שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיולי פרחים: אירוסים בנתניה
    שלושה רמזורים ממחלף פולג נמצא הריכוז הכי מרשים של אחד הפרחים הכי יפים שיש: אירוס הארגמן. הספר 'טיולי פרחים' לוקח אתכם לצעדה קלילה בין פרחי אביב שופעים
    נחל פולג שער פולג מגדיר 

     

    • נקודת מוצא וסיום בשמורת האירוסים: מגרש החניה של השמורה
    • נקודת מוצא וסיום בשמורת אודים: מגרש החניה של מכון וינגייט (בתשלום)
    • אורך המסלול: כ-500 מ' בשמורת האירוסים וכ-3 ק"מ בשמורת אודים
    • משך הטיול: 3 שעות ומעלה
    • דרגת קושי: קלה מאוד
    • עונה מומלצת: אביב (פברואר-מרץ)
    • ציוד: מים, כובע, נעלי הליכה
    • מפת טיולים וסימון שבילים: השרון ומערב השומרון (מס' 7)
    • הערה: שמורת האירוסים מוצפת במבקרים בשבת. עדיף לבקר בה באמצע השבוע

     

    אירוּס האַרגָמָן פורח בשיא תפארתו בשולי כביש החוף, במרחק שלושה רמזורים ממחלף פולג : במחלף פונים לנתניה (שדרות בן-גוריון), וכ-500 מ' אחרי
    ההצטלבות עם רחוב חבצלת החוף פונים שמאלה לפי השילוט אל שמורת האירוסים .

     

    השמורה נמצאת בתחום העיר נתניה. פרנסי העיר הכירו בצורך לשמור ולו מעט מהטבע המתפרץ שאפיין בעבר את רכס הכורכר המערבי של השרון והכריזו על קטע זעיר מממנו כעל שמורת טבע. פקיד של העירייה מפקח על השמורה ורושם את מועדי הפריחה בה, והעירייה תומכת בשמירה על צמחיית השמורה ועל הניקיון בה. במימון העירייה גם הותקן כאן מסלול טיול טבעתי, ולנו לא נותר אלא ללכת בשבילי השמורה (ורק בשבילים) בין אירוסים ואירוסים ועוד אירוסים.

     

    עוד מינים יפים הפורחים בשמורה הם אַלקַנַת הצַבָּעים, הפורחת בכחול עז, וצִבעוני ההרים (זן שרוני). בעונת הפריחה נערכים כאן סיורים מודרכים מטעם עיריית נתניה ומטעם החברה להגנת הטבע. כדאי לברר את מועדי הסיורים בעיתונים המקומיים ולהצטרף אל אחד מהם.

     

    נחל פולג

     

    שעשועים בחול

     

    בסוף הביקור בשמורה חוזרים אל כביש החוף ונוסעים דרומה אל מכון וינגייט. מחנים את המכונית במגרש החניה של המכון והולכים אל הגדר הניצבת מצפון למגרש החניה.

     

    בגדר יש שער ובו מתחיל שביל מסומן אדום החוצה את שמורת נחל פולג. תחילה אנחנו מטפסים על גבעה המתנשאת ממש מולנו. שוב אירוסים. על הגבעה צומחת בתה חופית, הנשלטת בידי מִתנָן שׂעיר ושִמשון סגלגל. באביב פורחים כאן בשפע עוד מיני צמחים, ובהם מַרֶסיָה יפהפיה, קַחוָון החוף, אֲחיאירוּס מצוי וצבעוני ההרים (זן שרוני). ביניהם כדאי לחפש את חוּמְעַת ראש-הסוּס, שהיא צמח צנוע בגוון אדמדם שפירותיו אכן נראים כמו ראשי סוס, ואת שוּם תל-אביב היפהפה.

     

    מהגבעה ממשיכים בשביל המסומן אדום אל דיוּנה גדולה הנראית ממערב לנו. הדיונה טובה בעיקר לשעשועי חול. מומלץ לצעירים בגוף או ברוח. לרגלי הדיונה צומחת שיטָה מכחילה, המתקשטת באביב בפריחה צהובה ריחנית ושופעת. עץ קטן זה הובא לארץ מאוסטרליה, וניטע בהמוניו בעיקר במישור החוף כדי לייצב את החולות. התנאים בארץ מתאימים לשיטה המכחילה, ועד מהרה היא הפכה לצמח פולשני המאיים על צמחי הבר שבבתי הגידול הטבעיים.

