נחירות: כל הדרכים הקיימות להפסיק את הרעש הטורדני

על 50% מהאוכלוסייה נוחרים בשנתם, מה שאומר, בעצם, רוב האנשים שאתם מכירים - ולא חשוב כמה הם יכחישו את זה. הגברים נוחרים יותר מנשים, וצעירים עד גיל 40-30 נוחרים יותר ממבוגרים. לפעמים זו בעיה זמנית, הקשורה לבריאות הפיזית והנפשית, ולפעמים הגורם הוא מולד ומצריך התערבות כירורגית. בכל מקרה מדובר במטרד, שעלול להיות מסוכן, ולא רק לנוחר: בני הזוג המקטרים סובלים לפעמים לא פחות.

מה זה?

נחירה היא הפקת רעש בזמן שינה בעקבות היצרות דרכי האוויר בלוע ובגרון. התופעה קיימת בדרגות חומרה שונות, החל מנחירה קלה, שאופיינית למצבים של עייפות ואינה מפריעה לסביבה, ועד לנחירות בעוצמה של 60-50 דציבלים, בדומה לרעש שנשמע מאוטובוס נוסע, כאשר עומדים במרחק של 3 מטרים ממנו. לעתים נלווה לנחירות דום נשימה, אף הוא בדרגות חומרה משתנות.

מה גורם לכך?

הגורמים להיצרות בדרכי האוויר מגוונים. הדבר יכול להיגרם מענבל ארוך, מחיך רפוי, מחסימה באף, משקדים מוגדלים, מלשון גדולה או מצוואר קצר ושמן.

מה הסכנות?

הנחירה עצמה אינה מסוכנת, אולם אם נלווה אליה דום נשימה הדבר עלול לסכן את חיי הנוחר. לכן במקרים חמורים חשוב להתייעץ עם רופא, שיפנה למעבדת שינה, בה מאבחנים הפרעה זו. מעבר לכך, הנחירות פוגעות באיכות השינה, מה שעלול לגרום ליתר לחץ דם, לירידה באחוז החמצן בדם ולירידה בקצב הלב. נזקים נוספים שעלולים להיגרם מכך הם עצבנות, דיכאון, עייפות וחוסר ריכוז. לעתים מופיעים סימנים אלה גם אצל בני זוגם של הנוחרים, ובמקרים חמורים מומלץ להם גם לישון עם אטמי אוזניים, כדי למנוע פגיעה בשמיעה.

איך מאבחנים?

כדי לאבחן את חומרת הבעיה ואת הגורם לה דרושה בדיקה של רופא אף-אוזן-גרון הכוללת תשאול ובדיקה פיזית. לעתים מפנה הרופא למעבדת שינה, בעיקר אם הנחירות מלוות בדום נשימה. במעבדה נבדקת התנהגות הנוחר בזמן השינה, תנועות הגוף שלו, לחץ הדם וכו'.

איך מונעים?

המניעה תלויה, כמובן, בגורם. לעתים די בשינוי תנוחת השינה כדי למנוע את הישנות הנחירות. כך למשל, מומלץ להימנע משינה על הגב ולהעדיף שינה על הצד. מי שמתקשה בכך יכול לנסות לתפור לגב הפיג'מה כיס ולהניח בתוכו כדור פינג-פונג, מה שייאלץ אותו לישון בתנוחה אחרת. גם הגבהת הצוואר, באמצעות כרית אורתופדית או מגבת מגולגלת המונחת בצמוד לעורף, מסייעת לדרכי הנשימה להיפתח יותר ולהקל על הנשימה. מי שסובל מעודף משקל יחוש בדרך כלל שיפור אם ירזה.

איך מטפלים?

אם הנחירות אינן חולפות בעקבות שינוי בתנוחה או במשקל הגוף, קיימות כמה שיטות טיפול אחרות, מקצתן מספקות מענה ממוקד וחד-פעמי, ואחרות מהוות פתרון לטווח ארוך. הנה העיקריות שבהן:

מדבקות: הצמדת מדבקה לאורך האף, מן החוד לעבר גשר האף, מרחיבה את פתחי הנחיריים ועשויה להקל על מעבר האוויר אל דרכי הנשימה אצל מי שיש לו פתח אף צר בגלל מבנה מולד או ניתוח פלסטי. המדבקות הן חד-פעמיות ונמכרות ללא מרשם בבתי המרקחת.

מסכת אוויר בלחץ חיובי (CPAP): מסכה מפלסטיק, המזרימה אוויר לאף ולפה, מה שמונע מן החיך לצנוח ולחסום את מעבר האוויר. היא נמכרת ללא מרשם רופא במעבדות השינה ומיועדת לאנשים הסובלים מדום נשימה. יעילותה גבוהה, אולם אנשים רבים מתקשים להתרגל לשינה איתה וגם מחירה הגבוה (כ-5,000 שקל) עלול להרתיע.

גלי רדיו: טיפול שבמהלכו מצמידים אלקטרודות לאף, לחיך או לענבל. אלה מעבירות גלי רדיו המכווצים את הרקמה באזור החיך, מה שמגדיל את פתח האוויר ומקל על הנשימה. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית, ואחריו עלולים לחוש כאבים קלים ולסבול מבצקת, אולם אלה חולפים בתוך זמן קצר. הוא מיועד לנוחרים שאינם סובלים מדום נשימה חמור, ושיעור ההצלחה שלו 70%-60%.

ניתוח פלסטי של החיך הרך והענבל (UPPP): ניתוח בהרדמה כללית, שבמהלכו מוסרים השקדים, הענבל וחלק מהחיך הרך, מה שיוצר קשת, המאפשרת זרימת אוויר טובה יותר. הניתוח, המיועד בעיקר לנוחרים הסובלים מאירועי דום נשימה ממושכים ותכופים, מחייב אשפוז של כמה ימים ועלול לגרום לכאבים, שנמשכים שבוע עד עשרה ימים. נוסף על כך עלול המנותח להתקשות בבליעה ולסבול מדימומים במהלך ההחלמה. שיעור ההצלחה של ניתוחים אלה הוא 60%-50%.

ניתוח אף: תיקון מעבר האוויר דרך האף על ידי יישור המחיצה או הקטנת קונכיות האף התחתונות. הניתוח, שהוא בעל יותר מ-90% הצלחה, מבוצע בהרדמה מקומית, ומתאים לאנשים שנוחרים עקב ליקויים במבנה המחיצה או הקונכיות.

ניתוח לייזר: גם בניתוח זה מוסר חלק מהחיך, אולם הדבר נעשה בהרדמה מקומית ומחייב בדרך כלל אשפוז של יום אחד. שיעורי ההצלחה שלו נמוכים יחסית (50%-40%) וההקלה זמנית. יתרה מכך, מי שסובל מדום נשימה, חשוב שידע כי בעבודה שנעשתה בבית החולים מאיר הסתמנה אצל המנותחים החמרה בדום הנשימה, כנראה בגלל הצלקת הנוצרת בעקבות הניתוח.

מה האלטרנטיבה?

הרפואה המשלימה מציעה פתרונות רק למקרים קלים של נחירות, שהגורם להם אינו המבנה האנטומי של מערות האף. אלה כוללים דיקור סיני, טיפול בצמחי מרפא ותוספי מזון לסיוע בירידה במשקל. לנחירות הנגרמות בעקבות ניתוח או טראומה אחרת לאף מוצעים טיפולים המסייעים בהורדת הנפיחות, כמו דיקור או גרגור תמיסת מגנזיום כלוריד (כפית אבקה בכוס מי ברז).

כאשר הנחירות נגרמות מהצטננות, מומלץ להיעזר במכשיר אדים עם תמצית אקליפטוס להפחתת הבצקת והליחה, מה שימנע את חסימת דרכי הנשימה. אם אין לכם מכשיר כזה, הרתיחו מים בסיר והוסיפו תמציות שמן נירולי, אורן, אורגנו, טימין, רוזמרין ומנטה (טיפה מכל אחת). נשמו את אדי המים לפני השינה כדי לסייע בפתיחת דרכי הנשימה ולהקל על מעבר האוויר. דרך נוספת להקל על נחירות שמקורן בהצטננות היא להניח לידכם כוס מים חמים ובהם שתי טיפות מכל אחד מן השמנים הללו, או לטפטף אותם על הכרית (שימו לב, זה עלול להכתים אותה).

יובש ברקמת האף ובחלל הפה עלול גם הוא לגרום לנחירות. תוכלו להגביר את הלחות באמצעות מריחת משחת שיניים בטעם מנטה על החניכיים למשך הלילה. זאת משום שהריח מגרה את הבלוטות לייצר יותר רוק.

שנו על זה

אחת מעצות הסבתא למי שחי עם נוחר היא להעיר אותו בנגיעה קלה מפעם לפעם. אלא שמתברר שעצה זו עלולה דווקא להזיק, משום שהיא פוגעת באיכות שנתו של הנוחר.

אז מה עושים בינתיים, עד לטיפול יעיל בנחירות? מקדימים ללכת לישון לפניו. מתברר, שבדרך כלל לבני הזוג לא קשה כל כך לישון עם הנחירות, כמו שקשה להם להירדם לצליליהן. אם תהיו שרויים בשינה עמוקה כאשר הוא יצטרף אליכם, יש להניח שלא תשמעו את הנחירות ותמשיכו לישון בנוחות.