מוזיקה הורגת?

ותשובתם של אלה היא חד-משמעית, פחות או יותר. מבחינת אנשי האקדמיה שחקרו את העניין, האזנה למוזיקה קצבית ורועשת פוגעת משמעותית ביכולת הנהיגה. גורמת לאוחזים בהגה לבצע פעולות חסרות אחריות, להאיץ במצבים בהם לא היו עושים זאת עם מוזיקה רגועה, ובעיקר לסכן את עצמם והחברה.

בעצם, האם באמת אתם צריכים חוקרים? כמה פעמים שמתם לב שהרגל על המצערת הופכת כבדה יותר, ביחס ישיר לקצב המוזיקה בנגן התקליטורים? בכל מקרה, זה מה שמספרים לנו אנשי מקצוע על מוזיקה. ויש גם דעה שונה, אין מה לדאוג...

העוצמה חשובה

כך למשל טוען מחקר שהתפרסם בימים האחרונים, כי לא רק סוג המוזיקה שאנו שומעים משנה את כושר הנהיגה - אלא בעיקר העוצמה בה מושמעת המוזיקה. המחקר, שהתקיים באוניברסיטת ממוריאל שבניופאונדלנד, קנדה, בפיקוחו של פרופסור דייויד בהם, בחן את רמת הריכוז והשליטה כאשר הדעת מוסחת על-ידי רעש.

המחקר התמקד ביכולת המנטלית והפיזית של בני אדם לבצע משימות שונות, כאשר הם חשופים לרמות רעש שונות. ביצוע משימות פיזיות פשוטות למשל, תחת רמת רעש של משרד ממוצע (53 דציבלים). שם חלה ירידה של חמישה אחוזים בכושר התפקוד וברמת הריכוז של הנבחנים. אגב, העלאת רמת הרעש ל-95 דציבלים הורידה את תפקוד האנשים בחמישה אחוזים נוספים.

ואלו נתונים מעודדים יחסית. כאשר נדרשו הנבחנים לבצע פעולות מורכבות יותר, הדורשות ריכוז ורמת חשיבה גבוהה יחסית, פגמה רמת הרעש הגבוהה ביכולתם בלא פחות מ-20 אחוזים. עורכי המחקר מסבירים כי למרות שבמבט ראשון פירושה של ירידה כזו ברמת הריכוז אובדן של עשרות או מאות אלפיות שנייה, הרי שהפסד כזה בהחלט יכול להיות ההבדל הקטן בין "כמעט" לתאונה.

"כשאתה דואג מהולכי רגל שחוצים את הכביש בהפתעה, הילדים צורחים מאחור, הרמזור מהבהב והמוזיקה מושמעת בווליום גבוה", אומר פרופסור בהם, "אין ספק שאתה חשוף הרבה יותר לתאונה".

הסתגלות האוזן

למעשה, אחת האשמות העיקריות בכך שאנחנו שומעים מוזיקה בווליום גבוה מדי, היא האוזן שלנו. לדברי בהם, לאוזן כושר הסתגלות מעולה לעוצמה גבוהה של מוזיקה. "דמיינו מצב בו אתם יושבים במכונית, התנועה בחוץ רועשת ואז אתם מגבירים את העוצמה. אז מגיע שיר טוב, ואתם מגבירים שוב. ואז מגבירים שוב, ושוב, בלי לשים לב. מכירים את זה, שביום המחרת, כשאתם מפעילים את הרדיו במכונית, העוצמה כל-כך גבוהה שאינכם מבינים איך יכולתם להאזין בווליום כה גבוה"?

אבל פרופסור בהם לא מסכים למשל שניתן לקבוע באופן ברור איזו מוזיקה תסיח יותר או פחות את דעתו של הנהג. "מה שמהווה רעש בשבילי, לא בהכרח נחשב רעש למישהו אחר", אומר בהם. במילים אחרות, הדיסק האחרון של "היהודים" שמתנגן ממש כעת במכונית שלכם, ושנשמע לכם כמו הרבה רעש וצלצולים, ככל הנראה מסיח את דעתו של בנכם הצעיר הרבה פחות. אז אולי לא כדאי להתווכח עם הנהג על "מה שומעים" במהלך הנסיעה...

הבריטים חקרו

ואם כבר סוגי מוזיקה, מצאנו עבורכם את העדפותיו של ארגון הנהגים הבריטי, ה-RAC. שם ביצעו מחקר מעמיק בנושא, ומצאו עבור החברים את חמשת קטעי המוזיקה ה"מסוכנים" ביותר לנהיגה, לעומת החמישה ה"בטוחים". הנה הם לפניכם:

כדאי:

• Mad World - Gary Jules
• Another Day - Lemar
• Too Lost in You - Sugababes
• Breathe Easy - Blue
• Come Away with Me - Norah Jones

לא כדאי:

• The Ride of the Valkyries - Wagner
• Firestarter - Prodigy
• Red Alert - Basement Jaxx
• Insomnia - Faithless
• Dies Irae (Requiem) - Verdi

בלי להתייחס לטעם המוזיקלי של ה-RAC וחוקריו, גם לנו קשה להתעלם מכך ששירים רגועים במקצבים איטיים ונעימים, מומלצים יותר לנהיגה. שירים בעלי מקצב מהיר וקצבי, עשויים לגרום להיסח הדעת, לירידה בכושר השיפוט ובמהירות התגובה של הנהג, ולהוות גורם לתאונת דרכים לא רצויה.

