שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספר חדש: כך תחזירי לגבר שלך את החיוך והאון
    הגבר שלך לא שולח אף פעם פרחים, מאכזב במיטה ומאוהב רק בקריירה שלו? מאוד יכול להיות שזו הדרך שלו לזעוק לעזרה. הפסיכולוג הישראלי ד"ר אלון גרטש מציע לאפשר לגבר להיות חלש ורכרוכי ולבטא תכונות נשיות – רק אז יחזרו אליו האון והחיוך
    הזוגיות של פעם, שבה הבעל היה מופקד על החשיבה והלוגיסטיקה והאישה על הרגשות, הביאה איתה חיכוכים בלתי פוסקים. הבעל השקול והקר נהנה מספורט ומסרטי פעולה; האישה הרגשנית וה'היסטרית' שאבה את הנאתה מקניות ומקומדיות רומנטיות. הקונפליקטים הרבים שהתעוררו בחיי היומיום נבעו לא רק מכך שהחלוקה הזאת היתה שגויה מלכתחילה, אלא גם מכך שזוגות כאלה חלקו מעט מאוד דברים במשותף.

     

    מערכת יחסים כזאת רווחת עדיין בימינו, אך יותר ויותר זוגות שפונים ליועצי נישואים נאבקים בדינמיקה ההפוכה: האישה אסרטיבית, נוטלת פיקוד ומעשית, ואילו הגבר רגיש, חלש ופסיבי. היא מתלוננת שהוא כנוע וחסר חוט שדרה; הוא מרגיש שהיא קרה כדג ולוקה בשגעון שליטה.

     

    ד"ר אלון גרטש, פסיכולוג יליד ירושלים שעובד בניו יורק ומלמד באוניברסיטת קולומביה, קורא לפירמידה שהתהפכה ביחסי גברים-נשים 'הפיצול הגברי-נשי'. ד"ר גרטש, שעובד בעיקר עם גברים – דבר יוצא דופן, שכן רוב הפונים לטיפול פסיכותר - פי הם נשים – מציג את עולמם הפנימי בספרו החדש 'אילו יכלו גברים לדבר' (הוצאת דביר).

     

    לאתר תשוקות נסתרות

     

    נקודת ההנחה של הספר הזה היא שנשים באשר הן לא מבינות התנהגות של גברים, למרות שהיו רוצות בכך. מטבען, הן מתעניינות במניעים של בני זוגן - אך הכלים שבידיהן אינם מספיקים כדי להבין לעומק למה הגברים שבחייהן מתנהגים כפי שהם מתנהגים. ד"ר גרטש מציע גישת טיפול שעיקרה מתנהל בבית, ושמטרתה לפענח את קוד ההוויה הגברית ולתרום בכך לשיפור היחסים במסגרת הנישואים.

     

    לגישתו, כדי לבחון את הזהות הגברית יש לאתר את תשוקותיו הנשיות (והנסתרות) של הגבר, ולאו דווקא את תשוקותיו הגבריות. מטופליו, אותם הוא מעודד לדבר בתהליך ארוך של דיאלוג, חושפים בפניו עולם פנימי דרמטי מובהק ופגיע מאוד.

     

    זה לא קורה מיד: ד"ר גרטש מגלה שגברים ניגשים לטיפול באופן שבו הם נוהגים במכונית – במקום לבקש הכוונה ממישהו שיודע, הם ממשיכים לנסוע עד שהם מגיעים לדרך ללא מוצא, הולכים לאיבוד או גורמים לתאונה. רובם הגיעו לקליניקה בעקבות מקרה הרסני. תכופות מעורב בכך אולטימטום מצד האישה: לך לטיפול או שנתגרש. במהלך הטיפול עולים כמעט תמיד הסימפטומים המיניים – הגברים מתלוננים על ריחוק מהאישה, על כך שהם סובלים מאין אונות, שפיכה מוקדמת, פנטזיות מיניות מטרידות, בלבול בעניין זהותם המינית, אי נאמנות או אימפולסיביות ואובססיה מינית.

     

    עיון מעמיק בטכניקות הריפוי השזורות בין דפי הספר 'אילו גברים יכלו לדבר' חושף שבע תכונות גבריות, שלדברי המחבר מאפיינות את רוב הגברים:

     

    1. בושה – בנים אינם בוכים, ולכן אינם מרשים לעצמם לקיים דיאלוג רגשי. הם משליכים את הבושה והמבוכה שלהם על האחר, במקרה זה האישה, באמצעות הערות ביקורתיות על הופעתה החיצונית ("תתלבשי, תסתרקי, תיראי זוהרת") כדי שירגישו טוב יותר עם עצמם באמצעותה.

