ניפגש על מדרגות הרבנות
חוק המתיר נישואים אזרחיים היה יכול להוות פריצת דרך לחוקים אחרים. מהפקעת ענייני אישות מבתי הדין הרבניים ועד המטרה הסופית: הפרדת הדת מהמדינה
כמי שתומכת ללא שום הסתייגות ב"נישואים אזרחיים" (כחלק ממהלך כולל של הפרדת הדת מהמדינה, וכמהלך משמעותי בפני עצמו), כאב התבוסה וצער הכישלון על נפילת הצעת החוק בעניין זה ממתנים במידה ניכרת את שמחתי הטבעית והספונטנית לאידם של תומכי שינוי. דגל החילוניות השפויה הורד היום לחצי התורן, ושרי שינוי הניפו במקומו את דגל החילוניות השפופה. החילוניות הפונדמנטליסטית של לפיד חטפה היום בעיטה איפה שכואב. הכי כואב.
בשעות, בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים הבאות נשמע הרבה מאוד תירוצים על ההימנעות הזאת בהצבעה - מחויבות להסכמים קואליציוניים, חלק מהחברים בכל זאת הצביע בעד (תוך שהוא בודק היטב שגם בעזרתו המדולדלת אין סכנה לשלמות הקואליציה) ועוד. נשמע גם הרבה על "גיוס חרדים לצבא" ו"פירוק המועצות הדתיות". אבל שלא יבלבלו אותנו עם השטויות הקוסמטיות האלה. בדבר העיקרי הם לא נגעו.
מבחינת דמותה האזרחית של מדינת ישראל, לא דומה סוגיית גיוס בני ישיבות לצבא לסוגיית נישואים אזרחיים ודומותיה. לא דומה מצוקתם של חיילים חילונים שיודעים שלא כל בני גילם משרתים בצבא, למצוקתם הנוראה של אלה שלעולם לא יוכלו לנהל את חייהם הבוגרים על-פי רצונם הלגיטימי, רק משום שבן-גוריון והחבר'ה מאז הפקירו את השמירה על חיי האישות שלנו בידי אורתודוכסים מנוונים.
חוק "נישואים אזרחיים" חשוב ועומד בפני עצמו היה יכול לסדר את החיים להרבה מאוד ישראלים שחוקיה העכשוויים של מדינתם אינם מאפשרים להם להינשא. ולא רק להם. כל מי שמרגיש עצמו אנוס להינשא כיום רק בדרך האחת האפשרית - יוכל לבחור אחרת. אך ככל שהחוק חשוב ומשמעותי כשלעצמו, הרי שהוא יכול היה גם להוות פריצת דרך לחוקים אחרים שיבואו בעקבותיו, דרך הפקעה מוחלטת של ענייני אישות מבתי הדין הרבניים והעברת הסמכות והאחריות לבתי משפט אזרחיים, ועד המטרה הסופית של הפרדת הדת מהמדינה.
לא רק חילונים מבינים את הצורך בהפרדה הזו, לא רק הם זקוקים לה. רבים מבין שומרי המסורת ושומרי המצוות זקוקים להפרדה הזו, כדי להשיב את הכבוד האבוד של היהדות מבתי-הדין הרבניים ומהמועצות הדתיות אל מקומו הנכון והראוי. הפחד מפני יצירת שני עמים עם רשימות שונות של "פסולי חיתון" ו"ראויים", קטן בהרבה מהנזק המתמשך שנוצר כל יום מחדש על-ידי הדיינים המסתתרים מאחורי טקסטים לא רלוונטיים, ופועלים בשרירות ורוע לב כלפי נשים (בעיקר) ונזקקים אחרים.
סיעת שינוי מעלה היום באמון בוחריה ובתפקידה בכנסת (כאמור, גם חברי הכנסת של הסיעה שהצביעו בעד ולא פוצצו את הקואליציה על העניין הזה אינם נקיים מאחריות זו). גם אנשי מפלגת העבודה וחילונים מוצהרים אחרים צריכים להתבייש היום אם לא הצביעו בעד החוק החשוב וההכרחי הזה (חברי הכנסת הדתיים צריכים להתבייש באופן קבוע, לא רק בעניין הזה, אבל לא יזיק להם לרענן את חשבון הנפש מול עריצותם המתמשכת).
ועד הבחירות הבאות, ניפגש (כרגיל) על מדרגות הרבנות.
מומלצים