למעשה, המחקר הבריטי מצא כי קיים סיכוי כפול שנהג יחצה אור אדום מבלי לשים לב אם הוא שומע מוזיקה, מאשר אם הוא נוהג ללא מוזיקה או עם מוזיקה רגועה ושקטה!

ויש גם נקודה ישראלית

מחקר שנערך לפני כשנתיים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, הראה כי קיים גורם נוסף שעלול להסיח את דעתו של הנהג ולהוריד מרמת הריכוז שלו, מעבר לסוג המוזיקה ולעוצמתה. לפי החוקרים הישראלים יש להתחשב לא פחות במהירות המוזיקה. כך עלה ממחקר שעשה שימוש בסימולטור נהיגה עם 28 נבחנים. אלה, באופן חד-משמעי, נטו לקחת יותר סיכונים כאשר מקצב המוזיקה הפך מהיר יותר.

למשל, ככל שעלה קצב המנגינה, כך גם עלה מספר ה"נהגים" שעברו באור אדום או היו מעורבים בתאונה וירטואלית. ולמרות שעורכי המחקר הודו כי הסימולטור אינו מדמה במדויק את התנהגות הנהג על הכביש, לדבריהם כדאי להתייחס למסקנות ברצינות. "במהלך הניסוי הבחנו בפחות תנודות בקצב פעימות הלב", אמר עורך המחקר, ווין ברודסקי. "עובדה שעשויה להצביע על כך שמוזיקה גורמת להיסח דעת אצל נהגים ולפגיעה ממשית ביכולת הריכוז".

כך שלא תתפלאו לשמוע כי אחת ממסקנות המחקר הייתה פשוטה למדי. כשאתם נוהגים, עשו זאת עם ווליום נמוך יחסית, ועם מוזיקה רגועה. זה חשוב ליכולת השליטה ברכב ולריכוז, ויסייע להימנע מטעויות עם פוטנציאל קטלני על הכביש.

דעה שניה/גבע קרא עוז

יש הרבה דברים מסוכנים בחיים, כמו לחיות. באמת, אפשר למות מזה. משעמום לעומת זאת, קשה יותר להתפגר. אבל גם לחיות איתו זה לא ממש קל. בטח לא תוך כדי נהיגה. מוזיקה טובה, מה לעשות, משדרגת את חווית הנהיגה באופן דרמטי. יש דברים שפשוט הולכים ביחד. כמו נגיד צ'יפס וקטשופ, או כלבים ופרעושים. או בעיקר כביש מהיר פתוח, באמצע שום-מקום בטקסס, ו"הרבסט מון" של ניל יאנג. נגיד.

חווית הנדודים והנסיעה בדרכים היא חלק מהותי מחיי הרוק, ומהווה חלק מהמסורת שלו. כתוצאה מכך, היא משולבת היטב בצלילים שמתמזגים נהדר ברעש צמיגים מתגלגלים על אספלט. גם מקצב של סוגי מוזיקה אחרים, נגיד טראנס, או קטעים קלאסים סטייל ואגנר, משתלב מצוין בריתמוס של הלחיצה על הגז-קלאץ'-ברקס.

אז נכון, המוזיקה אכן עשויה לבודד את הנהג מהמתרחש סביבו. אבל ביננו, לפעמים דווקא מה שמתרחש סביבך בכבישי ישראל, עלול להביא אותך לכזו רמת עצבנות, שאולי באמת עדיף להתעלם. וחוץ מזה, מוזיקה טובה עוזרת לשמור על העירנות ברגעים קשים, ובמצב המחשבתי הנכון, היא בהחלט עשויה לעזור בריכוז הכללי ובחדות המחשבה.

מבחינתי לפחות, כל עוד אתם לא מחליפים דיסקים ביד אחת, מתופפים עם כף הרגל לפי הקצב ומחקים תנועות תופים ביד שניה - התועלת שבמוזיקה עשויה לגבור על נזקיה. וגם אם לא, לנהג מיומן דיו זה לא אמור להפריע. ואתם יודעים מה, גם אם כן, כל מה שצריך לעשות זה לחנות עם האוטו על גבעה שמשקיפה לים, לשים דיסק של פול אנקה, להניח את ידך על כתפה של הנערה ולעבור למושב האחורי.

ספרו לנו מה דעתכם ועל איזה מוזיקה אתם ממליצים בנהיגה