא איכפת להם מהם (עובדה, הם תמיד שוכחים אותם בקיץ במכוניות ועל כל אחד או שניים שנהרגים להם הם מייד עושים עוד ארבעה), כל הדתיים עובדי אלילים (עובדה, מה זה החוטים האלה שהם קושרים להם על הידיים והראש ומתנדנדים כמו לולבים?), כל המרוקאים יללנים (וגנבי לחם), כל הרוסיות זונות, כל האתיופים כושים וכל הג'ינג'יות חמומות מוח.

 

ואני, מרוקאית מצד בעלי, רוסיה מצד סבא שלי, כושית מצד הילדים, ג'ינג'ית, דתית ומתנחלת מצד עצמי, חושבת שהבעיה של החברה הישראלית היא דווקא גברים לבנים, שמנים, חילונים, בגיל העמידה. או בקיצור: אשכנאצים. (והופ... מחקתי את עצמי מרשימת המועמדים לפרס ישראל בעוד שלושים שנה).

 

שני דברים ממש לא מעניינים אותי בסוגיית "פרס ישראל לתומרקין" והם פרס ישראל ותומרקין (תנו לו כבר את הפרס ושיפסיק לילל). מה שמעניין יותר הם הגבולות בין מה שמותר ומה שאסור להגיד בחברה הישראלית המסוכסכת, הקרועה ורבת הצביעות. ואיך יודעים מה הגבול ומתי עוברים אותו? מצד אחד לפי כותרות העיתונים וכתבות הצבע המוקדשות לכל אמירה, ומצד שני לפי המחירים שמשלמים. במזומן, דחוי או בתשלומים.

 

מי שחשקה נפשו בפרס ישראלי דווקא, ימנע עצמו מלהביע דעה מתנשאת, גזענית, שלילית וביקורתית כלפי נשים, ערבים, דתיים, מתנחלים, ילדים, רוסים, אתיופים וגרוזינים. זאת למרות שאת הפרס הוא חפץ לקבל על מפעל חייו בבוטניקה ולא על נימוס או אינטליגנציה רגשית. האיש אולי יודע משהו בתחומו המובהק, אבל זה לא שייך לפרס. בשביל לקבל פרס בתחום הבוטניקה, המוזיקה, העיתונאות או המקרא, אדם חייב קודם כל לדעת שאסור לו לומר מה שהוא חושב או מרגיש, ואסור לו לחשוב ולהרגיש מה שהוא אומר. מה זה פה, דמוקרטיה? לא אם חשקה נפשך בפרס ישראל.

 

כמובן, העולם היה הרבה יותר מענג ושלו אם היה מתנהג על-פי ערכי פלורליזם ואהבת זולת שאינה תלויה בדבר. אבל בישראל תשס"ד, אם ננקה רגע את ערפילי הפוליטיקלי-קורקט, אף אחד לא שם זין על פלורליזם ואהבת הזולת. החברה הישראלית היא שבטית, עדתית, מעמדית, שוביניסטית, גזענית ואלימה.

 

אבל בדיבור אנחנו מעדיפים את הנימוס וההכחשה על-פני הבוטות המכאיבה. הטשטוש מקל עלינו להמשיך בדיוק באותה הדרך העקומה שסללנו לעצמנו מראשית הציונות. אז שאף אחד לא ידבר אלינו בגסות רוח ויבלבל אותנו עם השקפת עולמו האשכנזית- חילונית-שוביניסטית- גזענית במקרה.

 

אבל אני, שכאמור נטל מגזריה של החברה הישראלית על כתפיי השחות, מאסתי כבר בכל הקשקוש המנומס הזה. אני מעדיפה שאנשים ינערו ויאווררו מולנו את השקפותיהם באופן פתוח וחופשי בלי שירחפו מעל ראשיהם מיני איומים ועונשים. אפילו אם השקפתם מטומטמת, פרימיטיבית ומבוססת על דעות קדומות.מגיע להם פרס? תנו להם! אלה בדיוק האנשים שמגיע להם פרס ישראל על מפעל חיים. הצליחה להם המדינה.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים