המאבק שמנהל צבי שורצמן למען העלאת ספרי הלימוד של תלמידי ישראל אל האינטרנט הוא מסוג המאמצים הזוכים לקונצנזוס נרחב ולהתנגדויות מעטות, ובכל זאת, נתקלים בקשיים אדירים.
שורצמן, 55, מצהיר על עצמו כאזרח מוטרד שאכפת לו, מפתח עצמאי אשר פיתח מנגנון המקל על ניצולי שואה לאתר קרובי משפחה באמצעות מאגרי מידע באינטרנט ויוזם הקמת התיישבות חדשה בגליל. לפני כשלושה חודשים הקים את אתר 'ספרים' כמחאה
על יוקר ספרי הלימוד בישראל, בגללו תלמידים רבים לא משתמשים בספרים או לומדים מתוך מהדורות ישנות, חלקן בלויות.
"משפחה ממוצעת משלמת כ-800 שקלים עבור ספרי לימוד לכל תלמיד", הוא אומר, "על פי בדיקות שערכתי, תלמיד ממוצע נושא על גבו יותר מארבעה ק"ג של ספרים בילקוט אך משתמש רק בכ-1 ק"ג מהמשא. ספר לימוד רגיל מנוצל במשך כל תקופת הלימוד רק בחלקו, ובחישוב יומי מנוצל מעט מאד יחסית למשקלו הפיזי". בדיקת ילקוט של תלמיד בבית ספר טכנולוגי דתי העלתה כי המשקל הכולל של הספרים בתיק הוא 3.1 ק"ג, שערכם 290 שקל במקום 0.27 ק"ג שמחירם 87 שקל, להם התלמיד נזקק באותו יום.
לבד מהמחיר הגבוה והנזק לגבי התלמידים, שורצמן מונה עוד חסרונות לשיטה הקיימת: השינויים התכופים בתוכן הספרים מחייבים לעתים להדפסת מהדורות חדשות שלעתים שונו בהם מעט מאד דפים. כדי לחסוך את ההוצאה הצפויה וגלגול העלויות על ההורים, משרד החינוך מתיר הדפסה של מהדורות חדשות אחת לחמש שנים בלבד, אך התוצאה היא שהתלמידים לומדים מספרים בלתי מעודכנים. נוסף על כך, התלמיד אינו רשאי לשרבט או לצבוע דפים בספר, מאחר והוא נדרש לשומר עליו עד להעברתו לתלמיד אחר, עניין שהוליד את חוברות העבודה היקרות.
ההורים ישלמו פחות
שורצמן מאמין כי אם יועלו ספרי הלימוד באינטרנט הדבר יביא להפחתת העלויות של חומרי הלימוד בישראל עד 30% ממחירם כיום. המטרה אינה להביא לכך
שספרי לימוד דיגיטליים יחליפו את ספרי הדפוס, אלא להמיר את הספרים הקיימים בקלסרים, המכילים רק את הדפים המודפסים הנחוצים לתלמיד ביום מסוים. כל תלמיד יוכל להתחבר למאגר ספרי לימוד באינטרנט וידפיס בבית או בבית הספר רק את קטעי הספר הנחוצים לו. התשלום יתבצע לפי דף או פרק, כאשר ההורים משלמים בכל פעם אגורות בודדות במקום תשלום חד פעמי של מאות שקלים. החשבון יחויב אחת לארבעה חודשים, ותמורת הספרים תועבר למחברים. התוצאה, על פי החזון: ספרים שעולים שליש מהמחיר הקיים וילקוטים ברבע מהמשקל הנוכחי.
כך, התלמידים ייהנו מספרים עדכניים יותר, שכן כל מחבר ספר לימוד יוכל לגשת ממחשבו למאגר המידע ולעדכן את הספר, ואילו המורים לא יוגבלו ללימוד מהספרים שהתלמידים רכשו בתחילת השנה. יתרון נוסף בתוכנית פועל לטובת בעלי מוגבלות: תלמידים עם קשיים קוגניטיביים או קצרי רואי יוכלו להגדיל את הגופנים ולהיעזר במפשטי טקסט אוטומטיים בדפים שידפיסו לעצמם.
החשש: התלמידים לא יכבדו את הספר הכתוב
התוכנית לא חפה מחסרונות, כמובן, ובראשם בעיית הפער הדיגיטלי. תלמידים שאין ברשותם מחשב יוגבלו לשימוש במחשבים בבתי הספר, בספריות ובמתנ"סים (מרכזי תפו"ח או להב"ה). על אף שהיוזמה זוכה לתמיכה מסוימת במשרד החינוך, אנשי מקצוע אתם שוחח שורצמן הביעו חשש כי רוב התלמידים ידפיסו כנראה רק את הנדרש מהם ולא יעיינו בחלקים אחרים של הספר, יכירו רק את החומר הנלמד בכתה "ולא יכבדו את הספר הכתוב".
על כך עונה שורצמן, כי גם כיום התלמידים אינם קוראים דבר בספרי הלימוד מעבר לחומר הנדרש, וכי גם כאשר ייעלמו ספרי הלימוד הקיימים כיום, התלמידים יכירו ויקראו את ספרי הקריאה בספריית בית הספר. לטענה כי חישוב העלויות איננו נכון מאחר ועיקר ההוצאה היא על פיתוח הספר ולא הדפסתו, הוא עונה כי אם זה היה נכון, התלמידים היו אמורים ליהנות ממהדורות חדשות של ספרים במחיר נמוך יותר מהישנות, ההפך הגמור מהמציאות. משרד החינוך העביר את הצעתו של שורצמן לעיון של כ-30 גורמים, מחציתם הגיבו, כאשר תגובות המומחים חיוביות. הוצאות הספרים, בעלות זכויות היוצרים על ספרי הלימוד, הגיבו בשלילה.
שורצמן טוען כי מלאכת העלאת הספרים לרשת אינה מורכבת מאוד או כרוכה בעלות גבוהה, שכן רוב ספרי הלימוד מהשנים האחרונות קיימים בפורמט דיגיטלי. מיקרוסופט ישראל כבר הסכימה להקצות שרתים עבור ניסוי הפרויקט. עיקר הקושי הוא לשכנע את הוצאות הספרים ומערכת החינוך להירתם למיזם. בקרוב תדון בנושא ועדת החינוך של הכנסת, ואם הפרויקט יאושר, שורצמן מאמין כי ניתן לממשו כבר בשנה הבאה. הוא מצהיר כי הוא מוותר על כל אינטרס כלכלי בתוכנית ואם גורמים חזקים יותר יקחו על עצמם את מימושו יסתפק בכך.
