את מי מעצבן נעם פדרמן?
כאזרחים מן השורה אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד מעריצותה הבלתי סבירה של מערכת הביטחון בהתמודדותה עם קיצונים, ונעם פדרמן הוא רק דוגמה אחת
נעם פדרמן נורא מעצבן את "כוחות הביטחון". הם לא יודעים להסביר למה בדיוק, והם לא יכולים לקחת את העצבנות הזאת לבית המשפט ולהוכיח אותה, אז הם מטרטרים אותו בדרכים שהם המציאו ושיכללו על הערבים. כי אצל "כוחות הביטחון" זה עובד ככה שלא צריך להסביר ולהוכיח כלום. מספיק שאתה משתמש בצמד מילים כמו "תשתית טרור" או "מניע טרור" ואז אתה מסודר בבג"ץ. ובכלל, כבר לא משנה אם התשתית המופרכת הזאת היא יהודית, ערבית, ישראלית או פלסטינית, מצד שמאל או מצד ימין של איזושהי מפה פוליטית או גיאוגרפית. תשתית היא תשתית, טרור הוא טרור ומי שממצמץ על-יד "כוחות הביטחון" מתוך השקפת עולם קיצונית כלשהי, שיישב בבית הסוהר.
נעם פדרמן מעצבן נורא. לא רק את "כוחות הביטחון". אמונותיו ודעותיו קשות לעיכול, וכשהוא מתבל אותן בהתנהגות פרובוקטיבית קשה שלא לרצות לזרוק אותו לכלא עכו. אבל המשטרה והצבא על כל אגפיהם המיוחדים לטיפול בסוג כזה של סכנות, לא מתעצבנים על העניינים האידיאולוגיים (חלק מהם אפילו מסכים ומקבל את השקפת עולמו המעוותת), הם פשוט לא יכולים לסבול שנעם פדרמן עושה מהם צחוק מדי פעם. אחרי כל אירוע הוא בורח (כי הם כבר בדרך אליו) והם רודפים, הוא מתחבא והם מחפשים, הוא מוציא חוברות הדרכה להתמודדות עם מעצר אפשרי והם יוצאים מדעתם. נעם פדרמן נורא מעצבן את כוחות הביטחון, כי הם משחקים איתו ב"שוטרים וגנבים" והוא מנצח.
ומה בסך-הכל רוצים כוחות הביטחון? שקט. לא מספיק שהם צריכים להגן עלינו מהערבים (אגב, כמה מהם יושבים עכשיו במעצר מנהלי?) גם היהודים יגרמו להם לצאת בלילה מהמיטה ולעבוד? גם היהודים יוכיחו להם שהם טמבלים? לא בבית-ספרנו (בית-ספר לשוטרים מתחילים), כאן יש את נשק יום הדין ואנחנו נשתמש בו כשמישהו יעצבן אותנו. קסם המעצר המנהלי בחסות בג"ץ.
השמאלנים הנאורים לא ניעורים כשמדובר בנעם פדרמן. גם אותם הוא מעצבן. אבל פעילי שמאל קיצונים מטורטרים גם הם על-ידי "כוחות הביטחון" ביציאתם לסקי בשדה התעופה (מחפשים להם "תשתית" בתיקים), בחיפושים פולשניים בבתים (טרור אינטרנטי במחשכי המחשב האישי) וברשימות שחורות מכל סוג אפשרי. "כוחות הביטחון" לא מסוגלים לסבול השקפות עולם קיצוניות. זה נורא מעצבן אותם.
כאזרחים מן השורה אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד מעריצותה הבלתי סבירה של מערכת הביטחון בהתמודדותה עם קיצונים. מה שבעוונותינו הרבים יכולנו להדחיק כשהיה מדובר ב"אויבים" ממש, הגיע זה מכבר לסף דלתנו, ומה שעומד עכשיו על הקצוות זוחל בהתמדה פנימה. היום, בישראל, כבר לא צריך להוכיח כלום. אפשר בחסות "סיכון ביטחוני" להפציץ, לחסל, להרוס, לעצור ולטרטר את כולם. את כולם! מה שנכון לנעם פדרמן נכון גם לנו. לאף אחד לא כדאי לעצבן את "כוחות הביטחון", שאיבדו מזמן את הבלמים בדרך לתהום של כולנו.
בחסות בג"ץ, כמובן.
נ.ב. הודעה אישית ל"כוחות הביטחון". אל תבואו לחפש אצלי שוב את ברוך מרזל. אתם לא מבינים שמישהו צוחק עליכם ומעניש אותי באותה בדיחה?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