     

    2. ריחוק רגשי – "אני לא יודע מה אני מרגיש". נטייתו של גבר להסתמך על הראש ולהתרחק מרגשות מהווה מכשול מובהק במערכת יחסים אינטימית. כיוון שקשה לו לדבר על הבושה והחרדה, הוא מתבצר.

     

    3. חוסר ביטחון גברי – "לפעמים אני פשוט רוצה לשכב בשקט ולא לזוז". דברים אלה מבטאים תשוקה לנטוש את המירוץ אחרי ההצלחה ולקבל טיפול ודאגה. זוהי כמיהה בעלת אופי נשי שמאיימת על האפיון הגברי החזק והמבוצר ומולידה חתירה מתמדת לעמדת הצלחה גבוהה יותר. אלא שעמדה כזאת מרחיקה את הגבר יותר ויותר מבחינה רגשית. המצוקה הגוברת מתבטאת באין אונות מינית.

     

    4. התעסקות עצמית – "תסתכלו עלי, תשמעו אותי, תגעו בי, תרגישו אותי". כל אלה הם נגזרת ישירה של קונפליקט חוסר הביטחון הגברי. כיוון שהגבר חש עייף מהמירוץ, או לא מספיק גיבור – מה שמתפרש בעיניו מסורתית כתשוקה נשית יכול להיות פסיבי, חלש ולא אסרטיבי – עליו להסתיר את זה היטב מפני העולם מחשש שלא ייחשוב מספיק גברי. ההסתרה מתבטאת בסגידה להופעה ספורטיבית, לחוזק, לכוח ולהישגים שדורשים הערכה.

     

    5. תוקפנות – "אני אראה לך מי הבוס". גם זאת תוצאה טבעית של קונפליקט חוסר הביטחון הגברי. הוא כל כך חלש לפעמים בעיני עצמו, עד שעליו להפחיד את בת זוגו, לפגוע בתחום המחיה הנשי שלה ולהקים חומת מרירות בינו לבינה – בגלל החרדה שמא יאבד את הזהות הגברית אם לא יעשה את זה.

     

    6. הרס עצמי – כשגבר אינו מסוגל להביע תוקפנות כלפי אחרים, בעיקר כיוון שעומדת מולו אישה שמשיבה לו באותו מטבע, או עמיתים לעבודה שאיתנים ממנו, הוא מפנה את אותה תוקפנות נגד עצמו. תכונה זו מתבטאת בהתמכרות ובכפייתיות, בנטייה לתאונות ובנטילת סיכונים פזיזה.

     

    7. ביטוי מיני אלים ותוקפני – "אני רוצה סקס עכשיו". זירת המין היא המקום הטבעי שבו גברים משחקים עד אפיסת כוחות בקונפליקטים הרגשיים שלהם. ביטוי לכך הוא הגבר המרוחק מבחינה רגשית מבת זוגו, זה שלא שולח פרחים, לא מחזר וסולד מהצהרות אהבה – אבל מסוגל להגיע לעוררות מינית רק באמצעות שליטה מינית בבת זוגו כשהוא מפנטז, לא פעם, על אונס.

     

    לקבל את הרע עם הטוב

     

    לפי משנתו של ד"ר גרטש, אם נשים יבינו את השפה הייחודית של גברים שנולדת מתוך חרדת ביצוע, פחד ותחושת חולשה, הן גם יבינו לליבם ולמוחם ויגיעו אל המיטב שבגבר שלהן. לדבריו, מילת המפתח כשמדובר בגברים היא קודם כל להקשיב להם בתשומת לב, לעודד אותם ולסלוח להם מראש על מה שנראה כביטוי האותנטי הלא תמיד נעים של רגשותיהם האמיתיים.

     

    אחרי שטיפל במאות גברים אמריקאים, הגיע הפסיכולוג הישראלי למסקנה שהמניעים העיקריים להתנהגותם הנמנעת-מרוחקת הם בושה, תחושת השפלה ופחד גדול מדחייה. נשים רבות לא יאהבו לשמוע את שיטת הפעולה שד"ר גרטש מציע להן: "אם רצונך שהגבר שלך ירגיש אותך ויתקשר איתך, עלייך להקל את פחדי הדחייה ורגשי הבושה המלווים אותו. קבלי בברכה את כל ביטויי ההתנהגות – השליליים והחיוביים כאחד – שכן לרגשות שליליים נלווים תמיד גם רגשות חיוביים.