     

    מהדיונה ממשיכים מערבה אל ראש רכס הכורכר המערבי, המשקיף על החוף ועל מצוקיו. ככל שמתקרבים אל החוף נעשה החול פחות יציב והצומח משתנה בהתאם - מצמחייה ים-תיכונית לצמחי חולות נודדים. על ראש רכס הכורכר שולטים שיחי שמשון, ובקיץ פורחות כאן חבצלות רבות. נפוצה כאן גם קורָנית מקוּרקֶפֶת, שלעליה ריח זעתר והיא פורחת בחודשי הקיץ בוורוד.

     

    חזור למעלה
    שער פולג

     

    סחלבים בשקע

     

    במצוקי החוף אנחנו סבים לאחור וחוזרים אל מגרש החניה של מכון וינגייט . מכאן הולכים אל השער הראשי של המכון, חוצים את כביש החוף בגשר להולכי רגל הנטוי מעל לכביש, ועולים על שביל מסומן כחול שנכנס אל תוך שמורת אוּדים (שמורת שער פּולֵג).

     

    שמורת אודים נמצאת

    על רכס הכורכר התיכון של השרון. מיד בכניסה לשמורה יש משטחים פורחים של תוּרמוס ארצישראלי - צמח אנדמי הפורח כאן בצפיפות. השיח השולט בחלק זה של השמורה הוא מִתנָן שׂעיר, ולצידו גדלים שיחי קידָה שעירה וצַחֲנַן מַבְאיש. ביניהם פורחים צמחים רבים, ובהם אירוס הארגמן, שום תל-אביב, מקור-חסידה תל-אביבי, כלניות ונוריות.

     

    הולכים בשביל על גב הרכס ואחרי כ-50 מ' מגיעים אל שביל מסומן שחור. זהו השביל ההיקפי של השמורה ואנחנו עולים עליו. השביל גולש בתלילות מגב רכס הכורכר מזרחה ועובר ליד מצוק ובו מערות אחדות. בצל המצוק פורח בֵּן-חָצָב יָקינטוני בכחול בהיר. בהמשך דרכו עובר השביל בחורשת זיכרון נטועה ומגיע אל פירצה צרה, חצובה ברכס הכורכר, הידועה בכינויה שער פולג.

     

    בעבר חסם רכס הכורכר התיכון את נחל פולג וגרם להיווצרות ביצה גדולה ממזרח לו. כבר בתקופת הברונזה חצבו תושבי תל פולג הסמוך פירצה ברכס הכורכר ובתקופה הרומית הועמקה הפירצה עוד. השביל נכנס אל תוך הפירצה והולך בה מזרחה בין הנחל והמצוק. במצוק המוצל נוצר בית גידול לח, עשיר במיוחד בצמחים אוהבי לחות: בין השאר תראו כאן רקפות, עַשנָן מטפס, אלון מצוי, זַלזֶלֶת הקנוקָנות ולוּפית מצויה, וגם את השרכים דַנדַנָה רפואית ושערות-שולמית, ואת הטחבים סַהֲרונית, טְחוּבית וצְנוּפית.

     

    במים תוכלו לראות שני מינים של צבים - צב הביצה הנפוץ והצב הרך הנדיר. אפשר להבדיל ביניהם לפי הגודל (הצב הרך גדול בהרבה) ולפי מבנה הראש (לצב הרך יש חרטום ארוך וחד, דמוי מקור).

     

    בקצה המזרחי של הפירצה יש חישת קנים צפופה. כאן השביל פונה ימינה ומטפס אל תל פולג שעל גב הרכס. השרידים בראש התל מעטים, אבל יש ממנו תצפית נרחבת על הסביבה. מהתל נמשך השביל דרומה עד שהוא מגיע אל שדרת ברושים , המציינת את קו הגבול בין שמורת אודים לבין פארק יקום שצמוד אליה מדרום. מעט מצפון לשדרת הברושים, בשקע על רכס הכורכר, יש סחלבים רבים: סַחלָב פַּרְפְּרָני, סַחלָב קַדוש, דבורָנית דינְסְמור, דבורָנית צהובת-שוליים, דבורָנית הקטיפה, והמוזר בצורתו מכולם – שִׂפתָן מצוי. מכאן חוזר השביל צפונה, דרך גבעות ושפע של פרחים, אל כביש החוף ואל הגשר הנטוי מעליו. פנייה ימינה, מעבר מעל המון המכוניות הממהרות צפונה ודרומה, ואנחנו שוב במגרש החניה של מכון וינגייט.

     

    חזור למעלה
    מגדיר

     

    אירוסים

     

    אירוסים הם מהגדולים, המעניינים בצורתם והיפים בפרחי ארצנו. הגדולים והמרשימים שבאירוסים שייכים לקבוצת "אירוסי ההיכל", עליהם נמנה גם אירוס הארגמן. בארץ גדלים בר 15 מיני אירוס, וכולם למעט שניים הם צמחים אנדמיים. לא בכדי בחרה החברה להגנת הטבע בפרח האירוס כסמלה - האירוסים יפים, מיוחדים מאוד, ומרביתם גם זקוקים מאוד להגנה משום שאוכלוסיותיהם נמצאות בסכנה.

     

    שום תל-אביב

     

    שום תל-אביב הוא אכן שום, וריחו הוא ריח שום. אבל אלמלי ריחו, היה שום זה ראוי להגיע הישר אל הגינות ואל חנויות הפרחים, ללא כל מהלך של תירבות

    והתאמה לצורכי האדם.

    שום תל-אביב שייך לקבוצה של שומים בעלי תפרחות עגולות גדולות שצבען סגול. משערים כי מוצאו בקרובו שום אשרסון, המצוי בחגורת הסְפָר ובערבות אסיה ומתאפיין בתפרחת גבוהה צפופת פרחים ודמוית סוכך. נראה כי שום אשרסון פלש אל מישור החוף, וכאן התאים את עצמו לקרקע החולית ולתנאי האקלים המיוחדים של האזור. היה זה אלכסנדר אֶייג, גדול חוקרי הבוטניקה בארץ שהתיישב באזור תל-אביב בתחילת המאה ה-20, שתיאר ראשון את האוכלוסיות החופיות של השום כמין חדש למדע, והוא גם שקרא למין החדש שזיהה על שם העיר העברית הראשונה.

     

    אבולוציה וצמחים

     

    במישור החוף יש כ-50 מיני צמחים אנדמיים, כלומר מינים שכאן מקום חיותם היחיד בעולם. רוב המינים הללו גדלים על קרקעות וסלעים, שחול הוא מרכיב עיקרי בהם (כורכר, חמרה, חולות ניידים, חול חמרה).

     

    עושר זה של צמחים אנדמיים קשור באבולוציה של מישור החוף: לפני כשני מיליון שנה ירדו פני הים-התיכון וגלי הים החלו להשקיע בחופי הארץ חול מהנילוס. אל החולות החדשים חדרו צמחים משני כיוונים - מדרום חדרו צמחי חולות מדבריים וממזרח ומצפון באו צמחים ים-תיכוניים (זו הסיבה שבגללה ניתן לראות במישור החוף צמחים ים-תיכוניים אופייניים, כמו דבורָנית דינסמור ואֵלַת המַסטיק, לצד צמחים מדבריים כמו רותֶם המדבר ולַעֲנָה חד-זרעית).

     

    ברוב בתי הגידול החוליים של מישור החוף שוררים תנאים מיוחדים (יובשניים), וחומציות הקרקע בהם שונה מרמת החומציות שבקרקעות הגירניות שנפוצות בשאר אזורי הארץ. מכיוון שכך עברו רבים מהצמחים שחדרו לאזור התאמות לתנאים החדשים, וחלק מהם אף התמיינו למינים חדשים. ומכיוון שעבר זמן (גיאולוגי ואבולוציוני) קצר מאז נוצר מישור החוף, קל יחסית לאתר את מיני המוצא שמהם נגזרו המינים האנדמיים של מישור החוף: שוּם תל-אביב נוצר כנראה משוּם אָשֶרסון, תִלתָן ארצישראלי נוצר כנראה מתלתן ארגמני, חֲבַלבַּל החוף מחבלבל צָמיר, תוּרמוס ארצישראלי מתורמוס ההרים, וצבעוני השרון מצבעוני ההרים.

     

    מסלול הטיול לקוח מהספר "טיולי פרחים" מאת אבי שמידע והגר לשנר בהוצאת מפה

     

    חזור למעלה

    פרסום ראשון: 25.02.04, 11:35
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טיולי פרחים: אירוסים בנתניה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אירוס ארגמן
    צילום: גילי סופר
    צילום החברה להגנת הטבע
    סחלב פרפרני
    צילום החברה להגנת הטבע
    שמורת שער פולג
    צילום: גילי סופר
    מומלצים