הטיעון החדש נגד הגדר: היא גורמת נזק סביבתי
עד כה טענו העותרים לבג"ץ שגדר ההפרדה פוגעת באוכלוסיה הפלסטינית, אך בדיון האחרון, הועלה טיעון חדש: הגדר פוגעת קשות בסביבה. פרופ' יורם אבנימלך, בעבר המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה, מזהיר מהכחדת בעלי חיים וצמחים: "אני נחרד. פתאום עוקרים עצים, מחליקים הרים"
גדר לא ירוקה: אחרי שתקפו את גדר ההפרדה בטענה שהיא פוגעת באוכלוסיה הפלסטינית, במקור פרנסתם ועוד כהנה וכהנה נימוקים הומניטריים, שלפו אתמול (ו') העותרים לבג"ץ נשק חדש - ההיבט האקולוגי של גדר ההפרדה.
בחוות דעת שהגישו עותרים פלסטינים נגד הגדר משמונה כפרים הסמוכים לירושלים נטען כי "הגדר צפויה לגרום לפגיעה פיזית ישירה בערכי טבע הנמצאים בתוואי הגדר עצמה ובקרבתה המיידית".
פרופ' יורם אבנימלך, ששימש בעבר כמדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה, הגיע לדיון שנערך בבג"ץ בנושא הגדר, מטעם המועצה לשלום ולביטחון, התומכת בהקמת הגדר, אך מתנגדת לתוואי הנוכחי שלה. אבנימלך הסביר שהגדר מהווה סכנה לסביבה: "גדר ואקולוגיה אינן מסתדרות. הגדר חוסמת חיות ופוגעת במערכת אקולוגית מאוד רגישה".
לדברי המדען, "בהנחה שתהיה גדר, יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם: הנוף הנשקף הוא נוף הרי יהודה, שהוא נוף יחודי. עכשיו בולדוזרים פוגעים בטרסות ובאדמות של אלפי שנים וחותכים אותן. קיימת גם סכנה של התדרדרות אבנים. את כל זה צריך להביא בחשבון בעת תכנון תוואי הגדר".
פרופ' אבנימלך הזהיר: "אם חיות לא יוכלו לעבור מצד אחד של הגדר לצד השני, תהיה לחיות הללו בעיה בהשגת אוכל, התרבות. חיה צריכה מרחב כדי לקנן וכשמנתקים אותה היא פשוט עשויה להיכחד באזור הזה".
"עוקרים עצים, מחליקים הרים"
גם בחוות הדעת, שהגישו העותרים הפלסטינים, שכתב ד"ר רון פרומקין, הוא מתריע מפני פגיעה קשה בנוף, בחיות ובצמחים שבאזור: "הקמת הגדר במיקומה המוצע, ובמאפייניה הנוכחיים עשויה ליצור חיץ פיזי לאורך עשרות קילומטרים באזור ההר, חיץ שייצור נתק בין אוכלוסיות בעלי חיים שיימצאו משני עברי הגדר".
לדברי פרופ' פרומקין, "משמעות הנתק היא פגיעה קשה ביציבותן של המערכות האקולוגיות באזור כולו, עד כדי הכחדת מינים ואוכלוסיות טבעיות, הן בתחום ישראל והן מעבר לגדר ההפרדה".
"הגדר יוצרת חיץ לא רק בפני בני אדם, אלא גם בפני מרבית בעלי החיים היבשתיים החיים במרחב כולו. הפגיעה בבעלי חיים פוגעת בין היתר ביכולת הרבייה של צמחים התלויים בהם לצורך האבקתם או להפצת זרעיהם. פגיעה זו עלולה לגרום נזק למערכות אקולוגיות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך".
פרופ' פרומקין ופרופ' אבנימלך מציעים מספר פתרונות אפשריים לפגיעה האקולוגית של הגדר: "אפשר, למשל, ליצור מעברים לחיות כגון צינורות, כדי שעכברים, זוחלים, תנים, שועלים וארנבות שחיים באזור יוכלו לעבור דרכם", מסביר פרופ' אבנימלך. בחוות הדעת מציעים המומחים להימנע משימוש בחומרי הדברה שעלולים לפגוע בחי ובצומח ולפגוע באיכות המים בנחלים שבאזור.
פרופ' אבנימלך נראה נרגש ביותר כשדיבר על הנושא: "אני נולדתי בירושלים וגדלתי בהרים הללו, טיפסתי על הטרסות. זה נוף שמלוה אותנו אלפיים שנה וכשאני רואה עכשיו את המקומות הללו, אני נחרד. פתאום עוקרים עצים, מחליקים הרים, מיישרים אותם. אני מבין שהטבע לא יכול לגבור על ערך חיי אדם, אבל פשוט חייבים למצוא דרך שתגרור מינימום פגיעה, אחרת הנוף פה ישתנה ללא היכר".