     

    "הסכיני לקבל את הרע עם הטוב, גם אם הטוב אינו נראה כהבטחה ממומשת באופק הקרוב, כיוון שלקבלת רגשותיו השליליים של גבר ולהשלמה עם התנהגותו הלא תקינה יש חשיבות מכרעת. אם את רוצה לטפח בו יכולת רגשית, הרי כשהוא מתפרץ בזעם מוטב שתנקטי עמדה מרוחקת ומשועשעת, בנוסח 'תמשיך, תוציא את הכעס שלך. זה לא מזיק לי'. מובן שכאשר זעם כזה נעשה מסוכן זה כבר עניין להגשת תלונה".

     

    אך מה עליכן לעשות כאשר הריחוק הרגשי של גבר והימנעותו מאינטימיות מחבלים בחיי הנישואים?

     

    ד"ר גרטש מתעקש שלגברים כאלה מגיעה עוד הזדמנות: "אזרי אומץ ותמכי במהומה הרגשית המתחוללת אצלו. המניעים שלו הם פחד וחרדה. התקדמי בזהירות. עלייך להיות כמו בלש באפלה. לחפש את המוקשים, לאתר את הפאזל החסר. במקום להיות מניפולטיבית, שיפוטית ומתוחכמת, שחקי את הטמבל ואולי דווקא אז תיתקלי בפתרון באקראי.

     

    "נסי לשמוע על ילדותו. התענייני בחוויות מימי העבר. לא פעם הוא מסתיר את עברו, בעיקר פרטים שהכאיבו לו. שחקי במגרש שלו: בקשי שיספר לך חלומות, נסי להרפות את ההגנות החיצוניות שלו, תני לו הרגשה שהוא בשטח ידידותי. את תראי שאם לא תשדרי שיפוטיות, בן הזוג שלך לא רק ידבר, אלא גם יפצח בשיר. אל תלעגי לו כשהוא מעז לגלות את הנשיות המודחקת שלו. להיפך, אמרי לו שהוא מספיק גברי בעינייך כדי לבטא חולשה נשית".

     

    ד"ר גרטש מסביר מה מונע מאיבר המין הגברי את הזיקפה הנכספת. "לחץ", הוא קובע. "ברגע שגבר מרגיש משום מה שהוא אמור להפגין ביצועים, הוא מבטא תגובה של מה שהוא מרגיש מול הלחץ – אין אונות. ככל שהוא מודאג יותר מסימפטום האין אונות, כך מחריף יותר המצב. הוא מרגיש לא מוערך, נזוף, נשפט על כך שלא ביצע את המשימה – והאיבר שלו משדר את הפרשנות".

     

    הפסיכולוג הישראלי – שספרו תורגם ל-20 שפות והגיע לרשימת רבי המכר באירופה ובדרום אמריקה – סבור שאין אונות פסיכולוגית (בניגוד לזו הפיזיולוגית שנובעת ממחלות ומשימוש בתרופות) מקורה בביטוי תשוקתו הנסתרת של גבר להשיל מעליו את ההגנות הגבריות שלו ולמצוא מקום מנוחה נשי. נמאס לו להיות מחויב, לרצות את תשוקתה של אשתו, להיות תוקפני, לנהוג בנחישות, לעשות הרבה כסף ולדאוג לכולם. נמאס לו להיות נוקשה – הוא רוצה להיות רך.

     

    "אם את רוצה למסמס את רגשות ההתנגדות והאי חשק שלו", מציע ד"ר גרטש, "תכרתי ברית עם הפין האוטונומי שלו, ולא איתו. בכך תאפשרי לו לחוות דרך רגשות, ואחר כך דרך מחשבות הגיוניות, את מה שהגוף שלו מפגין באורח סימפטומטי. בקשי ממנו לקבל בהבנה את האין אונות שלו ולאמץ את כל כוונותיה ומשמעויותיה. אז ורק אז עשוי האון לחזור אליו".

     

    בניגוד למה שנהוג לחשוב, גרטש סבור שאפילו תרופות לאין אונות לא יצליחו לעקוף את הפסיכולוגיה של חוסר הביטחון הגברי. לדעתו, ההתנגדות הלא מודעת של הגבר להיות הביצועיסט המצליח, ושאיפתו המודחקת להיות נשי, רך ומקבל – יערימו גם על הוויאגרה.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ספר חדש: כך תחזירי לגבר שלך את החיוך והאון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים