פרס ישראל על מפעל חיים יוענק לליה ואן ליר

פרס ישראל על מפעל חייה יוענק לליה ון ליר, מייסדת הסינמטק ופסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, על תרומתה הרבה לתעשיית הקולנוע הישראלית, כך מסרה הבוקר (ד') שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, לון ליר.

"הופתעתי מאוד", אמרה ון ליר בת ה-80 ל-ynet, "לא ציפיתי לקבל את הפרס השנה ומעולם לא עמדתי בתור לקבלתו. זהו בהחלט כבוד גדול לסינמטק ולכל האנשים היקרים שעובדים פה. הודות להם המפעל הזה כה מצליח. הסינמטק בירושלים הוא החיים שלי, תחושת הסיפוק שלי היא מההרגשה שקיום הסינמטק והפסטיבל תורמים לסביבה, לעיר שבה הם קיימים ולקולנוע הישראלי, וזהו הפרס האמיתי שלי. אני מודה על הכבוד וכמו שאומרים 'ויש כבוד', אבל הכבוד האמיתי עבורי הוא לקום בבוקר ולעסוק בעשייה, זו המתנה הכי גדולה שהיתה לי בחיים".

מועדון לחובבי קולנוע

ון ליר הגיעה לארץ ישראל המנדטורית ב-1940 כשהייתה בת 16 לאחר שמשפחתה שלחה אותה מבסרביה לביקור אצל אחותה - ומאז נשארה בארץ. בשלהי מלחמת השחרור פגשה את מי שעתיד להיות בעלה - וים ון ליר, טייס, מהנדס, מתנדב צעיר ובן למשפחה ידועה ועתירת אמצעים.

בתחילת שנות ה-50 קיבלה ליה מחמה מכונת הקרנה לסרטי קולנוע. הזוג ון ליר החלו לרכוש סרטי איכות ולהקרין אותם בפני חברים בביתם ברחוב פנורמה בחיפה. השמועה עשתה לה כנפיים ומאוחר יותר נולד מועדון לחובבי הקולנוע. בשנת 1955 הוקם מועדון הסרט הטוב הראשון בחיפה עם 14 סרטים ומאתיים חברים שפקדו מדי שישי את קולנוע פאר, ומאוחר יותר את בית הרופא ומשם לבית העם, עד שבסופו של דבר נפתחו הקרנות שוטפות בבית רוטשילד, שם פועל הסינמטק החיפאי עד היום.

מועדונים נוספים הוקמו בבית מפעל הפיס, בבית ציוני אמריקה בתל אביב ובבית אגרון בירושלים. במאמץ לספק את צרכי חובבי הסרט הטוב, פעלה ון ליר להשגת סרטים נדירים מחו"ל ופיתחה קשרים עם מפיצי הסרטים בישראל, כדי לאפשר הקרנות מיוחדות של סרטים איכותיים שיצאו ממעגל ההפצה. האוסף הלך והתפתח ובשנת 1961 ייסדה ון ליר את הארכיון הישראלי לסרטים.

בשנת 1973 היתה ון ליר מעורבת בהקמת הסינמטק בתל-אביב. באותה השנה העתיקה את מקום מגוריה לירושלים והחלה במקביל ביוזמה להקמת מרכז קולנועי גדול שישלב ארכיון סרטים לאומי וסינמטק לתושבי ירושלים. הסינמטק, שהחל את דרכו בבית אגרון, נפתח בשנת 1981, ומאז מהווה את גולת הכותרת של מפעל חייה.

בנוסף לסרטים, אספו ליה ווים ון ליר ציוד ראינוע וקולנוע עתיק, כרזות של סרטים, ספרים, תצלומים ותוכניות של סרטים, שהיוו בסיס למוזיאון לתולדות הקולנוע השוכן בסינמטק ולספריה, הכוללת 7,000 ספרים על תולדות הקולנוע. הארכיון רכש לאורך השנים סרטים שנחשבו אבודים ובהם תיעוד יקר ערך של תולדות ארץ ישראל. גם האוסף הבינלאומי התפתח ואלפי סרטי הקולנוע משרתים את עשרות אלפי הצופים בסינמטקים בירושלים, חיפה ותל-אביב ובחוגים לקולנוע ולתקשורת במוסדות האקדמיים. כיום מכיל אוסף הארכיון הישראלי כ-20 אלף סרטים שונים, בהם אוספים מיוחדים כ"יומני כרמל" של נתן אקסלרוד, סרטי "מולדת" של ירושלים סגל (תל אביב), כל סרטיו של הבמאי והמפיק ברוך דינר ואוספים פרטיים נוספים שנתרמו לארכיון.

בשנת 1984 ייסדה ון ליר את פסטיבל הקולנוע בירושלים, במטרה להביא לקהל המקומי את מיטב יצירות הקולנוע העכשווי מרחבי העולם וכבימה למפגשים בין יוצרי הסרטים והקהל. ב-1988 החל פסטיבל הקולנוע ירושלים לחלק את פרסי וולגין, ורכש שם בינלאומי מכובד שממקד סביבו עניין רב בקרב חוגי הקולנוע בעולם.

ון ליר משמשת שגרירה עצמאית בפסטיבלי הקולנוע השונים ברחבי העולם. מתוך הערכה למפעלה ולהישגיה, היא השתתפה לא פעם בחבר השופטים בפסטיבלים שונים, כולל פסטיבל קאן, ואף נבחרה לעמוד בראש חבר השופטים בפסטיבל ברלין היוקרתי, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשיקגו ובפסטיבל ונציה.

אם הסינמטקים

"זה דבר גדול. אני באופן אישי מאוד שמח על הבחירה", אומר כתרי שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלית, "היא הרוויחה ביושר ויותר מזה את הפרס, ויצרה את אחד המפעלים הגדולים והיפים ביותר בתחום התרבות בארץ. היא עשתה בתחום שלנו מפעל יוצא מן הכלל שהתחיל בחיפה, היה לפרק זמן בתל-אביב והמשיך בירושלים. אני, שפגשתי אותה לראשונה כנער בשנת 1963 ומאז אני מכיר אותה, מלווה ועוקב אחר פועלה. מי שהחליט בסופו של דבר להעניק לה את הפרס עשה דבר גדול"

אלון גרבוז, מנכ"ל הסינמטק בתל-אביב: "תרומתה של ליה, המכונה אם הסינמטקים, לקולנוע הישראלי עצומה. היא ובעלה המנוח הקימו את הארכיון והחלו באיסוף סרטים בתקופה שבה אף אחד לא היה מודע לחשיבות ההיסטורית שבדבר ולערך שישנו לחומרים המצולמים. הארכיון שלה היה הראשון שעסק בשימור קולנוע, והיא ובעלה היו מפיצי הבשורה שחשפו את הקולנוע לקהל הרחב מעבר לבתי הקולנוע הרגילים עם הקמת מועדוני הסרטים בבית רוטשילד בחיפה, בבית לסין בתל-אביב וכמובן בירושלים. כל המקומות הללו ניזונו מהסרטים שלה. אין אדם ראוי ממנה לפרס ישראל על מפעל חיים כה מבורך וחשוב, ואנחנו שמחים על כך".

דוד פישר, מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה: "ליה היא ללא ספק הגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי בחו"ל. באמצעות האישיות הכובשת שלה, הקשרים שפיתחה והנוכחות האנרגטית שלה בכל פסטיבלי הקולנוע בחו"ל, היא הצליחה להביא לארץ אורחים ששידרגו מאוד את פני הקולנוע הישראלי בעולם. מעבר לכך היא גם זו שפתחה לכולנו את העיניים לראות סרטים מכל העולם, מה שהיווה חלון נהדר ללימוד, הנאה וחוויה.

"ון ליר מקושרת מיידית לפסטיבל הקולנוע, אבל הסינמטק אותו היא מנהלת ופעילות החינוך שהוא מפעיל, מחזק את הקשר בין הציבור לקולנוע הישראלי במשך כל ימות השנה. מי שרואה את ליה מטופפת בפסטיבל כמו ברלין בין שועי העולם בתחום הקולנוע, נכנסת לבית הקולנוע בשמונה בבוקר ויוצאת בלילה ונראית טריה יותר מכל הצעירים מסביב, רואה תופעה".