הליכודניק המתנתק
יש ליכודניקים שכנראה לא צריכים סיבה. אולי בגלל זה אף אחד מהם לא התרעם על הזלזול המשתמע מסיסמאות מעליבות ונמוכות בנוסח "הצבעת בעד – בחרת פרס"
ראש הממשלה יצא הלילה לארה"ב, כחלק ממסע ההתנתקות הפרטי שלו. נסע, וכדרכו השאיר אחריו מדינה שלמה מבולבלת. משמאל ומימין, קואליציה ואופוזיציה, מתנחלים, עיירות פיתוח וסתם שוחרי חמץ בחגיגות המימונה - אין מי שיכול לענות היום על השאלה הפשוטה "אני בעד או נגד ההתנתקות?" בתשובה פשוטה של "כן" או "לא".
לכל צד יש את ה"אבל" שלו (לפחות אחד, אבל בדרך-כלל יותר), את ה"מצד שני" ושלישי ורביעי, "אפילו" ו"למרות", ובעיקר את הג'ינגלים המגניבים שמייצרים במשרדי הפרסום של הליכוד על קבוצותיו.
לכאורה, משמאל הכי פשוט להיות בעד. הרי זה מה שרצינו, לא? שיוציאו את עזה מאתנו ושלום על ישראל. לא בדיוק. למה גם יציאה מעזה צריכה להיות מפגן כוח ואלימות חד-צדדית של שרון-מופז ומזדנביהם? למה לנוס תוך הכרזה שהטרור ניצח אותנו ולמסור את היישובים לחמאס ולשותפיו? הרי אפשר היה, וצריך היה, לעשות את זה בהסכם עם הרשות הפלסטינית והעומד בראשה (כל אבו שזה לא יהיה).
אז לא? זהו שמצד שני השמאל בשום אופן לא יכול להתנגד להתנתקות, אפילו ולמרות שזה נעשה בדרך המטורפת ביותר שניתן להעלות על הדעת. כי אם לא עכשיו, יכול להיות שנהיה תקועים שם עוד הרבה זמן, והזדמנות נוספת מי ישורנה (השמאל בעצמו מאמין הרי ש"רק שרון יכול" וש"אם לא עכשיו אימתי" וש"מוטב מאוחר מאשר אף פעם"). ובכלל, השמאל היום לא רלוונטי. וגם לא שאר אזרחי ישראל לצורך העניין.
היחידים שכאילו יש להם מילה בעניין הם אנשי הליכוד. למה? ככה. זו החלטת הדיקטטורה הדמוקרטית שראש הממשלה מנהל מלשכתו במערה הסודית (וכמובן, מי שזה לא מוצא חן בעיניו יכול ללכת).
ואנשי הליכוד לא פראיירים. גם להם יש דעה (בדרך כלל דעתם היא ששרון צודק גם אם הם לא מבינים את דעתו), והם, כמובן, רוצים להביע אותה. השאלה רק מה הם יכולים להגיד שיתנגד (בנמרצות, חריפות ותקיפות) לראש הממשלה, אך לא יפגע בו ובמעמדו. משימה קשה אך לא בלתי אפשרית.
למשל, אחרי שחשבו על זה ברצינות, החליטו במטה ה"מתנגדים" לצאת עם הסיסמה האולטימטיבית "ליכודניק לא מתנתק". זהו? ככה? בלי להסביר למה, ממה, ממי, מתי באיזה תנאים? בדיוק ככה. ליכודניק לא מתנתק, וזה סופי.
אבל במטה לא היו בטוחים שכל אנשי הליכוד יבינו את המסר (אולי בכל זאת מישהו רוצה לנתק את עצמו ממשהו, לך תדע) וחשבו שהמסר הבא צריך להיות חד-משמעי, נוקב, מובן לכל ליכודניק באשר הוא. ואם אי אפשר להאשים מישהו אחר (כי מפחדים ממנו), הרי שתמיד אפשר להאשים את פרס. לכן הסלוגן "הצבעת בעד – בחרת פרס" הוא האיום האולטימטיבי, הפונה אל הקוגניציה המפותחת ואל האינטליגנציה הרגשית המפוארת של כל ליכודניק שמעז להרהר בהתנתקות כאופציה.
יש ליכודניקים שכנראה לא צריכים סיבה. אולי בגלל זה אף ליכודניק לא התרעם על הזלזול המשתמע מהסיסמאות המעליבות והנמוכות הנ"ל. אבל אנחנו, כל מי שהוא לא ליכוד, נשמח אם בהזדמנות (אולי כששרון יחזור) מישהו יסביר לנו את הקטע הזה של ההתנתקות. אם מישהו מבין.
מומלצים
