טאקאיאמה: יפן בטעם של פעם

הבלגי סגר את הטלפון והודיע לי בשמחה: "ההורים שלי מגיעים בחודש הבא. אמא שלי רוצה לנסוע לראות הרים ונחלים. אז מה את אומרת, לאן ניקח אותם?"

חולשה תקפה אותי לרגל הביקור הממלכתי. "אבל יפן היא לא ארץ של נופים", לחשתי, "פה ההיסטוריה והתרבות זה הדבר האמיתי. אנחנו לא גרים בשוויץ או אוסטריה. איפה נמצא להם מפלים?".  "אל תדאגי, יהיה בסדר", אמר ורץ למשרד, זורק מעבר לכתף, "תכיני רשימת שיפוצים, צריך להכין את הבית למסדר המפקד".

הפתרון למצוקת הנשימה נמצא בעיר טאקאיאמה - גם עונה על דרישות הנוף, וגם נמצאת לא מאוד רחוק מטוקיו. הביקור באזור מומלץ לא רק לחמותי, אלא לכל מי שמגיע ליפן לפרק זמן שעולה על שבועיים, או למי שמבקר בה בפעם השניה-שלישית ורוצה לחרוג ממסלול טוקיו-קיוטו-נרה וקמקורה.

טאקאיאמה נמצאת במרכז הונשו - האי עליו שוכנת גם טוקיו. זה המקום לחוות את יפן העתיקה, באמצעות טיול רגלי בין מקדשים מהמאה ה-18, בתים בעלי דלתות הזזה מסורתיות וגשרים חמודים העוברים מעל הנהר החוצה את העיר, ממש כמו בקיוטו הגדולה (היפנים מכנים את טאקאיאמה בחיבה 'קיוטו הקטנה'). 

הידה טאקאיאמה היתה במקור עירם של אומני העץ שבנו את בירות יפן העתיקות, קיוטו ונרה. עד היום העיר מתמחה בעבודות עץ וחנויות המזכרות מלאות בפריטים בעבודת יד. כדאי לבקר באחד מבתי החרושת המשפחתיים ליצור סאקה או מיסו (משחת פולים). היפנים אומרים שמבשלות הסאקה נשתמרו בדיוק כפי שהיו לפני מאתיים או שלוש מאות שנה.

אל תחמיצו גם את השוק שמתעורר כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כבר מאות שנים שהחקלאים המקומיים מביאים ירקות ופירות טריים, ומוכרים אותם ברחוב הארוך על גדת הנהר. זו ההזדמנות לאמיצים שבחבורה (אני) לפצוח בארוחת טעימות מסורתית במיוחד.

את הכפר הציורי מקיפים הרים מכוסי עצי אורן, אבל ה-אטרקציה של שיראקאוואגו הם בתי החוות העתיקים עם גג הסכך המשופע (נגד שלג) והאסמים שלצידם. באזור קיימים 180 בתים כאלו וגילם כ-250 שנה. תושבי המקום עדיין חיים בכמה כפרים קטנים שכאלו ואת התמונה המקסימה משלימים שדות אורז המצויים באזור בשפע.

ביקרנו בשני אתרי תיירות נוספים. ה'פולק ווילג' הוא מוזיאון פתוח המציג מודלים של בתים כפריים שהועברו בשלמותם מרחבי האזור. הבתים משקפים סוגי בנייה ותקופות שונות. המקדש של כת הסוקיו מייקארי הוא המרכז העולמי של נצר שינטו חדש זה. אנשי הכת מזהים באמונתם שורשים דומים לאלו של היהדות, ועל חזית המקדש מופיעים מגיני דוד. בעיר טאקאיאמה יש לכת מוזיאון מרהיב ביופיו, הכולל מוטיבים מתרבות האינקה.

טיפים

לינה:  בעיר יש ריוקאנים - מלון הדרכים היפני - במחיר ובמבחר סביר יחסית. הם מציעים בעיקר חדרי טאטאמי (שינה על פוטונים ומחצלות קש. חוויה אותנטית, אבל לא לסובלים מבעיות גב כרוניות) וגם חדרים מערביים רגילים. בלובי הקטן והצנוע של הריוקאן שלנו הוגשה ארוחת בוקר מינימלית והיה מטבחון קולקטיבי לשירות עצמי של האורחים.

אוכל: בשר הבקר של אזור הידה-טאקאיאמה ידוע כמשובח במיוחד. אל תחמיצו ארוחת יאקי ניקו (ברביקיו קוריאני) או טפאניאקי (צליית בשר על פלטה) במסעדה מקומית. האורחים שלנו ציינו שזו היתה הארוחה הטעימה ביותר שהם אכלו אי פעם ביפן.

בילוי: אסור לפספס את האונסנים (מרחצאות חמים) הממוקמים בחיק הטבע באזור גיפו. ניתן לשכור אונסן פרטי המאפשר חוויה יפנית יחודית: טבילה בעירום בצוותא במים לוהטים. המחיר סביר (הכל יחסי) ושווה לכל נפש. 

זמן: בעיר מתקיימים שני פסטיבלים גדולים, מהחשובים ביפן כולה: חגיגות הסתיו (9-10 באוקטובר) וחגיגות האביב (14-15 באפריל). תהלוכות של אלפי משתתפים צועדות ברחובות והחגיגות עשויות להימשך כל הלילה. 

וכן, הטיול הוכתר כהצלחה מסחררת. אמא-ז'ורלט סיכמה אותו בסופרלטיבים והודיעה: בשנה הבאה ניסע לקיושו!